המשורר משה דפנא כתב את אחד השירים היפים והמרגשים ביותר על האהבה של בן לאמו, אלא שרק לאחרונה התברר כי השיר הוא שיר געגועים לאם שהקשר עם בנה נותק, עד כדי כך שהמשפחה שהקים בישראל כלל לא שמעה עליה.
"אמא יקרה לי" הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם יום המשפחה, וההורים הרבים ששרים אותו לילדיהם אינם יודעים על הסיפור שמסתתר מאחוריו. משה דפנא, איש החינוך הציוני, הגיע ארצה בתחילת המאה הקודמת מקורץ שבאוקראינה, והוא חתום על כמה משירי הילדים הפופולריים ביותר, בהם "הודי חמודי" שנכתב על נכדו אהוד ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים. את "אמא יקרה לי" כתב אחרי שנפרד מאמו, שנשארה באוקראינה, ב־1904.
הנתק ממשפחתו הגיע לאחר נישואיו לבלה הנקין, בתם של הביל"ויים מרדכי ולאה הנקין מגדרה. ילדיו ונכדיו לא ידעו דבר על משפחתו, וחשבו שהוא בן יחיד ושהוריו נותרו באוקראינה.
כעת ממצא היסטורי מרתק שגילתה חברת MyHeritage חושף כי הוריו של דפנא, ביילה ושלמה בלובשטיין, עלו לישראל בגיל 75 בזכות אישורי עלייה שהשיג עבורם. הם הגיעו באונייה רומניה לנמל יפו ביולי 1925, ודפנא התאחד עם אמו האהובה אחרי 21 שנים. הוא זכה לחיות לצדה שנתיים נוספות עד שהלכה לעולמה ב־1927. בני הזוג נקברו בבית העלמין טרומפלדור בתל־אביב, ורק לפני כשבועיים, אחרי 96 שנה, נודע הדבר לבני משפחתו של דפנא.
גלעד דפנא (71), נכדו של משה, סיפר: "סבא לא דיבר על המשפחה שלו וגם אבא שלי לא דיבר על זה. את 'הודי חמודי' הכרתי כמובן כי אהוד הוא אחי הבכור. אני הנכד הכי קטן, ועד שהגעתי לגיל ששואלים שאלות כבר היה מאוחר מדי. לפני כמה שנים קיבלתי תמונה של סבא שלי מדודים שלא הכרנו, ומצאתי את אותה תמונה בארגז של אבא שלי. נפגשנו איתם והם הציגו את כל העץ המשפחתי. הופתענו מאוד. יש תחושה של פספוס, כי זו משפחה שלא הכרנו".
"אנחנו ידענו כל השנים שאנחנו משפחה של משה דפנא ופגשנו אותו", סיפר משה אמיר (74), הנין של ביילה מבתה גולדה פרידה, "הוא היה מגיע לבד, בלי אשתו והילדים. סבתא שלי סיפרה על ביילה וידענו שהם קבורים כאן. אני שר לנכדות שלי את 'אמא יקרה לי', זה שיר שאני מאוד אוהב".
"יש כלל לא כתוב שאומר שכל אדם, אם יצלול עמוק מספיק אל העבר, יחשוף דרמה משפחתית שיכולה לשמש כבסיס לסרט דוקומנטרי", אומר רועי מנדל, ראש צוות מחקר ב־MyHeritage. "לא תיארנו לעצמנו שנחשוף סיפור של געגוע ופרידה. משפחה שלמה שגדלה על מורשת השיר הזה מגלה עכשיו שהאישה שהוא נכתב עליה זכתה להגיע לארץ בערוב ימיה ולהיקבר בה".
