כמה מהר התקבע הנרטיב "הודח" בפרשת שינוי מעמדו של יעקב ברדוגו בגלי צה"ל. כמה מהר אימץ השיח הציבורי את הסיפור שלפיו אדם פוליטי החליט להדיח עובד בתחנת שידור ציבורית רק משום שהוא מביע דעות פוליטיות שונות/מנוגדות.
טורים נוספים בנושא:
• הדחת ברדוגו הוכיחה שמסוכן להיות איש ימין בישראל
• ברדוגו הוא רק משל. הגלגל עוד יסתובב
כמה מהר נותק הקשר בין מינויו של ברדוגו לבין שינוי מעמדו כעת. כמה מהר בחרו להתחיל לספר את הסיפור רק מהרגע שבו החליטה מ"מ מפקד גלי צה"ל גלית אלטשטיין לעשות שינוי בלוחות השידורים של התחנה, ולא בהחלטה התמוהה, שלא לומר השערורייתית, להעניק לו מעמד של פרשן-על פוליטי של התחנה לפני שנים.
כמה מהר עלתה זעקת הנהי והשבר במחוזות הימין על "סתימת פיות", ועל "פגיעה בחופש הביטוי" ועל כך שמפחדים מדעה אחרת, שיש כאן התערבות פוליטית בהחלטות עיתונאיות של תחנת שידור ציבורית.
הסיפור של יעקב ברדוגו לא התחיל בשבוע שעבר, עם ההודעה של אלשטיין לשנות את לוח השידורים ולא לאפשר לו עוד להגיש את מה שהיה פעם יומן הערב של התחנה, ולהותיר בידו את משבצת השידור של יום שישי בבוקר, כפי שהיה במקור. היום כבר ידוע לכל מה שנלחש בשעתו מפה לאוזן: ברדוגו נכפה על גלי צה"ל על ידי לא אחר מאשר בנימין נתניהו, בשבתו כראש הממשלה. עד המדינה בתיקי האלפים, ניר חפץ, העיד על כך בעצמו.
מעמד של פרשן אינו כרטיס פתוח להשתלחות, הפצת שקרים, העלבת עובדי ציבור והדבקת כינויים משפילים לנבחרי ציבור. הוא לא מעניק לו חופש מסט הכללים האתיים המחייבים כל עיתונאי
ומאותו רגע הפך מוצר עיתונאי ותיק בשנים - יומן הערב - שפעל על פי כללי האתיקה של העיתונות, שנועד לצייד את ציבור המאזינים בידיעות ובפרשנויות של האירועים החשובים של היום, לבמה להפצת דעות לא בדוקות, שחלקן אינן אמת, השתלחות חסרת רסן במנגנוני אכיפת החוק, במערכת המשפט וביריבים פוליטיים. המיקרופון הציבורי נאלץ לסבול קמפיינים מתוזמרים נגד בכירי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, נגד ראשי המשטרה, ולא פעם נאלץ לשמוע בבעתה כיצד מי שזכה למעמד פרשן פוליטי משתלח בבריונות בכתבי גלי צה"ל עצמם.
גם פרשנות פוליטית צריכה להישען על מסכת של עובדות. גם פרשנים פוליטיים שהם עיתונאים מחויבים לכללים אתיים בסיסיים, ובראשם החתירה לאמת, בדיקת הסיפור והעובדות, הצלבת מקורות, קבלת תגובות ועוד סט של כללים שנועדו להבטיח בכל דרך אפשרות שמה שעובר לציבור נעשה באופן אחראי ועובדתי ככל הניתן.
מעמד של פרשן פוליטי אינו כרטיס פתוח להשתלחות, הפצת שקרים, העלבת עובדי ציבור, ערעור מעמדן של רשויות אכיפת החוק, הדבקת כינויים משפילים לנבחרי ציבור ולפקידים בכירים במערכת המשפט. מעמד של פרשן פוליטי לא מעניק לו חופש מסט הכללים האתיים המחייבים כל עיתונאי, לא חשוב באיזה כלי תקשורת.
מה שקרה בגלי צה"ל היה הפקעת המיקרופון הציבורי לטובת כל הדברים הפסולים האלה. אף אחד מהמפקדים הקודמים של גלי צה"ל לא העז לעשות את מה שכל כך התבקש: להחזיר את יומן הערב לציבור ולהשיב את הרוח העיתונאית למוצר העיתונאי.
יעקב ברדוגו לא "הודח". הוא הוחזר למשבצת שידור שבה אפשר להביע עמדות פוליטיות. עירוב התחומים בין הבעת עמדות פוליטיות לבין חומר עיתונאי הוא מה שמערער בקרב הציבור את היכולת להבחין בין דעה לידיעה, בין עיתונאי לבין עסקן פוליטי, בין מי שפועל על פי כללי האתיקה למי שאינו מחויב לכלום. שלא לדבר על היעדר הגילוי הנאות וחשיפת ניגודי העניינים של ברדוגו.
מעולם לא עבדתי בגלי צה"ל. גדלתי בערוגה של "העולם הזה", עיתון שנחשב שמאלני, אבל האתוס העיתונאי שלמדתי שם הוא כזה: תמיד-תמיד לחפש את העובדות. למתוח ביקורת, אבל רק כזו שתתבסס על חקר האמת וההקשר הרלוונטי.
ענת סרגוסטישם ברדוגוועוד דבר: הטענה שלפיה גנץ היה זה שדרש את "הדחתו" של ברדוגו היא טענה מקטינה. אלטשטיין היא עיתונאית ותיקה שעבדה שנים רבות בגלי צה"ל, התקדמה לתפקידים בכירים, בהם ראש מחלקת החדשות של התחנה, ולאחר מכן כיהנה כראש מערכת החדשות של "כלכליסט". היא הובאה לתחנה כדי לנהל אותה, להיות העורכת הראשית שלה, ובעמדה הזאת היא זכאית להחליט גם על לוח שידורים ולהזיז אנשים ממקום למקום. זה נעשה בכל מקום עבודה, וגם בכלי תקשורת.
לא כל שינוי בלוח השידורים הוא בהכרח סתימת פיות, מה גם שפיו של ברדוגו כלל לא נסתם, כי נותרה לו משבצת נחשבת ביום שישי בבוקר (שעליה בחר לוותר). כמובן חייבים לומר שהיה רצוי שאלטשטיין תקבל מינוי קבוע, ולא תישאר כל כך הרבה זמן תלויה באוויר כממלאת מקום.
- ענת סרגוסטי היא עיתונאית. לשעבר עורכת בכירה בחברת החדשות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
