מגפת הקורונה גבתה מחירים כלכליים מרבים מאזרחי ישראל. אך נתונים שהצטברו בארץ ובעולם מצביעים על כך שהנשים הן אלו ששילמו מחיר כלכלי גבוה יותר. שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב נשים, לצד הישארות בבית על חשבון ימי עבודה, בתקופות הסגר והלמידה מרחוק, הם רק דוגמאות לכך. ניתן היה לצפות שהממשלה הנוכחית תשתמש בהחלטותיה התקציביות לצמצום הפערים המגדריים שהתרחבו כתוצאה מהמגפה, אולם מסתמן שלא כך הדבר.
5 צפייה בגלריה
"בתום 11 שנים נשים 'יתרמו' 82,800 שקל, כל אחת, למוסד לביטוח לאומי"
(צילום: Shutterstock)
דו"ח חדש של מרכז אדוה בוחן החלטות תקציביות גדולות, שנעשו במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2022-2021. הדו"ח מציג מגמה בעייתית לפיה הממשלה לא ביצעה ניתוח מגדרי במסגרת ההחלטות התקציביות הגדולות שאישרה לאחרונה, למרות שהחוק מחייב אותה לעשות זאת. כשערכו במרכז אדוה את הניתוח בעצמם הם גילו איך אותן החלטות שעברו בממשלה ממשיכות להגדיל את אי-השוויון בין נשים לגברים.
"כל החלטה כלכלית צריכה להיות מנותחת מפרספקטיבה מגדרית", הסבירה ד"ר יעל חסון, סוציולוגית ומנהלת תחום מגדר במרכז אדוה. "מדובר בהחלטות גדולות, חלקן חוצות משרדים, והן התקבלו מבלי שייקחו בחשבון שיקולים מגדריים. המשמעות היא שהרבה פעמים נשים משלמות מחיר, נשארות שקופות בתקציב, והסיכוי לצמצם את הפערים כך הוא קטן". ד"ר חסון הוסיפה כי "תקציב המדינה הוא תוכנית העבודה המשמעותית ביותר של הממשלה, והיא לא לוקחת בחשבון את הצרכים והחסמים של האזרחיות שלה".
שירותים חברתיים
הדו"ח מסביר כי "מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים כשהם מורעבים לכוח אדם מיומן, לתשתיות ולתוכניות סיוע לקבוצות ומגזרים דלי הכנסות. אל מול המגפה הגדילה הממשלה את הוצאותיה - על בריאות, ביטחון סוציאלי, סיוע למובטלים ולעסקים ועוד". אולם מבט על תקציבי השירותים החברתיים מעלה כי לא מדובר במגמה אלא בהגדלה נקודתית וחד-פעמית.
לפי נתוני הדו"ח, ב-2019, בה פרצה מגפת הקורונה, תקציב השירותים החברתיים עמד על 170.2 מיליארד שקלים. ב-2020 הוא עלה ל-208, וב-2021 נרשם שיא עם החלטה על תקציב של 213.9 מיליארד שקלים.
אך התחזית איננה אופטימית. ב-2022 התקציב עתיד לצנוח ל-182.5 מיליארד שקלים בלבד. מדובר בתקציב שכולל את השירותים החברתיים של רבים ממשרדי הממשלה, הביטוח הלאומי ואת התקציב לתעסוקה במשרד הכלכלה.
השירותים החברתיים מופעלים בעיקר על ידי נשים, וגם נמצאים בשימוש יותר על ידי נשים, ולכן הן הנפגעות העיקריות מהמהלך הזה. "הקורונה הייתה הזדמנות לחישוב מסלול מחדש", הסבירה חסון, "היא חשפה בפנינו מערכות ציבוריות במצב של חוסר תקציבי, אבל בממשלה לא למדו מהטלטלה הזו".
ביטוח לאומי ופנסיה
במסגרת חוק ההסדרים נעשו שינויים הנוגעים לקצבאות הביטוח הלאומי והפנסיה. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה תעסוקתית לנשים, מ-62 ל-65, שזכה ללא מעט ביקורת. במרכז אדוה טוענים כי "במיצוי מלא של המהלך בתום 11 שנים נשים 'יתרמו' סך של 82,800 שקל, כל אחת, למוסד לביטוח לאומי".
אלימות נגד נשים
אחת התופעות שהתרחבה בתקופת הקורונה היא האלימות נגד נשים. כ-20 נשים נרצחות על ידי בני משפחה מדי שנה, וההערכה היא שמאות אלפי משפחות בישראל חיות יום-יום במעגל האלימות. על פי משרד הרווחה והביטחון החברתי, סך כל תקציב התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה צפוי לעמוד על 105 מיליון שקל ב-2021, ו-155 מיליון ב-2022.
מדובר בפער של כ-100 מיליון שקלים מהסכום שהיה אמור לעמוד בשנה זו - 250 מיליון שקלים. את המחיר על הפער הזה ישלמו נשים וילדים שחיים במעגל האלימות ולא יקבלו מענה.
