שלוש הצוללות, שההסכם על בנייתן ואספקתן לישראל נחתם היום (ה') בין משרד הביטחון לחברת טיסנקרופ הגרמנית אינן שנויות במחלוקת. כלומר, הצורך הצבאי-מבצעי בצוללות האלה אינו שנוי במחלוקת ולא היה שנוי במחלוקת כיוון שהצוללות האלו שיגיעו לישראל עד 2030 נועדו להחליף את שלוש הצוללות המתקדמות הראשונות מסדרת "דולפין" שנכנסו לשירות מבצעי בין השנים 1999 ל-2000.
שלוש הצוללות המתקדמות היו לפי פרסומים זרים הראשונות שמסוגלות לשגר טילים עם ראשי קרב גרעיניים לעבר מטרות יבשתיות בטווחים ארוכים. הצוללות "דולפין", "לווייתן" ו"תקומה" יסיימו 30 שנות שירות ב-2030 - וייצאו משירות חיל הים.
הצוללות שייבנו לפי ההסכם שנחתם היום יחליפו אותן. הדגם החדיש יותר, "דקר" שמו, יאפשר לחיל הים להכניס לתוכן מערכות ויכולות שלא היו בצוללות מסדרת "דולפין", שבין השאר מאריכות את האפשרות של כלי השיט לשהות מתחת לפני המים פרקי זמן ארוכים יותר, ולשגר טילים וטורפדו מסוגים שונים שאי אפשר לשגר מהצוללות הראשונות.
עובדה זו גרמה לכך שהמחיר הוכפל, כי ההסכם שנחתם עם חברת טיסנקרופ היום כולל גם פיתוח של צוללות אלו במשותף בין חיל הים למספנות הגרמניות - מה שהופך אותן לדגם שאינו נמצא בשירות חילות ים אחרים. כל זה גרם כאמור להעלאת המחיר וזו הסוגיה שעליה נמתחת ביקורת במערכת הביטחון ובקרב גורמים כלכליים.
תזכורת: שלוש צוללות סדרת "דולפין" הראשונות שהגיעו בתחילת המילניום לארץ מומנו ברובן על ידי ממשלת גרמניה. הסיבה הייתה שבברלין רצו לפצות את ישראל על הסיוע שנתנו מומחים גרמנים לשליט עיראק לשעבר סדאם חוסיין לפתח טילים ארוכי טווח שבמלחמת המפרץ הראשונה שוגרו לישראל והסבו כאן אבדות ונזק.
כדי לפצות את ישראל על כך שממשלת גרמניה לא מנעה מאזרחים גרמנים לסייע לבניית ארסנל הטילים של עיראק בשנות ה-90, החליט הקנצלר דאז הלמוט קוהל לממן בנייה של שתי צוללות וחצי שישראל הזמינה בחברת טיסנקרופ. את מחצית עלות הצוללת השלישית, "לוייתן", מימנה אז ממשלת ישראל. שווי העסקה אז נאמר בכמיליארד דולר - סכום שאת רובו שילמה ממשלת גרמניה.
אחר כך רכשה ישראל עוד שלוש צוללות מדגם מתקדם יותר של "דולפין AIP", שגם הם נועדו לפי פרסומים זרים להגדיל את כוח "המכה השנייה" שישראל תנחית אם תותקף בנשק גרעיני על ידי איראן או גורם אחר.
הוויכוח בדבר נחיצות הצוללות נוגע לעוד צוללות, שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו סיכם על רכישתן עם הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל - בניגוד לעמדת צה"ל ושר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון, שטענו כי לישראל לא נחוצות יותר מחמש צוללות, אחרי ששלוש צוללות הדולפין הראשונות יצאו משירות.
ועדת החקירה לפרשת הצוללות אמורה לעסוק, אם תקום, ברכש הצוללת השישית ובספינות לגילוי צוללות - ולא הצוללות שעל בנייתן נחתם היום חוזה עם טיסנקרופ. הבעיה עם העסקה הטרייה היא שהמחיר הוכפל ומגיע לשלושה מיליארד אירו. ממשלת גרמניה תממן רק 600 מיליון אירו מתוך סכום זה.
העסקה סוכמה לפני העלאת הדרישות המבצעיות
הביקורת היא על ראש הממשלה לשעבר וכיום יו"ר האופוזיציה נתניהו, שמיהר לסכם את העסקה ואת הסבסוד הגרמני עם הקנצלרית לשעבר מרקל ב-2017, עוד לפני שישראל סיכמה בכלל את הדרישות הטכניות והמבצעיות החדשות שאמורות להביא לשינוי מהותי בצוללות מדגם "דולפין" ולהפוך אותן למעשה לדגם החדש "דקר".
כאמור, נתניהו סיכם עם מרקל עסקה שהתבססה על מחיר הצוללות הקודמות ולא על מחיר הפיתוח של הדגם החדש והדרישות המבצעיות של ישראל. לכן גם הסבסוד הגרמני עמד על שליש וכעת אפילו על פחות מרבע ממחיר העסקה כולה.
ראש הממשלה נפתלי בנט ניסה ברגע האחרון לבקש ממרקל להעלות בהתאם את הסבסוד. כשמרקל באה לישראל, ימים ספורים לפני פרישתה, בנט ביקש ממנה לסבסד שליש מהסכום הכולל של העסקה החדשה. ואולם, מרקל אמרה לבנט שאין ביכולתה לעשות זאת ימים ספורים לפני שהיא פורשת, ולכן נדרשה ועדת השרים להצטיידות לאשר את העסקה כשהסבסוד שמעניקה לה ממשלת גרמניה נותר על 600 מיליון אירו מתוך המחיר הכולל שעומד על יותר משלושה מיליארד אירו.
לטענת המבקרים, אם נתניהו לא היה נחפז לסכם עקרונית את פרטי העסקה לפני חמש שנים, טיסנקרופ לא הייתה חופשייה להעלות את מחיר העסקה באחוזים כה רבים ואפשר היה להתמקח ואולי להוציא את העסקה לביצוע במקום אחר ולא כשישראל היא "לקוח שבוי" של טיסנקרופ.
תגובת לשכת נתניהו תובא כשתתקבל.
