בערב ראש השנה תשפ"ג נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-9,593,000 בני אדם. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו בצהריים (יום ג'). מהנתונים עולה כי האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע לכ-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, לכ-15 מיליון בסוף 2048 ולכ-20 מיליון בסוף שנת 2065.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 7,069,000 מתושבי המדינה הם יהודים (כ-74% מהאוכלוסייה), כ-2,026,000 הם ערבים (כ-21%) והיתר מוגדרים אחרים - כלומר נוצרים שאינם ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במשרד הפנים. בקרב היהודים בני 20 ומעלה, 45.3% מגדירים את עצמם חילונים, 19.2% מסורתיים-לא כל כך דתיים, 13.9% מסורתיים-דתיים, 10.7% דתיים ו-10.5% חרדים.
בשנת תשפ"ב גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-187 אלף בני אדם. כלומר, האוכלוסייה גדלה ב-2%. בשנה העברית שמסתיימת נולדו בישראל כ-177 אלף תינוקות והגיעו כ-49 אלף עולים חדשים, בנוסף לעוד כ-2,000 תושבים חוזרים. מנגד, נפטרו בישראל כ-53 אלף בני אדם בתשפ"ב. כ-4,400 מהם מתו מקורונה מאז ראש השנה שעברה. בנוסף אלפים עזבו את הארץ, חלקם לתקופה קצרה - למשל למטרות לימודים.
הלמ"ס פרסם גם נתונים באשר להיכן מתגוררים הישראלים: כ-74% מתגוררים בערים, כ-15% במועצות מקומיות, 10.4% במועצות אזוריות והיתר ביישובים ללא מעמד מוניציפלי. לפי הנתונים, 53.1% מהישראלים אינם עובדים בעיר שבה הם מתגוררים, למשל - 78.3% ממקומות העבודה של תושבי גבעתיים אינם בעיר שבה הם מתגוררים, לעומת 11.2% באילת.
בסך הכול מהנתונים עולה כי 89.3% מהישראלים מרוצים מהחיים, כשבקרב היהודים הנתון גבוה יותר (91.5%) מאשר בקרב הערבים (70.7%). עוד עולה כי 70.4% מהיהודים מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 51.1% מהערבים.
12% מהישראלים הרגישו עניים בשנה האחרונה, וגם כאן יש פערים בין יהודים לערבים. בקרב היהודים הנתון הוא 6.2%, לעומת 36.8% בקרב הערבים. עוד עולה מהנתונים כי 25.9% מהישראלים מתקשים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית.
ומה באשר לשפות? ל-55.2% מהישראלים שפת האם היא עברית, ל-19.7% שפת האם היא ערבית, ל-12.6% מהישראלים שפת האם היא רוסית, ל-2.1% שפת האם היא אנגלית ולאחר מכן נמצאות השפות צרפתית, ספרדית, יידיש ואמהרית, עם פחות מאחוז. 86% מהמועסקים בארץ מדברים עברית במקום העבודה, בעוד ש-52% מהמועסקים הערבים מדברים ערבית במקום העבודה.
על פי הנתונים שפורסמו בפרק הנדל"ן של הלמ"ס, בשנת 2021 נמכרו 57.8 אלף דירות חדשות (לעומת 41.4 אלף בשנת 2020). גם אשתקד מחירי הדירות המשיכו לטפס: מדד מחירי הדירות עלה ב-13.1% לעומת 2020 ומדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-13.6%. המחיר הממוצע של דירה עמד בשנת 2021 על כ-1.73 מיליון שקל. גם מדד שכר הדירה עלה בשיעור של 1.1%, כאשר שכר הדירה הממוצע עמד על 4,092 שקל בחודש. מאז המחירים עלו עוד יותר.
מספר הדירות שהונפקו עבורן בהיתרי בנייה עמד על 75.5 אלף יחידות דיור. מספר הדירות שהחלה בנייתן על 63.3 אלף יחידות דיור, מהן: 19.7% נבנו בסבסוד ממשלתי; 14.0% נבנו במסגרת תמ"א; ורק 3.9% נבנו למטרת השכרה. אשר לדירות שהסתיימה בנייתן - בשנת 2021 עמד המספר על 46.8 אלף יחידות דיור שניתן היה לאכלס אותן. משך זמן הבנייה של בניין עמד על 30.9 חודשים.
לפי דו"ח משרד העלייה והקליטה, הערים המובילות בקליטת העולים בישראל בשנה האחרונה היו תל אביב עם 6,327 עולים חדשים, חיפה (6,182 עולים), נתניה 6,069 וירושלים - 4,300 עולים. אחריהן ברשימה: בת-ים, אשדוד, ראשון לציון, נהריה, אשקלון ובאר שבע.
מתוך כלל העולים, 47% הגיעו מרוסיה, 25% מאוקראינה, 6% מארה"ב, 4% מצרפת ו-4% מדרום אמריקה. מאתיופיה הגיעו 2% מכלל העולים. על פי הנתונים של משרד העלייה והקליטה, 63% מהעולים הם בגילאי עבודה, ומתוכם 27% בגילי 18-35.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה: "אנו מציינים שנתיים של שבירת שיאים בעלייה לישראל, כאשר מאז ראש השנה הקודם לזה הנוכחי יחגגו יחד אתנו קרוב ל-60 אלף עולים חדשים במדינת ישראל. במשך השנה הזו משרד העלייה והקליטה נטל על עצמו את המעמסה של הובלת שני מבצעי עלייה משמעותיים ועשה זאת במסירות ובהצלחה רבה. אני מתפללת ששנה הבאה נחגוג כאן עם עוד עשרות אלפי עולים חדשים".
הילה ציאון השתתפה בהכנת הכתבה