יום לימודים ארוך
סעיף נוסף בחוק ההסדרים שנוגע ישירות לחייהן של נשים הוא דחיית יישומו המלא של חוק יום לימודים ארוך, בפעם העשירית, לשנת 2027. החוק שהתקבל בכנסת ב-1997 קובע תוספת של שעות לימוד בגנים ובבתי הספר. הוא נדחה שוב ושוב מסיבות כלכליות. מדובר במהלך שאין ספק כי הוא יכול לתרום למעמדן של נשים העובדות מחוץ לבית. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקומות שבהם יושם החוק הייתה לו תרומה חיובית להכנסתן של אמהות והיא התבטאה בגידול בשכרן.
דיור
בתקציב המדינה שאושר הובטחה רכישת 1,700 דירות בדיור הציבורי, במשך שלוש שנים. מדובר בתוספת שרחוקה מלהספיק לעשרות אלפי הממתינים. בהקשר זה יש לזכור כי נשים מהוות רוב בקרב דיירי הדיור הציבורי.
הטבות מס
הדו"ח מראה כי כספי ההטבות המוצגים לפי מגדר ועשירוני הכנסה מראים בבירור שבעלי שכר נמוך לא נהנים מהטבות מס, היות שהם אינם מגיעים לסף המס. כמו כן, בעשירונים הגבוהים העלות של ההטבות עבור נשים נמוכה בהרבה מעלותן עבור גברים.
"בשל שכרן הנמוך של נשים, שאינו מאפשר להן למצות את הטבות המס, מוטב היה לחשוב על הטבות אחרות שאינן באמצעות מערכת המס - למשל הרחבה והעמקה של סבסוד מעונות היום והמשפחתונים, או החלת חוק יום לימודים ארוך על כלל התלמידים בישראל", נטען בדו"ח. "צעדים אלה היו מועילים הרבה יותר לנשים עובדות מאשר הטבות מס".
אושר מתווה לייעוד משרות לנשים בתפקידים בכירים
בתוך כך, היום יודיע הצוות הבין-משרדי בראשות שרת החינוך, השרה לשוויון חברתי, נציב שירות המדינה וראש הרשות לקידום מעמד האישה על אישור המתווה לייעוד משרות לנשים בתפקידים בכירים. זאת, לאחר שחלפה שנה מאז החלטת הממשלה הקובעת כי היא תפעל לייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. לפי נתוני מרכז אדוה, שפורסמו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, עדיין ישנם משרדים שבהם נשים מהוות מיעוט במשרות בכירות.
5 צפייה בגלריה
השרה מירב כהן: "המתווה - כלי להתמודד עם מקרים שבהם המשרדים לא עומדים ביעדים"
(צילום: אמיל סלמן)
5 צפייה בגלריה
השרה שאשא ביטון: "כדי לחולל שינויים צריך לעצב נורמות חדשות וטובות יותר"
(צילום: מוטי קמחי)
במסגרת המתווה גובש סל פעולות שתפעיל נציבות שירות המדינה למול משרדי ממשלה שלא יקדמו העסקת נשים בתפקידים בכירים. לדוגמה הפעלת סנקציות, כמו ביטול תקנים או "צביעת" משרות ייעודיות לנשים, במכרזים של משרדי הממשלה אשר לא יעמדו ביעדי ההשמה. "המתווה הוא כלי שנועד להתמודד עם מקרים בהם, בצורה עקבית, יחידות ומשרדים אינם עומדים ביעדי הייצוג ההולם שנקבעו", מסבירה השרה לשוויון חברתי מירב כהן.
בהמשך למסמך המלצות הצוות המשותף תפורסם היום הנחיית נציב שירות המדינה, במסגרתה יופעל מנגנון רב-שנתי הכולל פירוט פעולות לקידום ייצוג הולם לנשים. "כדי לחולל שינויים חברתיים משמעותיים דרושות פעולות נחושות, שיש בהן כדי לעצב נורמות חדשות וטובות יותר", אמרה שרת החינוך, יפעת שאשא־ביטון.
נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הוסיף כי "במקרים בהם ניכר כי המהלך הטבעי נתקל בקשיים משמעותיים, אנו רואים חשיבות עליונה במתן כלים מעשיים אשר יביאו לתוצאת השוויון הראוי".
בנוסף, פרסמו השרה לשוויון חברתי והרשות לקידום מעמד האישה הנחיות חדשות למשרדי הממשלה לניתוח מגדרי של תקציב המדינה. מדובר בהחלטת ממשלה מ-2014 שלא מיושמת עד היום, לפיה על כל משרד ממשלתי לבצע ניתוח מגדרי של תקציבו ושל יחידות הסמך שתחת אחריותו, על מנת לבחון באיזו מידה חלוקת התקציב משפיעה באופן שונה על נשים ועל גברים ומשקפת אי השוויון במשאבים.
"הביקורת כלפי אי שוויון מגדרי לעולם לא קיבלה כל כך הרבה תשומת לב כמו היום", מסבירה מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז'. "המאבק כבר מניע פירות כאשר ממשלת ישראל הנוכחית היא הממשלה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר מאז קום המדינה ואני סמוכה שההישג הזה נשען לא מעט על שנים של מאבק וביקורת על ייצוג לא שוויוני במערכת הציבורית. מטרתו של המתווה לניתוח תקציבי הוא להמשיך ולקדם את המדיניות של ניתוח מגדרי בצורה המקיפה ונכונה ביותר וכדי לוודא שהמדיניות של המשרדים השונים פונה באופן מספיק שווה לכולם".
