הרצח המחריד של לידר סוויסה יפה (33) בלוד על ידי שכנה שגר בקומה מתחתיה, מעלה את השאלה מה עושים במקרה של שכן שמציק, מטריד או מאיים? למי צריך לפנות? מה עושים במקרים שהשכן המטריד לא עובר את הרף הפלילי, והאם יש למי לפנות?
משפחתה של סוויסה יפה סיפרה שהחשוד ברצח יעקב חיימוביץ (41) נהג להציק לה והיא פחדה ממנו. "הוא הציק לה ולשכנים כל הזמן, כולם התלוננו. הוא היה מנתק להם את החשמל, דופק על הדלתות ובורח. לא חשבתי לרגע שזה יגיע לזה, אם הייתי חושש - הייתי מוציא אותה מפה", אמר אביה. "בשבוע שעבר הוא דפק לה בדלת והיא לא פתחה. היא התקשרה למשטרה ואמרו לה לבוא לתחנה, אבל הוא היה בדלת", הוסיפה אמה.
סנגורו של חיימוביץ' אמר כי מדובר בחשוד שלא בקו הבריאות הנפשי. "הוא היה מאושפז כמה פעמים, הפעם האחרונה הייתה לפני ארבעה חודשים. משפחתו מספרת שהוא נכה 100%", אמר עורך הדין.
3 צפייה בגלריה
"ברוב המקרים אחרי הצו אנשים לא מקבלים את המענה הנדרש". זירת הרצח בלוד
(צילום: דוברות המשטרה)
אז מה ניתן לעשות אם ישנו שכן שמתמודד עם בעיה פסיכיאטרית ומציק לשכנים? לדברי עו"ד רפי רפאלי, המתמחה בסכסוכי שכנים ובתים משותפים, היחידים שיכולים להכריח אדם לעשות בדיקה פסיכיאטרית הם המשטרה או בית המשפט. "במקרה של שכן עם בעיה נפשית, אפשר כמובן לפנות לפסיכיאטר המחוזי, אבל אם הבן אדם לא מוכר על ידי הפסיכיאטר, אף אחד לא יעשה שום דבר", אמר רפאלי. "הדרך להתמודד עם הסיטואציה היא תלונה במשטרה. מי שיכול לדעת אם האדם פסיכי או לא זה הפסיכיאטר אבל בשביל להגיע אליו, זה או להגיע למשטרה או לבית המשפט".
רפאלי הסביר כי "יש מקרים שמשרד הרווחה מעורב. אם ישנו מקרה שהשכנים יודעים שאותם אנשים שמטרידים אותם מטופלים ברווחה, אפשר לפנות לרווחה. אמור להיות מישהו מהרווחה שיבוא לעזור ולטפל בעניין ההטרדה, אבל זה רק אם יודעים שאותו שכן מוכר ברווחה. אחרת, הרווחה לא תוכל לטפל. חשוב לזכור שהרווחה זה לא רשות אוכפת, היא רק יכולה לסייע בהרגעת הרוחות".
גם פנייה לשוטר קהילתי לא ממש תעזור במקרים כאלה. "שוטר קהילתי יכול לעזור במקרים מסוימים מאוד שבהם יש מחלוקת קטנה בין שכנים. לא בכל מקום יש את השוטר הקהילתי ואנחנו יודעים שבמשטרה יש חוסר של כוח אדם. ברוב המקרים שבהם היה שוטר קהילתי, לא היה פתרון לסכסוך. אולי פתרון זמני של הרגעה אבל לא פתרון של הבעיה", אמר רפאלי.
אך כמו בהרבה תחומים, גם במקרים של הצקות והטרדות מצד שכנים, ישנם שטחים אפורים, בעיקר לאחר קבלת צו הרחקה. "נגיד שיש צו שמישהו מפר, הולכים למשטרה כדי שתאכוף את הצו ושם זה פחות קורה", אמר רפאלי. "ברוב המקרים אחרי הצו אנשים לא מקבלים את המענה הנדרש. נניח אם אותו שכן שיש לי צו הרחקה, אם הוא נתקל בשכנה שממנה יש לה את צו ההרחקה והוא יצר איתה קשר בחדר המדרגות, היא תצטרך להוכיח את זה, לא תמיד יש הוכחה שהשכן הפר את הצו ואז למשטרה גם אין מה לעשות".
