האופוריה, הדיכאון, העצב, השמחה והרגשות שעיצבו את המלחמה: פרוטוקולים מישיבות קבינט וממשלה שבהן השתתפה ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר במהלך מלחמת יום הכיפורים הותרו הבוקר (יום ד') לפרסום, כמו גם חלקים מיומנו של מנהל לשכת רה"מ. התמלילים יכולים ללמד רבות על הלך הרוח של קברניטי המדינה במהלך ימי הלחימה, החל מהכעס על הכאוס שהיה בימיה הראשונים, ועד לכמעט אופוריה כשמאזן הלחימה התהפך.
הפרוטוקלים פורסמו על ידי ארכיון המדינה ביום השנה ה-48 לפריצת המלחמה, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי המרכז למלחמת יום הכיפורים ועורך הדין בני ברץ. "פתיחת חומר זה מהווה צעד חשוב בתהליך החשיפה של כל התיעוד הרלוונטי על המלחמה", אמרו במרכז. "אנו מקווים שלנוכח הפתיחות שגילו ארכיון המדינה, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, בעקבות העתירה לבג"ץ, יצטרפו גם גורמים נוספים, כולל חיל האוויר וחיל הים, לתהליך החשיפה המבורך. זאת במטרה לאפשר לציבור בכלל, וללוחמים באותה מלחמה ובני משפחותיהם בפרט, להבין בצורה הברורה ביותר מה אכן קרה במלחמת יום הכיפורים".
5 צפייה בגלריה
שר הביטחון דיין במוצב של פיקוד דרום
(צילום: שלמה ערד- דובר צה"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
פרוטוקול אחד שנחשף מיומנו של מנהל לשכת ראשת הממשלה הוא משעות הבוקר ב-7 באוקטובר, פחות מיממה מאז שהמצרים והסורים פתחו במתקפה מתואמת על ישראל. "הם לא יקבעו לנו קו, הם יתקפו. יזוזו עוד קו, והם יתקפו", אמרה ראש הממשלה מאיר לאחר שהתבררו מימדי הקטסטרופה. "מעט העזרה שיש לנו בעולם תיעלם, יזרקו אותנו לכלבים. לא אוהבים בכלל יהודים, ובטח לא יהודים חלשים". ביטוי נוסף להלך הרוח ניתן למצוא בכך שמאיר השתמשה במילה "SOS" ("סכנת חיים מיידית") בשיחה שניהלה עם אהוד ברק, ששימש אז כמפקד גדוד טנקים.
יום לאחר מכן, בפרוטוקול נוסף שנחשף, ראש המוסד דאז צבי זמיר עדכן את מאיר כי ב-5 באוקטובר, יום לפני פרוץ המלחמה, הוא נפגש בלונדון עם הסוכן הבכיר של ישראל דאז, אשרף מרואן, שהיה מקורב לנשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת והתריע בפניו כי תהיה מלחמה, בזמן שהמודיעין הישראלי העריך שזה לא יקרה. מרואן היה היחיד שהתריע על כך, וזמיר אף העביר מברק בעניין - אך הייתה התעלמות גורפת מכך. עוד מתואר בפרוטוקול זה כיצד דיווח המזכיר הצבאי של מאיר, תת-אלוף ישראל ליאור, שהמתקפה הישראלית בדרום הצליחה וכי המערך המצרי עתיד להתמוטט, מה שמלמד על האופוריה שבה הייתה שרויה ישראל, שלא הפנימה את השינוי ביחסי הכוחות לעומת מלחמת ששת הימים. בסופו של דבר התברר כמובן הדבר כלא נכון, וכי המתקפה הישראלית נכשלה.
