כאילו היו סוכני מכירות של מכונית חדשה או אנשי שיווק של חבילות חופשה בחו"ל, ולא חוקרים במשטרה הצבאית שעוסקים בחיי אדם ושולטים בגורלם ובעתידם של החיילים שעוברים בחדרי החקירות שלהם, גם לרכזי המודיעין של מצ"ח באר-שבע היו יעדים ומכסות. כך עולה ממסמכים צה"ליים פנימיים שהגיעו לידי ynet ו-"ידיעות אחרונות". ניב לובטון, הלוחם המצטיין שנלכד על לא עוול בכפו בציפורני החוקרים, היה הקורבן של היעדים הללו. כעת, אולי בפעם הראשונה, מתברר מה עמד מאחורי להיטות היתר לגייס אותו ולהחתים אותו כמקור, ומה הייתה הסיבה לזלזול הנורא של הרכזים בזעקות העזרה שלו - שנגמרו בהתאבדותו.
על פי המסמכים, נדרשו הרכזים לפנות בכל חודש לפחות לשמונה חיילים, ולהצליח לגייס לפחות שלושה מהם, כדי שישמשו כמקורות מודיעיניים. "מדובר בבית חרושת לגיוס מקורות", אומר גורם המעורב בפרשת לובטון. מהמסמכים עולה עוד שהצבת היעדים התרחשה בידיעתו המלאה ובעידודו של רס"ן גלעד פרנקן, מפקד מצ"ח באר-שבע בתקופה שבה התאבד לובטון.
ניב לובטון - כתבות נוספות
פרנקן, למרבה התדהמה, נחלץ לחלוטין מכל הליך פלילי בעניינו. הפרקליטות הצבאית החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום, ולא לאפשר לבית המשפט לקבוע את מידת אחריותו הפלילית למה שהתרחש ביחידה שעליה פיקד. הרמטכ"ל כוכבי קבע כי לפרנקן יש אחריות פיקודית מלאה למותו של לובטון. הוא החליט לאמץ את המלצת ראש אכ"א באותה תקופה, אלוף מוטי אלמוז, ולהדיח את פרנקן מתפקידו.
אלא שכידוע, פרנקן סירב לקבל את ההחלטה ופנה לערכאה אזרחית, בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כדי לבטל את החלטת הרמטכ"ל. בצעד חריג, בית המשפט אכן נענה לבקשת הקצין: השופטת ארנה לוי ביטלה את ההדחה, ואף סירבה לשמוע את הוריו של ניב והורתה להוציא אותם מהאולם.
4 צפייה בגלריה
סירב לקבל את ההדחה ופנה לערכאה אזרחית. רס"ן גלעד פרנקן
(מתוך עמוד הפייסבוק של חיל המשטרה הצבאית)
הרמטכ"ל, שהובך מההחלטה שאילצה אותו להחזיר לשירות קצין שבעיניו אינו ראוי לשמש כמפקד, עירער על ההחלטה לבית המשפט העליון. באופן זמני הוצב פרנקן במשרד הביטחון. אלא שלאחרונה נחשף ב-ynet וב-"ידיעות אחרונות" כי על אף שהערעור טרם נידון, נאלץ צה"ל להחזיר את פרנקן לשירות צבאי בלחץ עורך דינו שאיים לנקוט בהליך של ביזיון בית משפט. וכך קרה שפרנקן מתמודד על תפקיד פיקוד במצ"ח – ואף דורש לקבל דרגת סא"ל.
ביום שלישי השבוע יתקיים דיון גורלי בבית המשפט העליון, שבמרכזו יעמוד פרנקן. הדיון, בהרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, מאחד למעשה שני תיקים: את ערעורו של הרמטכ"ל כוכבי, וגם עתירה של משפחת לובטון לבג"ץ - בדרישה לאלץ את הפרקליטות הצבאית להגיש נגד פרנקן כתב אישום פלילי בפרשה.
ההקלטות שהביאו גילויים חדשים בפרשת מותו של הלוחם ניב לובטון ז"ל
ההתעלמות, ההתאבדות והטיוח
תזכורת: ב-9 בינואר 2019 גויס לובטון, חייל מצטיין בגבעתי, לשמש כמקור מודיעיני של מצ"ח, בידי שני רכזי מודיעין ששירתו תחת פיקודו של פרנקן. לפני מספר חודשים חשף יוסי יהושוע ב-ynet וב-"ידיעות אחרונות" כי אחד הרכזים כלל לא עבר את ההסמכה המתאימה לגיוס מקורות - וכי לאחר מותו של לובטון, במה שנראה כמו פעולת טיוח שזועקת לשמיים, נשלח אותו רכז בידי פרנקן לבצע בדיעבד את מבחן ההסכמה. אלא שהרכז נכשל במבחן.
שעתיים בלבד לאחר גיוסו הביע לובטון סימני מצוקה. הוא צילצל לרכז, ביקש להתחרט ולחזור בו. בשיחה, שפירסם שי גל בתוכנית "עובדה", נשמע לובטון במצוקה של ממש ואף מאיים במפורש בהתאבדות. והיה גם הכינוי המזעזע שהעניקו השניים ללובטון: "פחדני". כך הם כינו אותו במסמכים הפנימיים שלהם.
