בית המשפט העליון הודיע אחר הצהריים (יום שני) כי פסק הדין בעניין עילת הסבירות יפורסם בסמוך לשעה 18:45.
מבית המשפט נמסר כי "בישיבה שהתקיימה ביום חמישי בשעות הבוקר, לאחר הדלפת טיוטת פסק הדין, הסכימו כל השופטים לעשות מאמץ להשלים את הגשת כל חוות הדעת הנדרשות היום".
טיוטת פסק הדין, נזכיר, הודלפה לעמית סגל, שפרסם כי שופטי בג"ץ עתידים לבטל את התיקון לחוק היסוד ברוב של 8 תומכים מול שבעה מתנגדים. לפי הדיווח, נשיאת בית משפט העליון היוצאת אסתר חיות כתבה בפסיקתה כי "חוק היסוד מהווה סטייה ניכרת מ'החוקה בהתוות', ועל כן חייב היה להתקבל בהסכמה רחבה, ולא ברוב קואליציוני דחוק".
מאז הדיווח על הטיוטה, נעשו ניסיונות לדחות את פרסום פסק הדין בנושא. לאחר פרסום הטיוטה קרא שר המשפטים יריב לוין לשופטי בג"ץ "לנהוג באחריות", כלשונו. "בעוד שחיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות. אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו".
היוזמה המשמעותית ביותר הייתה של אריה דרעי אשר הנחה את שר הפנים, משה ארבל, וחברי כנסת נוספים בש"ס לקידום וגיבוש חוק בחקיקת בזק שימנע לעת עתה את פרסום פסקי הדין בבג"ץ הסבירות והנבצרות. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, "פרסום פסקי הדין יביא להעמקת השסע בעם בזמן המלחמה, בשעה שחיילינו מחרפים נפשם על הגנת הארץ".
היום (ב') פרסמה מפלגת "המחנה הממלכתי" התנגדות ליוזמה הזאת ומסרה כי מדובר ב"תקדים מסוכן לעתיד, שפוגע בעצמאות בית המשפט". לפי המחנה הממלכתי, "התערבות בעת הזו ובאופן הזה, תחולל ויכוח ציבורי קשה שיגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בית המשפט, ובכך תפגע באחדות העם. בטווח הרחוק – עלינו לקדם רפורמה שתעגן את כללי המשחק בהסכמה רחבה. כך ניסינו לעשות וכך נעשה, אחרי שננצח במלחמה".
ראש הממשלה סירב לומר אם יציית להחלטת בג"ץ
מאז שהוגשו העתירות נגד חוק הסבירות, ערכו בספטמבר החולף 15 השופטים דיון שארך 13 שעות וחצי בעתירות שהוגשו נגד החוק שמונע מבתי המשפט את היכולת להתערב בהחלטות של שרים בממשלה שהתקבלו ב"חוסר סבירות קיצוני". התיקון לחוק בנושא הוא הראשון שאישרה הכנסת במסגרת המהפכה המשפטית שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין (לצד חוק הנבצרות שנועד להגן על נתניהו מהוצאות לנבצרות).
השופטים דנו ושמעו שורה ארוכה של עתירות ותגובות אליהן, שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שעוסק בביטול עילת הסבירות להחלטות ממשלה, שרים וראש ממשלה, שאושר סופית בכנסת הנוכחית ברוב של 64 חברי קואליציה מול 0 מתנגדים, ועורר סערה גדולה במדינה. בג"ץ מעולם לא פסל תיקון לחוק יסוד.
2 צפייה בגלריה
ראש ממשלה בנימין נתניהו , אסתר חיות
(צילום: מארק ישראל סלם, Menahem Kahana/Pool Photo via AP , חיים גולדברג / פלאש90)
עילת הסבירות עוסקת בהתערבות של בג"ץ במקרים חריגים בשל חוסר סבירות קיצונית בהחלטות מנהליות. ב-24 ביולי בשנה שעברה אושר בכנסת התיקון לחוק שקובע כי בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין "סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
שורה ארוכה של עתירות נגד החוק הוגשו בנושא, כולן נידונו בדיון בספטמבר שאותו הובילה הנשיאה דאז השופטת אסתר חיות, שפרשה מתפקידה חודש לאחר מכן. התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירה כי יש לבטל את התיקון לחוק מפני שמדובר בתיקון "חוקתי שאינו חוקתי", כשהוא עולה כדי שינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל.
עתירה נוספת העלתה את סוגיית אפשרויות של ביטול העילה בהקשר הביטחוני: עתירה זו עסקה בהשלכות החקיקה על חשיפת אנשי מערכת הביטחון שעוסקים בליבת הפעילות המבצעית - השיפוט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - והתייחסה גם לטענה שנפל פגם בהליך החקיקה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעותרים נגד הכנסת והממשלה.
מנגד, עמדת הממשלה, נתניהו ולוין הייתה שבית המשפט מנוע מלתת החלטה בדבר תוקף של חוק יסוד או תיקון. גם הכנסת סברה שאין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית לחוקי יסוד. ראש הממשלה אף סירב לומר אם יציית להחלטת בג"ץ, וכמוה גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
