תמונת המצב בדרום אמריקה - מורכבת וחלוקה: אתמול (שלישי) נודע כי בוליביה מנתקת את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, וכי השגרירים של צ'ילה ושל קולומביה הוחזרו מישראל לצורך התייעצות לפני נקיטת צעדים נוספים. במשרד החוץ טוענים כי לא הופתעו מההחלטות, אולם במקביל הם פועלים כדי לוודא שמדינות נוספות לא ילכו בעקבותיהן. לפי ההערכה, ניקרגואה, הנתפסת קיצונית יותר, צפויה להודיע גם היא על ניתוק היחסים. "המחלוקות שלנו הן בעיקר עם ההנהגות ולא עם האוכלוסיות - שם אנחנו זוכים לאהדה", אמר יוני פלד, סמנכ"ל מדינות אמריקה הלטינית במשרד החוץ.
אכן, במקומות אחרים ביבשת ראינו במהלך ימי הלחימה הפגנות תמיכה נרחבות - גם בקרב הציבור וגם בקרב נציגיהם: שר החוץ של גוואטמלה נשא נאום מרגש ופרו-ישראלי בעצרת האו"ם; בברזיל התגייסו הסנאטורים השונים והחזיקו תמונות של חטופים בקונגרס, נערכו הפגנות תמיכה גדולות, וגם הסנאטור מגנו מלטה פועל מפגין תמיכה ולובש מאז הטבח ב-7 באוקטובר חולצה עם דגל ישראל; במקסיקו קיימו אוונגליסטים הפגנות תמיכה; בפרגוואי נערכו הפגנות תמיכה והוארו בניינים; וגם בארגנטינה, אוהדת גדולה של ישראל - התקיימו תערוכות ענק והוארו בניינים בצבעי כחול-לבן.
בהשוואה למבצע צוק איתן, שנערך בשנת 2014, מפת התמיכה בדרום אמריקה הרבה יותר חיובית. אז הוחזרו חמישה שגרירים מישראל אל מדינות היבשת לצורך התייעצות לפני נקיטת צעדים דיפלומטיים.
"כמו להודיע על גט בלי שנערכה חתונה"
ההודעה של ממשלת בוליביה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, הגיעה בהמשך לגינוי הרג הפלסטינים בעזה, ותוך התעלמות מוחלטת מטבח החמאס ב-7 באוקטובר, במהלכו נרצחו כ-1,400 ישראלים, ו-240 נחטפו לעזה. "בוליביה החליטה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל, בשל המתקפה הצבאית הישראלית האגרסיבית והבלתי מידתית המתרחשת ברצועת עזה", אמר פרדי מאמני, סגן שר החוץ של בוליביה, במסיבת עיתונאים.
זו לא הפעם הראשונה שבה בוליביה מודיעה על ניתוק היחסים עם ישראל. גם ב-2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, הודיע נשיא בוליביה דאז מוראלס, על ניתוק היחסים. בנובמבר 2019 חידשה בוליביה את היחסים עם ישראל אחרי 11 שנות ניתוק. מאז ועד היום היחסים היו רופפים מאוד, נטולי תוכן ונשארו על הנייר בלבד. שגרירים לא הגישו כתבי אמנה ולא היו קשרים מדיניים בין ישראל לבוליביה. אין שגריר בוליביאני בישראל, אולם לישראל יש קונסול כבוד שם, רוברטו נקלבאום, שבמשך שנים משמש בפועל כשגריר לכל דבר.
לפי הערכות, גם אחרי ניתוק היחסים ישראלים יוכלו להגיע לבוליביה. הם יצטרכו להוציא ויזה באחת משגרירויות בוליביה בחו"ל או לשלם 127 דולר בהגיעם לבוליביה. משרד החוץ מתכוון לפרסם אזהרת מסע שתמליץ לישראלים לשקול הגעה לבוליביה ולמי שכבר הגיע לא להתקרב להפגנות. "זה כמו לעבור מאפס למינוס אחד", אמר בכיר במשרד החוץ, "או להודיע על גט מבלי שנערכה חתונה".
