מחקר של משרד המשפטים מציג תמונת מצב מטרידה: ב-45% מהמקרים חלה הידרדרות משמעותית במצבם הנפשי של קטינים נפגעי עבירות מין, שנובעת מעצם קיומו של ההליך הפלילי. בחברה הערבית הסיכויים להידרדרות נפשית בזמן ההליך גבוהים אף יותר וזאת בשל היקף נמוך משמעותית במימוש הזכויות שלהם לעומת החברה הכללית.
כיום קיימים מגוון כלים שאמורים לאפשר לקטינים נפגעי עבירות מין להשתתף בהליך הפלילי, בהם חוק זכויות נפגעי עבירה המעגן באופן מפורש את זכויותיהם הייחודיות ונוהל נשיאת בית המשפט העליון שפורסם בשנת 2017, שחידד את ההוראות לאופן העדות של קטינים. למרות כל אלו, גורמים רשמיים הצביעו על כך שזכויותיהם של קטינים עדיין נפגעות ולא מיושמות.
המחקר מתפרסם 4.5 שנים אחרי תיקון החוק, שהעניק זכות ייצוג מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין חמורות, ביניהם קטינים, בהליך הפלילי. מהנתונים עולה כי ב-27% מהמקרים החוויה של הקטין הייתה לא מוגנת וקשה וב-31% מהמקרים, החוויה הייתה מעצימה, למרות הקשיים עליהם העידו הנפגעים.
בנוסף, החוקרים מעידים כי הגורמים להידרדרות במצבם הנפשי של הנפגעים הם: הימשכות ההליכים מעבר ל-18 חודשים; כאשר הפוגע גם הוא קטין, כיוון שבשל הצורך להגן על נאשמים שקטינים בעצמם נעשים מאמצים למצות את אפשרויות השיקום, ואלו באות על חשבון נפגעי העבירה; גורם נוסף אשר מקשה על הנפגעים הוא הרחקה מביתם בזמן ההליך.
אחד הגורמים שתרמו לחוויה חיובית באופן יחסי של הנפגע הוא מימוש זכותו להשתתף בהליך. זכות זו נשמרה באופן מלא ב-60% מהמקרים, ובהם אפשרו לנפגע להשתתף לפי מידת רצונו ויכולתו. כלומר, בניגוד לעמדה שיש לגונן על הקטין מפני ההליך, נראה כי יש לעודד את השתתפותו תוך התחשבות במצב בו הוא נמצא.
ב-21% מהמקרים התגלה ניגוד עניינים משמעותי בין הקטין לבין הוריו וזאת לרוב על רקע פגיעה בתוך המשפחה. לכן בין היתר קבעו החוקרים שעצם קיומו של הליך פלילי לא מעניק הגנה מספקת לנפגע וכי יש להבטיח במקביל אליו, שננקטים צעדים נוספים על ידי מערכת אכיפת החוק ושירותי הרווחה וזאת כדי לוודא שהוא לא ממשיך להיפגע בזמן ההליך.
