מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד למפלגות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ויהדות התורה עולים כמה וכמה סעיפים שנויים במחלוקת, שאם וכאשר יובאו לדיונים בממשלה או במליאת הכנסת, יוכלו ליצור סערה של ממש. חלקם נוגעים לעניינים ביטחוניים, כמה לנושא המדיני ואחרים גם לענייני היחסים עם יהדות התפוצות. אלה הסעיפים, שהביאו את ראש הממשלה היוצא לפיד להאשים את ראש הממשלה המיועד נתניהו בכניעה ובהקמת הממשלה הקיצונית בתולדות המדינה.
ביטול סעיף הנכד ותיקון חוק השבות
סעיף שנוי במחלוקת שהופיע בכלל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד כה – עם עוצמה יהודית, יהדות התורה והציונות הדתית, נוגע לתיקון חוק השבות – והרצון לבטל את "סעיף הנכד". ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר החודש כי הוא יקיים דיון על חוק השבות, אך לא מאמין שהוא ישונה, אולם במבחן המציאות – בהסכמים עם שלוש המפלגות נקבעו שינויים.
אדלשטיין: "עזבו את חוק השבות בשקט"
(צילום: ערוץ כנסת)
בליכוד קיימת התנגדות לשינוי חוק השבות, לכל הפחות מצידו של ח"כ יולי אדלשטיין. בנאום במליאת הכנסת הוא יצא נגד היוזמה לביטול סעיף הנכד – ואמר כי "אם זה יקרה, בעוד חמש שנים אין חוק שבות במדינת ישראל. כל אחד יוכל להתאזרח וזו תהיה מדינת כל אזרחיה".
חשיפת ynet בחודש שעבר כי שלושה מכל ארבעה עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנת 2020 לא היו יהודים על פי הגדרת חוק השבות עוררה סערה במערכת הפוליטית, ועוררה מחדש את הכוונות לשנות את החוק הרגיש.
הסתה לגזענות – לא עילה לפסילה
סעיף אחר בהסכמים הקואליציוניים מגיע מההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית. על פי הסעיף, ישונה סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת, כך ש"הסתה לגזענות" כבר לא תהיה עילה לפסילת רשימה או מועמד בבחירות לכנסת. סעיף זה מנע עד היום ממיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזל מלהתמודד לכנסת.
למרות שההסכמים הקואליציוניים לא מחייבים מבחינה משפטית, ולכן אין הבטחה שהסעיף אכן יקודם, במערכת המשפטית העריכו אמש כי הייעוץ המשפטי לממשלה לא יוכל להגן על חוקתיות ההסכמה. לצד זאת, גם הייעוץ המשפטי לכנסת עשוי לסרב להגן על התיקון – אף שנקודת המוצא של הייצוג בכנסת היא הגנה ככל האפשר על החקיקה במשכן.
חוק עונש מוות למחבלים
חוק שעלול להיות נפיץ גם כן הוא חוק עונש מוות למחבלים, שסוכם בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית לבקשת השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לאורך השנים היו לא מעט חברי כנסת שביקשו לקדם אותה, אולם ההצעה נתקעה בכל פעם בשל התנגדות של אחד ממרכיבי הקואליציה וכן בשל קשיים משפטיים.
בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית נכתב כי "בשל התעצמות מעשי טרור בכוונה לפגוע במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ועל מנת להכריע תודעתית את המפגעים, סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש למחבלים".
הסדרת חומש וההתיישבות הצעירה תוך 60 יום
המאחזים הבלתי-חוקיים ביהודה ושומרון, שלהם העניקה מועצת יש"ע את השם ההתיישבות הצעירה, יוסדרו תוך 60 יום מהקמת הממשלה. כך קובע ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית. המתנחלים שמתגוררים במאחזים הללו חיים ללא תשתיות סדירות מאחר שלא קיבלו הכשר, והם גם לא זוכים לחשמל באופן סדיר. על רקע המתיחות הביטחונית ביהודה ושומרון, החליט צה"ל לשנות מדיניות ובחודשים האחרונים החל להציב גם אמצעים טכנולוגיים להגנה על המאחזים הללו – ולפנות לוחמים למשימות אחרות.
הסדרה של ההתיישבות הצעירה, כמו גם של ישיבת חומש שהשהייה בה אסורה על פי חוק ההתנתקות מ-2005, עלולה ליצור משבר מדיני חריף מול ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות ערב שאיתן חתומה ישראל על הסכמי שלום ונורמליזציה. הישיבה בחומש פונתה בעבר כמה פעמים – אבל כעת מקווים האנשים שם כי הממשלה הנכנסת תבטל את חוק ההתנתקות שאוסר על שהייה במקומות שבהם התקיימו יישובים בצפון השומרון עד 2005.
שב"כ ייכנס לחברה הערבית
בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית סוכם בין היתר גם על הקמת יחידה מיוחדת בשירות הביטחון הכללי, שתטפל בפשיעה בחברה הערבית ותפעל בשיתוף פעולה בין משרד ראש הממשלה למשרד לביטחון לאומי.
4 צפייה בגלריה
המפכ"ל שבתאי בזירת הרצח בנצרת, השבוע. שב"כ צפוי להצטרף, אבל בחברה הערבית מאשימים שהמשטרה לא עשתה מספיק
(צילום: שרון צור)
לפי הסעיף, שב"כ, שמעורב בדרך כלל בעניינים ביטחוניים בלבד, ולפי חוק השב"כ מופקד על סיכול ומניעה של פעילות בלתי-חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו, יעסוק כעת גם במאבק בפשיעה הפלילית בחברה הערבית.
בחברה הערבית לא כולם מקבלים בברכה את הכנסת שב"כ לפעילות נגד הפשיעה, ויש הטוענים כי על המשטרה לעשות יותר – במקום לערב אמצעים קיצוניים יותר. בארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הזהירו כבר בשנה שעברה כי הכנסת שב"כ לענייני הפשיעה בחברה הערבית "מעידה על יחס ביטחוני, עוין ולא שוויוני כלפי האזרחים הערבים, וממשיכה את המגמה המתייחסת אל האזרחים הערבים בתור זרים-אויבים".
אפשר לסרב לספק שירות בגלל אמונה
סעיף נוסף שעלול לעורר סערה מופיע בהסכם עם יהדות התורה. בסעיף נכתב כי בית עסק פרטי יוכל להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית, במידה שניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה.
אף שמשמעות הסעיף לא ברורה מבחינה משפטית, סירוב לספק שירות לאדם רק בשל אמונה דתית – בין אם מדובר בסירוב לשרת אישה על רקע דתי או להימנע ממתן שירות לאדם מקהילת הלהט"ב, נחשבים שנויים במחלוקת.
פורסם לראשונה: 23:18, 22.12.22