בפרוטוקול שהותר לפרסום מישיבת הקבינט ב-12 באוקטובר, בזמן שישראל דחקה את הסורים מרמת הגולן בצפון אך חוותה מפלה בגזרה הדרומית - שם המצרים כבר חצו את תעלת סואץ - רב-אלוף חיים בר-לב, ששימש במלחמה כמפקד הגזרה הדרומית, הציע מבצע צבאי מסוכן. באותו הזמן קיבל ראש המוסד זמיר הודעה על כך שהמצרים עומדים לפתוח בשלב השני של תקיפתם, שכלל את הגעת כוחותיהם ממערב לתעלת סואץ כדי לתקוף במעבר המיתלה שבמערב חצי האי סיני. כפי שמתגלה במסמכים, ישראל רצתה שיתבצע מהלך שכזה, וראשיה ידעו שכך הם יוכלו להפציץ טנקים מצריים. מדובר בידיעה דרמטית, שכן בלעדיה ייתכן שישראל הייתה פועלת אחרת ומפסידה בקרב.
"יש איזה נייר של צביקה שאביא לידיעתכם", אמרה ראש הממשלה מאיר, והעבירה את הבמה לזמיר. במשפטים הבאים, שהושחרו על ידי הצנזורה בתמלולים שפורסמו הבוקר, הודיע זמיר על כוונת המצרים והסביר אותה לנוכחים. לדבריו, המידע שקיבל אומר שביום שבת או ראשון יופעלו שלוש חטיבות צנחנים שיוצנחו באזור ביר גפגפה ומיתלה - "אזור המעברים". ידיעה זו למעשה שינתה את מהלך הקרב בדרום באותם ימים, שכן בהמשך הישיבה התקיפה שהציע בר-לב בוטלה, והדרג הצבאי קיבל הוראה להתכונן למכת נגד לתקיפה המצרית.
צילומי וידאו היסטוריים ממלחמת יום הכיפורים
(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
בפרוטוקול שנחשף מ-19 באוקטובר שר הביטחון משה דיין עשה "חשבון נפש", ותהה מדוע לא הייתה התרעה, וכיצד המצרים הצליחו לעבור את תעלת סואץ. "התוצאות לא היו צריכות להיות כפי שהיו והיינו צריכים לעצור אותם, אמר דיין. "לא הערכנו נכון את יכולת הלחימה שלהם". גולדה אמרה אז שצריך לחקור ולברר את העניין. יום לאחר מכן, על פי הפרוטוקולים, ראש המוסד זמיר נפגש שוב עם הסוכן אשרף מרואן, שאמר לו שסאדאת לא יסכים להפסקת אש כי הוא מניח ששראל לא תעמוד במלחמה ארוכה - מה שמשחק לטובתו. זמיר קיבל מהסוכן מידע נוסף על מטרת המלחמה של המצרים, מה שהועיל מאוד לקביעת המשך אסטרטגיית המלחמה של ישראל.
המסמכים החדשים שנחשפו מראים כיצד בירושלים דנו בכל תקיפה ותקיפה. כך לדוגמה, בישיבת הקבינט שנערכה בשעות הערב של 21 באוקטובר, שר הביטחון דיין אמר לנוכחים כי אי אפשר להפגיז בארטילריה כבדה את מוצב החרמון שכבר נפל בידי האויב. "קצין בצבא הלבנוני סיפר שבאים אליהם יום יום אנשי פת"ח שנמצאים על החרמון, והם סיפרו שבבונקר שלנו ישנם עדיין ארבעים חבר'ה", אמר דיין בישיבה, מה שלמעשה מנע את הפצצת המוצב בפצצות כבדות יותר. דיין אמר: "אולי הסיפור נכון, לכן עלינו להימנע מלקבור שם את אנשינו עם הפצצות שלנו".
