במחנה הממלכתי צפויים להתנגד לחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, שכולל על פי דרישת צה"ל את הארכת השירות עבור משרתי הסדיר והמילואים, ולא כולל מתווה גיוס עבור האוכלוסייה החרדית והערבית. השר חילי טרופר, מקורבו של השר וחבר קבינט המלחמה בני גנץ, ביקר בחריפות את הנוסח המוצע: "האמת צריכה להיאמר: הנופלים לא באים מכל המגזרים".
לדברי טרופר, "יש מי שכבר שנים מוציאים את עצמם מהשותפות הזו. מי שתומך בכך שקבוצות אחרות לא ישרתו כלל - הוא שמפורר את הערבות ההדדית".
בפוסט שפרסם, כתב השר כי "מאות לוחמי צה"ל נפלו במלחמה. אלפים נפצעו. ועל רקע הכוונה להעמיס עוד נטל על כתפי המשרתים, האמת צריכה להיאמר: הנופלים לא באים מכל המגזרים. אכן רבים במגזר החרדי מתנדבים, לומדים, מתפללים לזכר הנופלים, מבקרים פצועים וזה מבורך, אבל הם לא שותפים בנטל השירות". לדברי טרופר, "הדברים לא נאמרים חלילה כדי לפלג וזה ממש לא משנאת חרדים. זה מאהבת ישראל".
טרופר כתב עוד כי "לא מי שמוחה על ההצעה להאריך את השירות הקרבי לשלוש שנים ולהוסיף עשרות ימי מילואים לחלק מסוים בחברה הישראלית בלבד - מפלג את החברה הישראלית. להיפך. מי שתומך בכך שקבוצות מסוימות יעזבו בית, לימודים ועבודה כדי לשרת ולהסתכן בזמן שקבוצות אחרות לא ישרתו כלל – הוא שמפורר את הערבות ההדדית הכל כך מיוחדת בישראל. כיצד מי שבוחר לשרת וכואב את העובדה שאחרים נמנעים מלשרת, מואשם בשנאה? האשמת דווקא מי שחפצים בשותפות ונוטלים בה חלק בשנאה, היא ליקוי מאורות. המחלוקת עמוקה וכואבת, וכולנו צריכים להשתדל לנהל אותה בלי שנאה.
"המחשבה שצעירים יאריכו את שירותם לשלוש שנים, בזמן שבני גילם לא ישרתו אף לא יום אחד, בשירות צבאי או אזרחי, בלתי נסבלת. המחשבה שאבות ואמהות יעזבו את ילדיהם, יפסידו שנת לימודים ופרנסתם תיפגע עבור עוד עשרות ימי מילואים בשנה בזמן שאחרים לא ישרתו כלל, היא בלתי נסבלת. זה לא ענין של שנאה או פלגנות, זה ענין של הגינות, יושר, צדק, אחווה ואחדות אמיתית. מי שרוצה באחדות אמיתית לא מסתפק במילים, אלא שותף ומשרת במעשים. מסע הצער האין-סופי בבתי אבלים ובמחלקות הפצועים אינו מותיר אפשרות אחרת. החברה הישראלית פצועה וחבולה מאז 7 באוקטובר. אסור להוסיף את הפצע הפנימי הזה".
השר טרופר המשיך: "ההתגייסות מדהימה, הצעירים מוכנים להאריך שירות, המילואימניקים שכבר שירתו חודשים ארוכים מבינים שיצטרכו אותם שוב. אחי וגיסי ששירתו כבר למעלה מ-100 ימים במילואים יבואו שוב. אחיינים שלי, שכבר ראו את השחרור ותכננו תוכניות, ידחו הכול וימשיכו לשרת. אבל הם לא יכולים, צריכים או רוצים לעשות את זה לבד. היו מי שהציעו בעבר ש'חצי עם ילמד תורה וחצי עם ישרת'. ובכן, זה לא היה אפשרי בעבר וזה בוודאי לא אפשרי אחרי 7 באוקטובר. לימוד תורה הוא ערך חשוב בעיני, גם אני למדתי תורה ואני עדין משתדל לקבוע עיתים לתורה. אבא שלי ואחי הגדול רבנים, שניהם שירתו בצבא. התביעה לשרת נובעת מתוך תפיסה ערכית עמוקה, גם מההיבט הדתי".
טרופר סיכם: "רבות מדובר על 'ציפור הנפש' של החברה החרדית. ובכן, גם לנו יש 'ציפור נפש' ואנחנו נאבקים על כך שיפסיקו לרמוס אותה".
גם יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתח ביקורת חריפה על הנוסח המוצע, ותקף את הממשלה: "ממשלת החורבן הוכיחה פעם נוספת שהיא מעדיפה אינטרסים קואליציוניים צרים על פני ביטחון המדינה. הצעת חוק הגיוס, כפי שפורסמה בתקשורת, מפלה ופוגעת באחדות העם ובחוסן הלאומי. חיילי הסדיר והמילואים ישרתו יותר לעומת אחרים שלא משרתים היום וימשיכו לא לשרת".
ליברמן פנה לגנץ ואיזנקוט: "אני מצפה ששני הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט יגידו בפה מלא שאם הצעת החוק הנ"ל תבוא לאישור הממשלה והכנסת הם יפרשו מהממשלה. אני קורא לכל אנשי המילואים לפנות לגנץ ולאיזנקוט בדרישה לא לתת יד לחלוקת העם לשניים - לאלו המשרתים בצבא ולאלו הלומדים בישיבות".
