ח"כ יפעת שאשא-ביטון (הימין הממלכתי) הודיעה הבוקר (שלישי) על החלטתה לפרוש מהחיים הפוליטיים. בסביבתה של שאשא-ביטון אמרו כי היא מאסה בהתנהלות של המערכת הפוליטית. את מקומה של שאשא-ביטון בכנסת צפוי למלא מישל בוסקילה, גם הוא ממפלגת תקווה חדשה של גדעון סער, מקום 13 ברשימה המשותפת עם חוסן לישראל של בני גנץ.
שאשא-ביטון הסבירה את פרישתה בפוסט פרידה, שבו כינתה את החלטתה "פסק זמן מהחיים הפוליטיים". לדבריה, "לפני קצת יותר מתשע שנים כשנכנסתי לכנסת, הבטחתי לעצמי שני דברים - להיות נאמנה לעצמי, לערכיי, לאמונתי, גם אם יהיה לכך מחיר פוליטי. בקיצור - לא לאבד את עצמי בדרך. כך נהגתי בתפקידיי השונים כיו"ר ועדת הקורונה, כשרת החינוך, כחברה בקבינט המדיני וגם כשרת הבינוי והשיכון ויו"ר הוועדה לזכויות הילד. הלכתי עם האמת שלי ועם מה שהאמנתי שנכון לעם ישראל ולילדי ישראל. לא חששתי להביע עמדה, להיאבק על מה שנכון, ליזום ולשנות.
"הדבר השני שהבטחתי לעצמי היה שברגע שארגיש שאין לי אפשרות וכלים להשפיע, לתרום ולשנות מציאות, אקום ואלך. לא אשאר רק 'כדי להישאר על הגלגל' כי אינני מאמינה בכך. לצערי, המציאות הפוליטית הנוכחית, לא מאפשרת לי להשפיע באופן משמעותי, אם בכלל, על דרכה של המדינה. החודשים בהם ישבתי בקבינט ובממשלה, חידדו אצלי את ההבנה, עד כמה ניתן והכרחי לנהל אחרת את המלחמה, בחזית ובעורף. ואני יודעת שאפשר אחרת. אך דווקא אל מול הידיעה הזו, קשה עוד יותר התחושה שבסיטואציה הנוכחית, יכולת ההשפעה שלי מצומצמת מאוד.
"לכן, בכאב גדול החלטתי בשלב זה לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים", כתבה שאשא-ביטון. "לפעמים צריך לקחת צעד אחורה כדי לפרוץ קדימה. זו העת עבורי לעשות כך. באמת של החיים, כעת אין מלחמה, יש דשדוש. זו כבר אמת ברורה. יש אולי לחימה בעצימות נמוכה והממשלה רחוקה מלפעול בצורה הנכונה להשגת יעדי המלחמה או ברוח צוק העיתים.
"התחושה היא שהכל עומד במקום. הצפון בהפקרה מוחלטת, תושביו עקורים מביתם בלי אופק חזרה, בהם גם רבים ממשפחתי וחבריי. ניהול אסטרטגיית מלחמה על ידי הדרג המדיני כושל בכל היבט אפשרי, ובנוסף לכל זאת, בתקופה קשה זו לעם ישראל הממשלה גם משתלטת על פעילות הכנסת ועסוקה בעצמה ובחוקים הישרדותיים במקום בכאלה שיקדמו וישרתו את צורכי המלחמה והשלכותיה. אפשר אחרת. התייחסתי לכך בחודשים האחרונים, בזהירות ובאחריות הנדרשות בתקופה רגישה זו מבחינה ביטחונית וחברתית, וכמובן שנאבקתי על עמדותיי גם בקבינט ובממשלה.
"אמשיך לפעול ולהשמיע את קולי גם מבחוץ ואולי אף לשרת את הציבור בדרכים חדשות. אני אשוב לעשייה הציבורית בהמשך, כשארגיש שביכולתי להוביל עשייה משמעותית למען עם ישראל, כפי שידעתי בעבר. אני יודעת שעוד נכונו לנו ימים טובים. עם ישראל יצא מחוזק גם מהמציאות הקשה הזו. יש לנו עם נהדר. כאן חשוב לי להדגיש שכדי שזה יקרה- חייבים להחזיר את החטופים הביתה. בלעדיהם, לעולם לא נהיה שלמים".
בסיום דבריה הודתה לגדעון סער על "השותפות לדרך", ולמשה כחלון על שנתן לה את ההזדמנות הראשונה. סער מצידו מסר: "ד"ר יפעת שאשא-ביטון היא נבחרת ציבור למופת: מסורה ואיכפתית, ממלכתית, רצינית ואיכותית. בכל תפקידיה - כשרה וכחברת כנסת - היא עבדה עם כל הלב למען הציבור. היא הייתה שרת חינוך נטו, שראתה את הילדים ואת המורים. צר לי על החלטתה לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים. אבל כמי שבעצמו קיבל החלטה כזאת בעבר - אני מבין לליבה ומכבד את החלטתה. מעטים עשו דרך מקצועית ופוליטית מרשימה ומעוררת השראה כמו יפעת".
