תת אלוף דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98, היה המפקד הבכיר ביותר בשטח בשעות הראשונות של מתקפת הפתע של חמאס. הוא הגיע בשבת ב-8:00 למתחם מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים בה התרחש הטבח - ולאחר מכן עבר ישוב ישוב וניהל קרבות מול מחבלים רבים.
בתדרוך שערך היום לכתבים צבאיים הוא תיאר את מה שהתרחש בשבת האחרונה ומאז: "באופן יחסי המצב התייצב והושב לקדמותו. יש עדיין מגעים עם האויב פה ושם בשטח, או בחדירות שונות אך אנו משקיעים בייצוב המצב.
"זה אירוע בקנה מידה שלא הכרנו בעבר, עם מראות מאוד קשים, הרג המוני של אזרחים, בתים וחמ"לים שנשרפו עם יושביהם, אזרחים וחיילים, בפנים. זה אירוע קשה מאוד. יש לוחמים שנלחמים בקו ראשון. רק במפקדת אוגדת עזה יש 30 חללים ו-150 נפגעים.
"ב-8:00 הגעתי לחניון רעים למסיבה ואני לא יכול לתאר את המראה שראיתי. מראה סוריאליסטי. אירוע פסיכי. זו לא מסיבת טבע, זו מסיבת טבח. לא התעסקנו בגופות, רק בלחימה ובמידע שזרם. קיבלתי לטלפון הודעות ישירות: 'בואו תצילו אותנו'. היו בחוליה שלי רק 6-4 אנשים.
"מהמסיבה רצתי לקיבוץ כפר עזה ואיפה שראיתי בדרך, כוח שכבר נלחם, רצתי קדימה. לא היה עם מי לדבר. רק עם השדכן (הקצין המתאם בין האוגדה למפקדת הפיקוד, י.ז.) בפיקוד דרום. לאף אחד לא הייתה תמונת מצב. קרבות של ממש בתוך מפקדת אוגדת עזה. ראיתי בדרך את מפקד סיירת גבעתי ואימצתי אותו לעצמי, שיהיה איתי. בהתחלה קראתי לעצמי כוח צביקה כי כך הרגשתי - אני ועוד 4-3 לוחמים שלי מול עשרות מחבלים בכל היתקלות.
"הלוחמים טסו מישוב לישוב. בכניסה לקיבוץ כפר עזה הקמ"ן שלי חטף כדור ואז אני מבין את גודל האירוע. אני טס דרומה בעוטף כדי להבין לאיפה להעביר כוחות, וגם מאמץ גזרת לחימה לעצמי כדי לעצור את האירוע.
"היה לנו שיתוף פעולה מטורף עם חיל האוויר, מפקדי טייסות היו בעצמם כבר באוויר והטיסו את הכוחות. היו מאות מחבלים עם תחמושת אדירה, טילי נ"ט, מקלעים, רימונים. בנחל עוז רדפנו אחרי מחבלים עם חטופים וירינו לעברם. בכל היתקלות היו 20-15 מחבלים עם כמות נשק מאוד מאוד גדולה. בשלבים הראשונים הקרב לא היה בהיר. התמונות היו קשות ומורכבות
"גייסנו מיד את כל כוחות המילואים שלנו שהגיעו מהבתים תוך שעות ישירות להילחם. האוגדה נערכת כעת לשלב ההתקפה וערוכים לכל אירוע מתפרץ. יש מחבלים שגילינו בהמשך מסתתרים בארונות - ויוצאים אחרי יממה. לא אתפלא אם חוליות התחפרו והסתתרו. אנו עושים מאמץ אדיר לטהר כל סנטימטר במרחב. לא מצאנו מנהרות התקפיות עד כה ושללנו חשש למנהרות ביישובים.
ההפתעה הייתה קשה, לוחם תפקידו להילחם - ולהיהרג אם צריך, אבל אזרח תפקידו להיות אזרח. נצטרך אחר כך לשאול עצמנו שאלות מאוד קשות גם על איך תפקדנו מול המחויבות שלנו להגן על המדינה. חטפנו אגרוף בבטן אבל השתלטנו על קו המגע וכעת אנו בהתקפה רבתי לפי השלבים שנחליט. זה לא מוריד כהוא זה מהקשיים ומחומרת מה שקרה. אנו נותנים בראש, זה לא לאבי דאבי הכל סבבה. תאכלו לנו את הלבלב אחר כך, תשמרו השאלות הקשות להמשך. עכשיו זה הזמן לנחישות ועוצמה. תזכרו שאנו נלחמים באויב סופר אכזר שטבח אנשים במסיבה, ושרף ילדים ונשים".