4 צפייה בגלריה
הלוחמים במשפט. "שילמנו מחיר אישי כבד ואנחנו סוחבים גם רישום פלילי"
(צילום: שאול גולן)
ביום חמישי נערכו באשקלון ובירושלים אזכרות במלאת ארבע שנים למותם של סמ"ר יובל מור יוסף וסמל יוסי כהן, שנהרגו בפיגוע ירי בגבעת אסף. לאזכרות הגיעו גם חמשת חבריהם לנשק מגדוד נצח יהודה, שריצו עונשי מאסר בפועל לאחר שהורשעו בהכאת שני סייענים של ראש חוליית החמאס שביצע את הפיגוע, בעת שחלפו עם העצורים סמוך למקום הירי.
הלוחמים, שכבר השתחררו משירותם הצבאי, הביעו במשפטם חרטה על מעשיהם והסבירו כי מצבם הנפשי היה קשה. הם סיפרו כי איבדו שני חברים לגדוד, לא קיבלו סיוע נפשי והמשיכו בפעילות מבצעית - כולל ליווי העצורים שהעניקו מקום מסתור למחבל תוך כדי שהם חולפים במקום הפיגוע, תחנת אוטובוס מחוררת מקליעים. במהלך הדיונים המשפטיים בעניינם הובהר כי החלטת המפקדים לשלוח דווקא אותם למשימת ליווי הסייענים שהיו מעורבים בהרג חבריהם הייתה רשלנית.
הפלסטינים שנעצרו אז הורשעו בהחבאת והסתרת ראש חוליית הטרור עיסאם ברגותי ונשלחו לעונשי מאסר. עם שחרורם תבעו את המדינה והלוחמים שהיכו אותם, בגין הנזקים שלכאורה נגרמו להם. המדינה הודיעה ללוחמים כי תגן עליהם בבית המשפט, אבל רק אם ישלמו 100 אלף שקלים. אחרת, כל סכום שייפסק לטובת הסייענים, שיכול להגיע ל-2.5 מיליון שקלים, יוטל עליהם.
4 צפייה בגלריה
מקום הפיגוע, תחנת אוטובוס מחוררת מקליעים לצידה חלפו הלוחמים עם הסייענים
(צילום: עמית שאבי)
החמישה החליטו לחתום על ההסכם עם המדינה, לפיו ישלמו את הסכום החל מינואר 2023 בעשרה תשלומים. מדובר בצעד חריג של הפרקליטות שמבקשת מאזרחים צעירים לשלם מכיסם סכום גבוה על אירוע שהתרחש בזמן שהיו חיילים בשירות חובה, וחסו תחת צה"ל.
"זה הסכם שערורייתי", סיפר אחד מהם. "במקום שיתנו לנו הזדמנות להתחיל את החיים שלנו, שנתחתן ונקים משפחה, המדינה פשוט מפקירה אותנו למחבלי חמאס. ההרגשה היא שזרקו אותנו לכלבים, אף אחד לא ספר אותנו". עוד הוסיף כי "יש פה חיילים עם טראומה. אני קברתי בעצמי את אחד החברים שלי".
לדבריו, "עשיתי את מה שעשיתי כי הייתי על הקצה, במצב נפשי קשה ובלי שום סיוע. לא זיהיתי את עצמי, אני לא אדם אלים. האירוע הזה שינה לי את החיים. חלמתי על קריירה בתחום הביטחון, בשירות המדינה - והשתחררתי עם רישום פלילי. אני עובד קשה מאוד כדי להרוויח כסף. הבקשה של המדינה שנשלם מכיסנו היא חד משמעית בגידה".
הצעיר, כמו חבריו לגדוד, מגיע ממשפחה חרדית במקום שבו רוב חבריו לא התגייסו. "אם הייתי צריך לבחור שוב לא הייתי מתגייס", הוא אומר בדיעבד. "המשפחה שלי לא תמכה בי ובהחלטה שלי להתגייס, הגעתי לשם בשיניים ושנים אחר כך אני עוד נלחם בבתי משפט".
צעיר נוסף שהואשם באותו אירוע הגיב בכעס, ואמר כי "לקחנו אחריות על המעשים שלנו. שילמנו מחיר אישי כבד ואנחנו סוחבים גם רישום פלילי. המדינה בחרה לשכוח את חלקה באירוע והיא מתנערת מאיתנו. כולנו צעירים, בראשית דרכנו האזרחית. חלקנו התגייסנו בלי תמיכה מהסביבה, נלחמנו על המדינה. זה היחס? איזה מסר זה לבחור חרדי שמוכן לעזוב את הישיבה כדי להתגייס?".
אלוף משנה במילואים, עו"ד שלומי צפורי שליווה את החמישה בהליך מול הפרקליטות, אמר כי "מדינה שמחייבת צעירים לעזוב את עולם הישיבות, להתגייס לצה"ל ולבצע כול שירותם משימה קשה ושוחקת, שיטורית במהותה, צריכה לדעת לעמוד לצידם גם כשהם טועים".
הוא הוסיף כי "אין שום מסר חינוכי בהתניית הייצוג המשפטי ללוחמים, מפני תביעת הפיצויים של סייעני הרוצח עיסאם ברגותי, בכך שמחייבים אותם ובאופן פרקטי את הוריהם, לשלם לסייענים 100 אלף שקלים. אני מייצג חיילים וקצינים קרוב ל-40 שנה, ומאוכזב שהמדינה נוקטת ב'צעד חינוכי' שכזה רק כשמדובר בלוחמים מנצח יהודה ומחטיבת כפיר".
בשביל לממן את ההסכם עם המדינה, החמישה פתחו קמפיין למימון המונים וקראו לציבור לסייע להם. "עזרו לנו לגייס את הכסף כדי שנוכל לקבל הגנה משפטית, ולא נהיה בני ערובה בידי מחבלי חמאס", נכתב בקמפיין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפלסטינים שנפגעו ממעשי ההתעללות של החיילים הגישו תביעת נזקי גוף הן נגד המדינה והן נגד החיילים המתעללים באופן אישי, תוך שדרשו מהמדינה לחשוף את פרטיהם לצורך מיצוי התביעה נגדם. נוכח הרשעתם של החיילים בהתעללות במסגרת ההליך הפלילי, החבות המשפטית והערכית לפיצוי נפגעי העבירה רובצת לפתחם של המורשעים בדין הפלילי.
"חרף זאת, ובדומה למקרים שאירעו בעבר, נטלה המדינה אחריות על האירוע, סילקה את התביעה שהגישו נפגעי העבירה במלואה, תוך שהיא נושאת את חבותם המשפטית של החיילים המתעללים בכפוף להשתתפות חלקית ונמוכה מאוד יחסית להיקף הנזקים הקשים שגרמו. לצד נזקי הגוף לתובעים, פגעו החיילים בצורה קשה בערכי צה"ל, בתדמיתם של חייליו ובציבור הישראלי בכללותו והניסיון להציג את המדינה כמי שכביכול מפקירה את חייליה הינו מעוות ולא ראוי".