עד כמה התעלמו הרכזים מזעקתו של החייל שזה עתה גייסו? לימים התברר כי אחד הרכזים שלח הודעה כתובה לעמיתו ובה כתב: "אחי, הוא לא יהיה מקור. הוא שוקל להתאבד", השיב לו חברו: "הכול טוב, שיזדיין אז" - ורק ביקש לוודא כי לובטון חתם על זיכרון דברים. איש מהם לא טרח להתריע. כמה שעות אחר כך, לובטון כבר לא היה בין החיים.
מהמסמכים שהגיעו לידינו ונחשפים כעת לראשונה, עולה כי יומיים בלבד לפני גיוסו של לובטון התקיימה פגישה במשרדי קצין המודיעין של מצ"ח באר-שבע בהשתתפות פרנקן ושני הרכזים. במסגרת הפגישה הוצגה טבלה שכותרתה "מעקב מודיעין חודשי". על פי הטבלה נדרשים הרכזים ביחידה להשיג בכל חודש שמונה "אתירות" (ניסיונות גיוס של מקורות מודיעיניים), כאשר "מתוכן מינימום שלושה גיוסים (מוצלחים)".
על פי הטבלה, לרכז שגייס את לובטון היו באותה עת שלוש "אתירות", כולן לא מוצלחות. לעומתו, יתר הרכזים שהשתתפו בפגישה, הצליחו באותו חודש לגייס לפחות מקור מודיעני אחד בהצלחה. הדרישה של פרנקן לעמוד ביעדי גיוס, כמו גם העובדה שאותו רכז נכשל עד אותו רגע בעמידה ביעדים הללו, יכולות להעיד על הרצון העז של אותו רכז להצליח בגיוס מקורות, גם במחיר איום על חיילים.
לטענת משפחת לובטון, זה בדיוק מה שקרה יומיים אחר כך, בפגישה בין בנם ניב לאותו רכז. האיום הזה, טוענת המשפחה, הפעיל לחץ נפשי שהוביל להתאבדותו של ניב זמן קצר אחר כך. יודגש, כי על פי נוהלי מצ"ח, אסור לאיים על חייל בעת הניסיון לגייסו כמקור מודיעני.
עדויות נוספות למעורבותו של פרנקן בהליך הגיוס הבעייתי של לובטון נחשפו בעבר בכתבה נרחבת של "המוסף לשבת". על פי עדויות אלה, פרנקן היה מודע לכך שרכז המודיעין שגייס את לובטון עשה זאת מבלי שהוסמך כראוי לתפקיד - ותוך שהוא פועל בניגוד לנהלים.
הרכז, ששירת באותה עת בתפקיד שלושה חודשים בלבד והיה אמור להיות עדיין בחפיפה, גם לא עבר עד אותו רגע מבחן הסמכה כנדרש. למרות זאת, הוא הוצג בידי פרנקן כ"קצין מודיעין" מרחבי בפני מפקד ביסל"ח (הבסיס שבו שירת לובטון בעת התאבדותו), ואף קיבל טלפון נייד מהיחידה שדרכו תיקשר עם מקורות, ושם משתמש שאיפשר לו גישה למערכות המחשב הפנימיות של היחידה. בכתבה הובאו גם עדויות של שני חיילים אחרים בפלוגה של לובטון בביסל"ח, שטענו כי אנשיו של פרנקן ניסו לגייס אותם כמקורות מודיעניים תוך הפעלת איומים, עניין שכאמור עומד בניגוד מוחלט לנוהלי מצ"ח.
למרות זאת, בפרקליטות הצבאית החליטו שלא להגיש כתב אישום נגד פרנקן, ואף להאשים את שני הרכזים בעבירות מינוריות יחסית, כמו אי-קיום פקודה והתנהגות שאינה הולמת. במשפחת לובטון עתרו כאמור לבג"ץ, בדרישה כי ייאלץ את הפרקליטות הצבאית להחמיר באישומים כנגד הרכזים ולהעמיד גם את פרנקן לדין. בדיון שייערך השבוע יעסקו שופטי העליון בשאלה אם ראוי היה שבית המשפט המחוזי יתערב בהליך פיקודי צבאי פנימי, ובמקביל ידונו בהחלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את פרנקן.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה במותו הטרגי של הלוחם, רב"ט ניב לובטון ז"ל, אירוע חריג וקשה ביותר ולכן גם טופל במלוא החומרה. בעקבות האירוע נערכו בצה"ל תהליכי למידה והפקת לקחים שכללו מינוי צוות מומחים חיצוני, בדיקה פיקודית וחקירה מקיפה של היחידה לחקירות פנים - יחידה מקצועית ועצמאית. בנוסף, הרמטכ"ל הורה על נקיטת שורה של צעדים מערכתיים שכבר מומשו בפועל, שתכליתם חיזוק מערך המודיעין של מצ"ח, עדכון נהלי העבודה של המערך וטיוב הבקרה והפיקוח על פעילות רכזי המודיעין בכלל הרמות. אנו מבינים את כאבה העמוק של המשפחה השכולה ואת אובדנה העצום. צה"ל משתתף בצערה של משפחת לובטון וימשיך ללוותה".