ח"כ משה סעדה מהליכוד, התראיין הבוקר ל-ynet, ביקר גם הוא את חוק הגיוס המוצע: "גם ככה האלונקה כבדה, ואז אומרים בואו נעמיס עוד. זה יקרוס עליהם. הנטל קשה מנשוא. אומה חפצת חיים צריכה את כולם. לצרף אותם להיות תחת האלונקה". לדבריו, "ברור שצריך לדבר עם הציבור החרדי, לנהל שיח. הציבור החרדי מבין שנפל דבר בחברה הישראלית. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. כולם צריכים לשאת בנטל, זו חובה".
במקביל, ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, התייחס גם הוא לסוגיה. "אני אומר בכאב גדול, אני לא רואה התעוררות בציבור החרדי לשירות. לא רואה עלייה של חרדי אחד במלחמה בצפון או בעזה. צריך להגיד את האמת". שטרן גם תקף את הליכוד: "מה הם חושבים? מי יצביע בעד? אנחנו לא נצביע בעד זה. הם בונים על אייכלר ופורוש שלא מבינים מה זה שירות מילואים". שטרן הוסיף: "ביחד ננצח? איך ביחד ננצח? כשאתה לא מעיז להגיד לחיילים שלנו מה אתה רוצה לעשות בעזה, ואתה עושה כנס של 'בואו נתיישב בעזה'".
בתוך כך, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה גם הוא לציבור החרדי, וקרא לו לקחת חלק "משמעותי יותר במשימות הביטחון". לדבריו, "הציבור החרדי יקר ואהוב ותורם רבות למדינת ישראל, וכעת חיוני שיקח חלק משמעותי יותר גם במשימות ההגנה והביטחון. המהלך הזה צריך לקרות מתוך הידברות ושיח ולא בכפייה או חלילה בהכפשות. הציונות הדתית מוכיחה שאפשר לשלב לימוד תורה ושמירה על מצוות קלה כבחמורה יחד עם שירות צבאי בחזית. אחיי החרדים, אנחנו צריכים אתכם!".
מנגד, שר המורשת עמיחי אליהו טען הבוקר כי "התרומה של הציבור החרדי למדינת ישראל הולכת ומתרחבת כל הזמן". לדבריו, "במלחמה האחרונה ראינו התגייסות שלא הייתה מעולם בתרומה ישירה ועקיפה למאמץ המלחמתי. הניסיון לחנך אותם מחדש בכפייה יביא רק לשנאה ופירוד. אין אחד שחושב שחקיקה תגרום להם להתגייס, יש מי שחזר לדבר בשיח שמנצל את המצב הקשה על מנת להמשיך ולפלג".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר): "חרדי זה אחי! בואו והתגייסו למשטרה. זה צו השעה". בנוסף, ח"כ יצחק קרויזר ממפלגתו של בן גביר, אמר לערוץ הכנסת כי "לא ייתכן שיש אוכלוסיות שאינן נכנסות תחת הזכות לשרת. קרויזר קרא לגיוס בחברה החרדית, ואמר כי "יש אפיקים ודרכים להשתלב בתוך צבא ההגנה לישראל".
ראש האופוזציה יאיר לפיד תקף גם הוא את החוק: "חוק ההשתמטות החדש הוא בגידה בלוחמי צה"ל, הוא עוד הוכחה שהקואליציה הזו לא למדה כלום מהמלחמה הנוראית של 7 באוקטובר. זה לא 'ביחד ננצח', זה לא 'ביחד נילחם'. צעירים וצעירות שישרתו את המדינה ויסכנו את חייהם - מול כאלה שסידרו להם פטור. אין יותר מילים".
כמו כן, ח"כ טלי גוטליב מהליכוד הודיעה כי לא תתמוך בחוק. "אמרתי עוד לפני המלחמה, ובטח עכשיו. לא אצביע לחוק הגיוס שמותיר פטור מגיוס על כנו. ולא רק אני. שוויון בנטל הוא בבסיס קיומנו. עת מלחמה בישראל. מלחמת מצווה. כולם מתגייסים. נשב כולנו יחד, שמאל, ימין, דתי וחילוני, ונגיע לנוסח חוק מוסכם. יחד נלחמים, יחד מנצחים ויחד מתנדבים. כולם בשירות".
אתמול, כאמור, פורסם תזכיר תיקון לחוק הגיוס החדש שיעלה להליך חקיקה בכנסת, ולפי דרישת צה"ל יכלול הגדלה דרמטית בהיקף זמן השירות לחיילי חובה ומילואים, לאור צרכי הלחימה ובהסתכלות של שנים קדימה. החוק החדש יאריך את תקופת השירות לחיילים סדירים בנים לשלוש שנים, אחרי כמעט 9 שנים בהם משך השירות הסתכם ב-32 חודשים.
נכון לעכשיו, אורך השירות לבנות לא ישתנה. בהמשך השנה צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים, כאשר כבר עכשיו ברור שתקופת שלוש השנים תכלול לכל הפחות את החיילים הקרביים והטכנולוגיים. לאחר דיונים בצה"ל ומול האוצר הוחלט שהחוק יחול גם על משרתי חובה פעילים רטרואקטיבית חרף הבעייתיות שבכך, ולכל הפחות על הלוחמים שכבר גויסו לפני המלחמה ל-32 חודשי שירות.