קטעי ארכיון של רה"מ גולדה מאיר
(ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ודובר צה"ל)
5 צפייה בגלריה
מפקד חיל האוויר בני פלד עם לוחמים בבסיס חיל האוויר
(צילום: מיקי אסטל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
על פי הפרוטוקולים, באותו יום בחצות דיברה ראש הממשלה מאיר בישיבת הממשלה על האבידות הרבות שהיו עד אז לישראל במלחמה. היא טענה ש"כאשר יורים יש אבידות, ומן הנמנע שיהיה אחרת". מאיר דיברה בישיבה על העם בישראל, עם שבו כולם מכירים את כולם, לדבריה. "לעם שלנו יש שני דברים שמאפיינים את אנשיו - גבורה, שאין למעלה ממנה, וחוסר יכולת לשאת אבידות. אנו משפחה אחת שמתהלכת בארץ ויום יום, או פעמים אחדות ביום, נופל מישהו מהמשפחה הזו, ואני רואה שמתיחות העצבים עולה". בהמשך דבריה טענה כי הממשלה לקחה כמה החלטות נכונות מאוד שמנעו הרג ישראלי נוסף, כמו למשל ההחלטה להתרכז בלחימה בסוריה ועל חציית תעלת סואץ. "החלטות האלה חסכו אבידות והעמידו אותנו במצב שאנו לכל הפחות שווים לערבים".
יומיים לאחר מכן, על פי הפרוטוקולים, מאיר נפגשה עם רב-אלוף בר-לב, ניסה לשכנעה להמשיך את הלחימה ולהורות לצה"ל שלא לקבל את הפסקת האש שהציע האו"ם, מאיר קיבלה את דבריו, למרות שיום לאחר מכן, ב-24 באוקטובר, הפסקת האש אכן הושגה. ישיבת הקבינט התנהלה באווירה נינוחה יותר, ורובה עסקה בהסכמי הפסקת אש אפשריים ובלוגיסטיקה של המשא ומתן. ראש הממשלה מאיר תדרכה את הנוכחים בשיחה שניהלה עם שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר. "לפני שיצאת אמרתי לשמחה דיניץ, השגריר בוושינגטון, שיגיד לקיסינג'ר שישכח מתביעותיו לנסיגה של 300 או 200 מטרים לכיוון זה או אחר". בהמשך הסבירה מאיר לנוכחים כיצד השליח האמריקני יעבור בין ירושלים לקהיר במהלך שיחות הפסקת האש: "הוא יילך לקהיר ואז אלינו, יקבל אצלנו קפה טורקי ונדבר כבני אדם".
הקלטות מהקשר בזמן המלחמה
בפרוטוקול נוסף שנחשף מישיבת הקבינט מ-27 באוקטובר, שלושה ימים לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת האש, ראש הממשלה אפילו דיברה על אפשרות לשלום עם מצרים. "צריך לעשות איזה דבר כללי, ולהביא לידי כך שאם יש לנו הצעה, וההצעה פותרת דבר, לא מהיום למחר אלא את הבעיות עד שיהיה שלום - אנו מוכנים ללכת מיד גם לשלום", אמרה. בישיבת ממשלה נוספת מאותו היום שדנה באפשרות שישראל תאפשר להכניס מזון לחיילים המצרים, קריאה מאיר מברק ששלחה לקיסינג'ר שבו טענה שהיא מבינה כי "הכוחות הגדולים" - ארה"ב וברית המועצות - יכריחו את ישראל לפתוח את הכיתור מעל הארמייה השלישית של מצרים. "אני חושבת שכל מה שיכולנו לומר בנושא מצידנו נאמר, ואין לי אשליה מלבד זו שהכל ייכפה עלינו מצד שני 'הכוחות הגדולים'", אמרה.
ב-31 באוקטובר, כשבוע לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת האש, מאיר קיבלה הסברים באשר להסכם ההפרדה שהציעה מצרים, שלפיו ישראל תיסוג 30 קילומטרים מתעלת סואץ. מאיר אמרה בתגובה: "אם אין כוח אז אין כוח". בכך התייחסה לעובדה שבשלב מוקדם יותר דאש סאדאת שישראל תסכים לסגת מכל סיני כדי להפסיק את הלחימה, ואמרה: "את זה יכולנו להשיג ללא המלחמה".
ד"ר חגי צורף, לשעבר ראש תחום תיעוד והנצחה בארכיון המדינה, השתתף בהכנת הכתבה
