לא מעט אמצעי לחימה חדשים בצה"ל זכו לטבילת אש ראשונה במלחמה. מ"חץ 3" הענק ששוגר ויירט לראשונה בהיסטוריה טיל מחוץ לאטמוספירה, דרך פצצות אמריקניות חדשות שנחתו בישראל לטובת מטוסי הקרב, ועד לפצצות מרגמה מדויקות שנעשה בהם שימוש ראשוני גם בזירה הצפונית.
גם אצל לוחמי החי"ר יש אמצעי לחימה חדשים שעוברים ויעברו טבילת אש במלחמה בתוך שטח הרצועה. זאת לצד כמות גדולה של רימוני רסס נפיצים למטולים ומרגמות שסופקו לכוחות בחודש הראשון של התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
טיל "חולית" החדש של צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
בימים הקרובים יקבלו הלוחמים שני טילי כתף חדשים שיתווספו לטילי הלאו והמטאדור ("מפצח האגוזים") הקיימים. שני משוגרי הכתף ישולבו בפעילות מחלקות החי"ר של הגדודים הפועלים ברצועה. הם גדולים ב-50% מהלאו ומהמטאדור ועם יכולת הרס גדולה וחודרנית יותר וטווח רחוק יותר. הטילים, שהגיעו לישראל ברכבת האווירית מארה"ב, זכו לשמות "חולית" ו"יתד", על שם יישובים בנגב המערבי הסמוכים לרצועת עזה.
טילי הכתף מיועדים ללחימה באזורים צפופים ביותר, שבהם טנקים מתקשים להיכנס או שיש קושי לירות מרגמות בצורה בטוחה. חולית ויתד יעילים למטרות שונות, בין היתר הרס חדרים שבהם מסתתרים מחבלים, פגיעה ברכבים עם חוליות אויב והשמדת מסתורים של חמאס. ההסמכה על טילי הכתף החדשים, שכל אחד מהם שוקל כ-10 קילוגרמים, תימשך שעות ספורות בלבד, והמדריכות שאחראיות על כך כבר הוסמכו עליהם.
בניגוד לטילי הלאו והמטאדור, בטילים החדשים יש מנגנון הפעלה רב שלבי ולא דו-שלבי, מה שהופך אותם לבטוחים יותר עבור הלוחמים. יש לכך גם משמעות כלכלית – אם חייל התחיל שימוש בטילים החדשים אך לא שיגר אותם ניתן יהיה לחזור לאחור ולהשתמש בטילים פעם נוספת.
זרוע היבשה הכניסו בחודש האחרון ללחימה בעזה את מקלע הנגב 7 החדש, שקליעיו בקוטר 7.62 מ"מ, כמו של המאג. הקליעים מאפשרים חדירה טובה יותר לקירות והריסות שמאחוריהם מסתתרים מחבלים. הנגב עצמו נשאר באותו המשקל, כ-7 וחצי קילוגרמים, כך שעדיין ניתן להסתער עמו בקלות יחסית ולירות צרורות רוחב לעבר מטרות שונות, עם פגיעה קטלנית יותר. על הנגב המשופר יש כוונת השלכה לדיוק הפגיעה במצב של ירי בודד ולא אוטומט.
בהתאם, עודכנו גם הווסטים של המקלענים במחלקות החי"ר, כך שיוכלו לשאת תופי שרשירים עם הקליעים המעובים, שיהיו זמינים יותר לכוחות. בזרוע היבשה אמרו כי המקלע המשופר פותח כך שיוביל לפחות מעצורים, דבר שמתאים במיוחד לתנאי החול והאבק ברצועת עזה.
הכוונת שמסייעת להפיל רחפנים
בצבא הרחיבו גם את חלקות הכוונת הטכנולוגית "פגיון" ללוחמי החי"ר. מדובר בכוונת שיודעת לעקוב אחר מטרה בתנועה, להינעל עליה ולפגוע בדיוק מרבי. כך הפילו לוחמי חי"ר מספר פעמים רחפנים תוקפים של חמאס שנעו לכיוונם. הכוונת יכולה לאתר ולהינעל על מטרה בשמיים, שם אין נקודות ייחוס כמו על הקרקע, וה"מוח" שבכוונת מחשב בעצמו את הסטיות הבליסטיות ומעריך כך את כיוון המעוף של האיום ומהירותו.
"לפי נתונים שנאספו בלחימה, כוונת הפגיון מדויקת ב-350% יותר מכוונות אופטיות אחרות. היא יעילה גם ככוונת השלכה גם בלילה וכבר 'רדפה' אחר מחבלים שניסו לברוח בריצה", סיפרו בצה"ל. "יש כיום פגיוניסט בכל מחלקת חי"ר ואנחנו מתחילים כעת להכניס את דור ג' של הפגיון ולחלקה גם לגדודי החי"ר במילואים".
צה"ל התחדש גם בעולמות ראיית הלילה, ולראשונה במלחמה השתמש באמר"ל (אמצעי ראיית לילה) "עידו", הראשון שמספק תמונה בתלת-ממד ומקל על הכבדת הראייה למשך זמן ממושך בשימוש באמר"ל. ה"עידו" מורכב בצורה מודולרית וקלה על קדמת הקסדה של הלוחם במצבים שונים, לעין אחד או לשתיים, ויעיל גם בחללים סגורים. תחילה חולק ה"עידו" רק לסיירות, אבל בשבועות האחרונים התרחבה הפצתו באופן דיפרנציאלי גם לגדודים שמתמרנים בתוך עזה.
הלוחמים בתוך הרצועה קיבלו גם סמני מטרות על הנשק להכוונה בלתי נראית ולשפה משותפת קלה יותר עם כוחות שכנים. "מ-18:00 יש חושך מוחלט בשטחי הלחימה ברצועה, כי החשמל נותק בעזה, והלוחמים מסתמכים על ראיית הלילה. כיום לכ-75% מהחיילים במחלקת החי"ר הסדירה שפועלת בתוך עזה יש אמר"ל כלשהו – למפקדים, לקלעים ולמקלענים".
יחד עם זאת, כוחות מילואים שמבצעים משימות הגנה מול הגבול בעוטף מדווחים שאפילו קצינים-לוחמים עדיין לא קיבלו שום אמר"ל, גם לא ה"עדי" המיושן יותר.
