השר לשעבר מאיר שטרית הודיע הבוקר (שני) לשר המשפטים גדעון סער כי הוא מוותר על חברותו בוועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, שתפקידה לבחור את מחליפו של אביחי מנדלבליט, אשר יסיים את כהונתו בת שש השנים כיועמ"ש בפברואר הקרוב.
שופטת בדימוס על מינוי שטרית לוועדה: "יש גם את העניין המוסרי"
(צילום: נויל האריס)
פרישתו של שטרית מהוועדה - שפעילותה צפויה לפיכך להתעכב - מגיעה על רקע ביקורת שהוטחה בחברותו בה, על רקע טענות שהשמיעה בעבר עוזרת אישית של שטרית ולפיה הטריד אותה מינית, טענות שאותן הכחיש מכל וכל. השר סער, שתמך בחברותו בוועדה, מסר הבוקר כי הוא מצר על פרישתו: "צר לי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל היענותו לפנייתי".
שטרית מונה לוועדת האיתור ליועץ המשפטי כנציג הממשלה, ולפיכך יהיה צורך בהצבעה נוספת בממשלה על בחירת נציג חדש מטעמה בוועדה. בראשות הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, וחברים בה גם נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן, נציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא ונציג הכנסת, ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה).
נציג הממשלה בוועדת האיתור יכול להיות שר משפטים לשעבר, או יועמ"ש לשעבר. אחד השמות הבולטים ביותר כמחליפו של שטרית בוועדה הוא שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שתומך בעמדת סער ולפיה יש לפצל את תפקיד היועמ"ש. מועמדים פוטנציאליים נוספים הם שרי המשפטים לשעבר דוד ליבאי, ציפי לבני, דן מרידור ואבי ניסנקורן; וכן היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין, יהודה וינשטיין, מיכאל בן יאיר ומני מזוז. לכאורה גם השר לשעבר אמיר אוחנה מהליכוד יכול להיבחר, אך הסיכוי לכך הוא כמובן אפסי.
שטרית: "שרים ושרות הצטרפו למקהלה נגדי"
במכתבו לסער, כתב שטרית כי "המתקפות הפרועות עליי וגם עליך, שלא פסקו גם אחרי החלטת הממשלה מיום ראשון, העלו אצלי הרהורים נוגעים וצער. חוששני כי באווירה שנוצרה ללא שום הצדקה, ייפגע תהליך המינוי. אני מעוניין כי ייבחר האדם המתאים ביותר לתפקיד חשוב במעלה זה".
שטרית הוסיף: "נדהמתי מההשתלחות הבוטה בי תוך הסתמכות על עלילה שקרית שאין בה אמת. ותוך שימוש בשקרים ממש כדי להגביר את המתקפות. כגון שהפסדתי את הבחירות לנשיאות בסיבוב ראשון, ועוד. דמי אינו הפקר. אני בז לכל המתחסדים והמתחסדות אשר בלי לבדוק לגופו של עניין התנפלו בעיוורון, כמוצאי שלל רב על נושא שנדוש כבר ונידון לפני כ-8 שנים. שכולו שקר ועלילת שווא. מצער שגם שרים ושרות שחלקם מכיר את עבודתי זה שנים רבות הצטרפו למקהלה, בלי לשוחח איתי ובלי שום בדיקה".
לדבריו, "רציתי להעלות תרומה לבקשתך בהליך המינוי לתפקיד חשוב זה. אבל באווירה הציבורית הלא עניינית והפוגענית שנוצרה החלטתי לוותר על כך. אין שום סיבה שהיום, כשאניני איש ציבור, אשלם מחיר זה. אני שב ומודה לך לראש הממשלה ולממשלה כולה על האמון ועל ההחלטה".
יו"ר נעמת, חגית פאר, בירכה הבוקר על החלטתו של שטרית לפרוש מהוועדה: "טוב עשה מאיר שטרית שפרש - מי ששותף לבחירת היועץ המשפטי חייב להיות נקי מכל עננה ערכית שמרחפת מעליו. טוב יעשו גם מקבלי ההחלטות שיפיקו לקחים מהאירוע הזה ויבינו שהמבחן במדינת ישראל של שנת 2021 הוא לא רק המבחן הפלילי אלא גם זה הערכי ציבורי - קל וחומר מקום בו מדובר בוועדה שתבחר את אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק בישראל".
3 צפייה בגלריה
השרים שהתנגדו למינוי שטרית לוועדה. שטרית האשים: "הצטרפו למקהלה"
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס, אלכס קולומויסקי, יוחאי צוברי)
מינויו של שטרית לוועדת האיתור, נזכיר, אושר אמנם בשבוע שעבר בישיבת הממשלה, אך שישה מהשרים התנגדו אז למינויו בעקבות הטענות לאותה הטרדה לכאורה. לפי דיווחים בתקשורת, שטרית חתם ב-2012 על הסכם סודי עם עוזרת שהועסקה בביתו ופוטרה. הוא שילם לה 270 אלף שקל בתמורה לוויתור על כל טענה עתידית כלפיו. השמועות הגיעו לאוזני חברי כנסת כמה ימים לפני הבחירות לנשיאות ב-2014. בתחקיר עיתונאי נטען אז כי העוזרת שעבדה בביתו של שטרית איימה להגיש נגדו תביעה בגין פגיעה בזכויותיה והטרדה מינית. שטרית הכחיש מכול וכול את הטענות ולא נערכה חקירת משטרה משום שהעוזרת לא שיתפה פעולה. ביולי 2014 סגר היועץ המשפטי לממשלה את התיק.
בהצבעה בשבוע שעבר התנגדו למינוי השרים מרב מיכאלי, עמר בר-לב, נחמן שי (העבודה), ניצן הורוביץ, תמר זנדברג (מרצ) ומירב כהן (יש עתיד). השרות מיכאלי וזנדברג אמרו כי קיימת בעיית טוהר מידות בהיבט הציבורי, בעוד השרה אורנה ברביבאי יצאה מהדיון ולא הצביעה. לפני כן היא העירה שבמקום שיש ספק - אין ספק. סער הדגיש אז כי הוא לא מוכן לקבל מצב שחורצים את דינו של אדם שלא נחשד ולא נחקר. "אני לא יודע איזה בדיקות אני יכול לעשות מעבר", אמר השר סער. "השר שטרית עשה קריירה עשירה בשירות הציבורי, הוא לא נחשד ולא הורשע. אני לא מוכן לתת יד לפסילה של אדם שהמערכת פסקה שאין דבר".
למינוי התנגדו ארגוני נשים כמו נעמת, וגם במערכת המשפט היו שהביעו הסתייגות. השופטת בדימוס דרורה פלפל, לשעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אמרה בשבוע שעבר באולפן ynet כי "מהבחינה המשפטית הטהורה אין שום מניעה, אבל ישנו העניין המוסרי".