מיו"ר ועדת הקורונה - לשרת החינוך
שאשא-ביטון (51), בעלת תואר דוקטור לחינוך, החלה את דרכה הפוליטית כשכיהנה מ-2008 עד 2010 כסגנית ראש העיר קריית שמונה. ב-2013 היא נבחרה למועצת העיר וכיהנה כממונה על החינוך בקריית שמונה. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, היא שובצה במקום השביעי ברשימת מפלגת כולנו בראשות משה כחלון, ונבחרה לכהן בכנסת.
בכנסת ה-20 כיהנה שאשא-ביטון כיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת. בינואר 2019, כמה חודשים לפני פיזור הכנסת ה-20, היא מונתה לשרת הבינוי והשיכון בעקבות התפטרותו של השר יואב גלנט מהתפקיד. שאשא-ביטון נבחרה גם לכנסת ה-21 ברשימת כולנו, ובבחירות לכנסת ה-22 היא הוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת עם הליכוד.
עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 לאחר הבחירות לכנסת ה-23, מונתה שאשא-ביטון לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת. היא נהגה לאתגר את הממשלה, ולא אישרה את מרבית ההחלטות שהובאו לוועדה. בעקבות כך החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את שאשא-ביטון מראשות הוועדה, אולם לנוכח הביקורת על המהלך היא נותרה בסופו של דבר בתפקיד.
ריאיון מינואר השנה עם שאשא-ביטון
(צילום: נחום סגל)
בדצמבר 2020 הודיעה שאשא-ביטון על התמודדותה בבחירות לכנסת ה-24 במפלגת תקווה חדשה בראשות ח"כ גדעון סער, ובעקבות כך היא שובצה במקום השני ברשימה. לאחר הבחירות היא מונתה לשרת החינוך. כשנה לאחר המינוי היא פיטרה את מנכ"ל המשרד יגאל סלוביק בשל מחלוקות בנוגע לחיסון תלמידים נגד נגיף הקורונה.
במהלך כהונתה החליטה שאשא-ביטון, בדומה לקודמה במשרד החינוך גלנט, שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב בגלל שחתם על פנייה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית. ואולם, בג"ץ הורה לשרה להעניק את הפרס לגולדרייך.
ב-2022 נכנסה לתוקף החלטתה של שאשא-ביטון לבצע רפורמה חדשה בלימודי בחינות הבגרות, שבעקבותיה בוטלו המבחנים בהיסטוריה, תנ"ך, אזרחות וספרות והוחלפו בעבודת גמר. התוכנית בוטלה לאחר שהשרה סיימה את תפקידה במשרד החינוך. ב-2022 היא גם הנחתה לשלול את רישיונות ההפעלה של כמה בתי ספר במזרח ירושלים בעקבות הסתה חמורה בספרי לימוד.
"נתניהו מוכן לרסק את מערכת המשפט"
גם כשהייתה בקואליציה, ובהמשך באופוזיציה, שאשא-ביטון מתחה ביקורת על ראש הממשלה נתניהו פעם אחר פעם. באוקטובר 2022, לקראת הבחירות לכנסת ה-25 שלפניהם התאחדה מפלגתה תקווה חדשה עם מפלגת המחנה הממלכתי של ח"כ בני גנץ, היא אמרה: "אנחנו פוסלים אותו (נתניהו) על זה שבתקופה האחרונה של כהונתו ראינו איך הוא לוקח את המדינה כבת ערובה, מוכן לרסק את מערכת המשפט רק בשביל האינטרס שלו ולמכור את הכול רק בשביל הון פוליטי וההישרדות האישית שלו. די, מאסנו בזה".
בחודש שעבר, אחרי שמפלגת תקווה חדשה פרשה מממשלת החירום, כתבה שאשא-ביטון בציוץ שפרסמה: "כשנתניהו אמר שאנחנו פסע מניצחון ודיבר על ניצחון מוחלט הוא לא שיקר. הוא באמת התכוון לזה - פסע מניצחון מוחלט על עם ישראל והחברה הישראלית והינדוס התודעה מחדש - הוא לא אחראי ולא אשם באסון שקרה כאן, הוא הקורבן. מבחינתו רק האחרים האשמים. כולם, רק לא הוא. הוא בנה זאת בשיטתיות בחודשים האחרונים וכעת כבר אומר זאת בפה מלא בקולו שלו או באמצעות בנו שנמצא אי שם הרחק מעבר לים במקום מפונפן בזמן שילדינו נלחמים בדמם על קיומה של המדינה".