בצ'ילה, הנשיא גבריאל בוריק אמר כי השגריר יוחזר "לטובת התייעצויות, לאחר שישראל הפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי בעזה". לדבריו, "צ'ילה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות הללו ומתבוננת בהן בדאגה". בוריק גם האשים את ישראל בביצוע רצח עם. כמו בוליביה, גם צ'ילה לא הזכירה את מתקפת חמאס על ישראל.
לנשיא בוריק, איש שמאל קיצוני, יש היסטוריה של התבטאויות אנטי ישראליות בוטות. בספטמבר אשקד השפיל את השגריר הישראלי הנכנס, גיל ארציאלי, לאחר שסירב לקבל את כתב אמנתו במחאה על הריגתו של מחבל בן 17, שירה לעבר כוחות צה"ל, בזמן פעולה צבאית למיפוי בית המחבל שהרג את רב-סרן בר פלח ז"ל. בעקבות המקרה זומן שגריר צ'ילה בישראל לשיחת נזיפה. שרת החוץ של צ'ילה התנצלה בפני השגריר הישראלי על התקרית. השגריר זומן מאוחר יותר לטקס הגשת כתב האמנה בחודש אוקטובר. הנשיא בוריק כינה בעבר את ישראל מדינה "רצחנית", ותמך בחרם על מוצרים מהתנחלויות.
בצ'ילה נמצאת הקהילה הפלסטינית הגדולה ביותר מחוץ למזרח התיכון, והיא מונה יותר מ-350 אלף איש. ראש הקהילה היהודית בצ'ילה לשעבר, גבריאל זאליאסניק, תיאר את התקרית כ"ביטוי החמור ביותר של עוינות לישראל מצד הנשיא".
"אושוויץ הקולומביאני"
בקולומביה, הנשיא גוסטבו פטרו מוביל קו תקיף מאוד נגד ישראל מאז תחילת הלחימה, ואף משווה בין פעולות ישראל נגד הפלסטינים לבין השואה. ישראל החליטה להשעות את הייצוא הביטחוני לקולומביה ובעקבות זאת איים הנשיא פטרו בהשעיית היחסים עם ישראל. "אם נצטרך להשעות את היחסים עם ישראל - נשעה אותם. אנחנו לא תומכים ברצח עם".
ישראל זימנה את שגרירת קולומביה לשיחת נזיפה במשרד החוץ בעקבות "התבטאויותיו העוינות והאנטישמיות של נשיא קולומביה נגד מדינת ישראל". השעיית הייצוא הביטחוני היא צעד משמעותי מצד ישראל שכן ישראל היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר של הצבא הקולומביאני, ויש קשרים ענפים בין מערכות הביטחון של שתי המדינות.
ישראל לא הסתפקה בזה וגם האשימה את נשיא קולומביה בכך ש"דברי תמיכה במעשי הזוועה של מחבלי החמאס מלבים את האנטישמיות, פוגעים בשליחי מדינת ישראל ומאיימים על שלום הקהילה היהודית בקולומביה". ההאשמה הזאת הוציאה את פטרו משלוותו והוא קרא לאמריקה הלטינית "להראות סולידריות אמיתית עם קולומביה".
פטרו המשיך והאשים מיליציות ושכירי חרב בכך ש"שחררו את הטבח ורצח העם בקולומביה", והזכיר את שמותיהם של רפאל איתן ויאיר קליין. קליין, קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף, הורשע באימון כוחות מיליציה קולומביאניים בשנות ה-80. פטרו גם השווה את הנעשה ברצועת עזה לאושוויץ, וכתב: "היטלר יובס לטובת האנושות, הדמוקרטיה, השלום והחופש של העולם. יום אחד צה"ל וממשלת ישראל יבקשו מאיתנו סליחה על מה שעשו אנשיהם בארצנו. אני אחבק אותם והם יבכו על הרצח באושוויץ ובעזה, וגם על אושוויץ הקולומביאני".