רפאלי הבדיל בין מטרד כמו עשן, ריח ורעש, מקרים שמטופלים על ידי העירייה, המשרד לאיכות הסביבה או בקבלת דוח על ידי המשטרה, לבין הטרדה שאינה פלילית שבה שכן פוגע בחופש, מסיג גבול או מדבר בצורה פוגענית, לבין הטרדה מאיימת, שבה מישהו מאיים, מצלם או עוקב אחריך - על הגבול הפלילי. לדבריו, "במקרים אלה פונים למשטרה ומוציאים צו למניעת הטרדה מאיימת. בדרך כלל נותנים את זה למספר ימים מצומצם. אם רוצים לתקופה יותר ארוכה, בית משפט יכול להאריך לעד חצי שנה".
מה ניתן לעשות נגד שכן או כל אדם שמאיימים לפגוע, מתנהל באלימות מילולית או פיזית, פוגע ברכוש, מטריד אותך בסביבתך, בביתך או במקום העבודה, מצלם אותך ללא אישורך, מטריד בטלפון או עוקב אחריך ונכנס לחייך הפרטיים? ניתן להגיש תלונה במשטרה ואף להגיש תביעה לערכאה המתאימה על הפגיעה בפרטיות, אולם הדרך המהירה להוציא צו הרחקה, צו הגנה או בשמו המקצועי "צו למניעת הטרדה מאיימת" הינה לפנות לבית המשפט ולהוציא צו הרחקה מהיר נגד אותו פוגע.
כיצד בית המשפט יכול לעזור?
לבית המשפט סמכויות נרחבות להורות על הרחקת הפוגע תוך שהוא קובע הגבלות עליו מבחינת מרחק מהמתלונן, כמו גם איסור על הפוגע להטריד או לפנות או ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלונן.
האם כדאי להסתייע בעורך דין להגשת צו הרחקה?
חשוב להבין כי בית המשפט ייתן צו להטרדה מאיימת רק אם שוכנע על סמך הראיות כי אכן מתקיימת "הטרדה מאיימת". כל צו הרחקה פוגע בחירות ובחופש התנועה של הפוגע, ועל כן עורך בית המשפט איזון בין זכויות ומכריע בהתאם.
לאיזה מסמכים בית המשפט יזדקק?
לצורך החלטה בבקשה של המתלונן להוצאת צו הרחקה רשאי בית המשפט לבקש מסמכים מסויימים, לראות תמונות, הקלטות וכן לחקור עדים ולנהל משפט ארוך של הצגת ראיות כדי להגיע לחקר האמת.
מתי מתקיים דיון בבקשה להוצאת צו הרחקה ולכמה זמן הוא ניתן?
מיד לאחר הגשת הבקשה ובמידה שבית המשפט השתכנע, ניתן צו הרחקה ארעי לשבוע כשנקבע דיון בין הצדדים במועד זה, ובדיון נקבע האם צו ההרחקה יישאר בתוקף ולכמה זמן.
לאיזה פרק זמן ניתן להוציא צו הרחקה?
ככלל, צו הרחקה ניתן על ידי בית המשפט לשישה חודשים ובמקרים מסויימים ניתן אף ל-12 חודשים. ניתן גם לעתור לצו הרחקה קבוע.
אם הפוגע הפר את צו ההרחקה – מה עושים?
אם הפוגע ממשיך במעשיו ולא מקיים את הוראות הצו הרי שהדבר מהווה עבירה פלילית. ניתן להגיש תלונה במשטרה בשל הפרת צו הרחקה, ובמקרה כזה למשטרה קיימת הסמכות המלאה לעצור את השכן ולהגיש נגדו כתב אישום פלילי.
מה בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע במסגרת הצו?
ליצור עם הנפגע כל קשר בעל-פה, בכתב, או באמצעות אדם אחר, או בכל אמצעי קשר אחר, כגון טלפון, פקס, אינטרנט, הודעות טקסט, פנייה בווטסאפ, בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, או להטרידו בכל דרך אחרת. להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, ממקום עיסוקו, מרכבו, ממקום לימודיו או מכל מקום אחר שהנפגע נוהג להגיע אליו ולשהות בו בקביעות. לשאת או להחזיק נשק גם אם הפוגע משרת בצה"ל או משתייך לרשויות החוק.
