מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ד"ר רפאל גרוסי, הגיע הערב (יום חמישי) לביקור מפתיע בישראל. מחר ייפגש גרוסי עם ראש הממשלה נפתלי בנט, על רקע דוח סבא"א שקבע כי איראן קרובה לכמות אורניום שמספיקה לפצצה - ומתחמקת משאלות הסוכנות. בדוח נקבע גם כי איראן לא מספקת "תשובות אמינות" להימצאות חלקיקי אורניום בשלושה אתרים לא מוכרזים ברחבי המדינה.
ביקורו של גרוסי בישראל יהיה קצר, והוא מתקיים כחלק ממאמציו של בנט להגביר את הלחץ על איראן. בימים האחרונים ספגה טהרן כמה מכות משמעותיות, ובהן החלטת ממשל ביידן שלא להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, חשיפת שקריה לסבא"א, ושני חיסולים שיוחסו לישראל.
בנט ומסמכי ארכיון הגרעין
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
גרוסי צפוי להיפגש גם עם זאב שניר, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא מגיע לישראל כמה ימים לפני כינוס מועצת הנגידים של סבא"א ב-6 עד 10 ביוני, שם תדון הסוכנות בהצעת לגינוי של איראן. ישראל, נציין, מפעילה מאחורי הקלעים לחצים כבדים כדי שמהכינוס ייצא גינוי לאיראן.
גרוסי אמנם ביקר בעבר בישראל, כשהיה בתפקיד זוטר יותר, אך זהו ביקורו הראשון מאז מונה לראש סבא"א באוקטובר 2019. ביקורו מתרחש בשעה שהמשא ומתן בין טהרן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין נראה קפוא לחלוטין ועומד בפני קריסה, ובמערב מזהירים כי איראן הולכת ומתקרבת לנקודה שממנה תוכל לשעוט לעבר פיתוח פצצה גרעינית ברגע שתבחר. מדוח סבא"א עולה כי כמות האורניום המועשר – לכל רמות ההעשרה – שאיראן אגרה עד כה גדולה כבר ביותר מפי 18 מזו שהותר לה להחזיק במסגרת הסכם הגרעין שנחתם ב-2015. לפי הדוח, נכון לאמצע מאי החזיקה איראן ב-3,809.3 ק"ג של אורניום מועשר בדרגות שונות, לעומת 3,197.1 ק"ג בפברואר, בעוד הסכם הגרעין התיר לה לאגור עד 202.8 ק"ג של אורניום מועשר בלבד.
לפני כשלושה חודשים, בתחילת חודש מרץ שוחחו בנט וגרוסי בטלפון - ולאחר מכן ביקר ראש סבא"א בטהרן. בשיחתם אז הדגיש בנט את עמדותיה של ישראל ביחס לשיחות הגרעין בווינה, לקראת מה שהיה נראה אז כמו הסכם שעתיד להיחתם. בנט גם שוחח עם גרוסי על התיקים הפתוחים בסבא"א העוסקים בתכנית הנשק האיראנית, והדגיש שישראל מצפה שסבא"א תקפיד לפעול כגוף פיקוח מקצועי ונטול פניות.
שלשום פרסם בנט סרטון שבו הציג את מסמכי ארכיון הגרעין שהמוסד חילץ מטהרן ב-2018, וציטט מהם משפט אחד. "שמנו ידינו על תוכנית ההונאה של איראן לפני מספר שנים, והיא נמצאת כאן בידיי", אמר בנט. "הנה היא, בשפה הפרסית: מאות עמודים שעליהם החותמת של משרד המודיעין האיראני. במסמכים האלה יש אפילו הערות שנכתבו בכתב יד על ידי בכירים איראניים, כמו ההערה הזאת, שכתב מי שהיה אז שר ההגנה האיראני לפחריזאדה (שלימים חוסל בפעולה שיוחסה לישראל, א"א)".
לאחר מכן בנט הקריא מהמסמך את שכתב שר ההגנה: "'במוקדם או במאוחר, הם (בהתייחסות לסבא"א) ישאלו אותנו, ואנחנו צריכים שיהיה לנו סיפור כיסוי מקיף עבורם'". הוא סיכם את דבריו: "הוא מדבר על סיפור כיסוי, והנה אותו סיפור כיסוי. איראן שיקרה לעולם, ואיראן משקרת לעולם שוב עכשיו. העולם מוכרח לוודא שאיראן לא תצא מזה ללא עונש".
גנץ: "מחיר עצירת איראן עכשיו - נמוך מבעוד שנה"
(צילום: גו-לייב)
הדוח הרבעוני החדש של סבא"א על תוכנית הגרעין של איראן, נזכיר, קבע כי מאגר האורניום המועשר לרמה של 60% שבו מחזיקה טהרן גדל ברבעון האחרון ב-9.9 קילוגרמים נוספים, וכעת עומד על 43.1 ק"ג. פירוש הדבר הוא שאיראן הולכת ומתקרבת לכמות גדולה מספיק של חומר שאם יועשר העשרה נוספת, לרמה של כ-90%, יהיה די בה כדי לפתח פצצה גרעינית אחת.
לפי סבא"א, די בכ-42 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60% כדי להחזיק במה שבסוכנות מגדירים "כמות משמעותית", מונח שפירושו "הכמות המשוערת של חומר גרעיני שמרגע שנאגר אי אפשר לשלול את האפשרות של פיתוח מטען נפץ גרעיני". כאמור, כדי לפתח מטען כזה צריך החומר לעבור העשרה נוספת, ל-90%, אבל היא מהירה יחסית.
דיפלומט בכיר אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אף שתיאורטית 42 ק"ג אכן עשויים להספיק, בפועל כדי לפתח פצצה גרעינית אחת נדרשים יותר מ-55 ק"ג שהועשרו לרמה של 60%, בשל החומר שמתבזבז תוך כדי תהליך ההעשרה. כך או כך, פירוש הנתונים החדשים הוא שאיראן הולכת ומתקרבת לכמות הזו.
בדוח נכתב גם כי איראן טרם עשתה מאמץ של ממש להשיב על השאלות הבוערות שהציגה לה הסוכנות בעקבות גילוים של חלקיקי אורניום בשלושה אתרים לא מוכרזים ברחבי המדינה: "איראן לא סיפקה הסברים אמינים מבחינה טכנית בנוגע לממצאים של הסוכנות בשלושת המקומות האלה", נכתב בדוח. קביעתה של סבא"א באה אחרי שהסוכנות עשתה בשנה האחרונות מאמצים להשיג פריצת דרך בסוגיה זו עם טהרן, והיעדר ההתקדמות כעת עשוי להביא לעימות בין איראן למערב כשמועצת הנגידים של סבא"א תתכנס בשבוע הבא. אם מעצמות המערב יחתרו לאשר בישיבה הזו החלטה המגנה את טהרן, כפי שכבר שקלו לעשות בשנה שעברה, הדבר עשוי להנחית מהלומה נוספת על המאמצים להחיות את הסכם הגרעין.
