שר החוץ יאיר לפיד הזהיר היום (שני) כי במהלך השנה הקרובה ישנה סכנה ממשית שלפחות אחד מהגופים הרשמיים של האו"ם יקבע שישראל מפעילה שלטון אפרטהייד מול הפלסטינים, מה שעלול לגרום להשלכות מיידיות וקשות בעיקר בענפי הספורט והתרבות, וליצור פתח לניסיונות לסלק את ישראל מתחרויות ואירועים בינלאומיים.
בתדרוך שערך לכתבים מדיניים אמר לפיד כי חלק ניכר מהמאבק של משרד החוץ ב-2022 יהיה נגד הצגתה של ישראל כמדינת אפרטהייד בארגונים כמו בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, ועדות חקירה של האו"ם (דוגמת הוועדה לאירועי שומר החומות), ועדת האו"ם למניעת אפליה על רקע גזעי ובית הדין הבינלאומי לצדק.
בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, למשל, יימשך הלחץ הפלסטיני לקידום חקירה אקטיבית נגד ישראל, ולכך יש השלכות על אזרחים ישראלים, כולל בכירים במערכת הצבאית והאזרחית. אפרטהייד (הפרדה גזעית), מוגדר בחוקת בית הדין כפשע מלחמה, מה שייתן רוח גבית ל-BDS וישמש מנוף לחץ על התובע הכללי החדש קארים חאן.
לפיד הסביר כי ועדת החקירה לאירועי "שומר החומות" קיבלה באופן חסר תקדים מנדט רחב שלא מוגדר בזמן, ותקצוב נדיב עם לא פחות מ-19 עובדים. לשם השוואה, הוועדה שחוקרת את מלחמת האזרחים בסוריה מחזיקה רק 12 עובדים ותקציבה נמוך יותר. הדו"ח הראשון של הוועדה צפוי להתפרסם ביוני 2022, ובירושלים מעריכים בחשש שהיא תהיה הראשונה שתגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד.
גם לוועדת האו"ם למניעת אפליה על רקע גזעי הגישו הפלסטינים תלונה נגד ישראל בשנת 2018, בטענה שישראל מקיימת משטר אפרטהייד ומדיניות מפלה כלפיהם. בשנה הקרובה יתפרסם הדו"ח של הוועדה, וגם במקרה הזה בישראל מעריכים בסבירות גבוהה שהקביעה לבסוף תהיה שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד. אל בית הדין הבינלאומי לצדק הוגשה פנייה מצד הפלסטינים לגיבוש חוות דעת מייעצת על הגדרת המדיניות הישראלית - כדי לקבוע אם ישראל פועלת בגזענות או כאפרטהייד. חוות הדעת הזאת אינה מחייבת משפטית, אך נתפסת כמשקפת את הדין הבינלאומי.
"עמדתי היא שבלי דיון מדיני עם הפלסטינים זה רק יילך ויחמיר", אמר לפיד. "אנחנו צריכים להיזהר ממצב שבו העולם יגיד שהפלסטינים מקדמים מו"מ מדיני וישראל סרבנית. זה לא נכון ברמה העובדתית, כי הפלסטינים משתמשים באוצר מילים של קידום מו"מ ומצד שני רצים להאג ומגישים תביעות נגד ישראל, ומצד שני ממשיכים לשלם משכורות למחבלים. זה האתגר של משרד החוץ מול הארגונים הבינלאומים וזה הולך לכיווננו".
6 צפייה בגלריה
לפיד על הפלסטינים: "מצד אחד רצים להאג, מצד שני משלמים משכורות למחבלים"
(צילום: רויטרס)
שר החוץ הוסיף כי "אויבי ישראל יודעים שזה כואב לנו, המאמץ שלהם יהיה לגרום לארגונים להוציא את ישראל מאירועי ספורט ותרבות. לשם זה יילך כי זה אפקטיבי, כואב לציבור הישראלי וחוצה גבולות פוליטיים - כי ימנים ושמאלנים אוהבים כדורגל באותה המידה. אני חושש ששם תהיה המטרה הראשונה".
"ערימה של אנטישמים"
לפיד ציין כי הוא סבור שהדיון על הצגת ישראל כמדינת אפרטהייד יהפוך לאיום ממשי במהלך הזה: "זה זועק לשמיים אבל זה אומר לאן זה הולך", אמר. "זה טירוף גמור ואנו מדברים על זה עם כל השותפות שלנו". הוא האשים את הממשלה הקודמת בהפקרת הזירה במאבק מול ה-BDS והדה-לגיטימציה נגד ישראל, ואמר שהממשלה המכהנת משקיעה בכך הרבה משאבים. "הטענה שישראל היא מדינת אפרטהייד זה שקר נאלח. מדובר בערימה של אנטישמים ואני לא מקל בזה ראש. מדינת ישראל התעלמה מזה וזה רק גדל - כך גם הדה-לגיטימציה שהצגת ישראל כמדינת אפרטהייד הוא חלק ממנה".
הוא הדגיש כי בירושלים נערכים לדיונים הבינלאומיים, ויודעים שאויבי ישראל מתמקדים בהשלכות של הגדרת האפרטהייד שעלול לגרום נזק אסטרטגי. "אנחנו לא רוצים שנמצא את עצמנו כפי שחשבו שה-BDS זה שטויות ואח"כ גילו שזה לא נכון".
המגעים עם איראן: "גרמנו לעולם להקשיב לנו"
לפיד התייחס בתדרוך גם לשיחות בווינה, בין המעצמות לאיראן, והעריך שבסופו של דבר הן ייגמרו בהסכם כלשהו, בין אם הסכם ביניים או חזרה להסכם חלקי או להסכם הקודם. "אני כמעט ולא מכיר אף גורם הערכה שחושב שלא יהיה כלום. שמנו את התזה שלנו לגבי מה צריך לעשות במקרה שאין הסכם – וזה הידוק סנקציות ולא רק לחזור לסנקציות הקודמות. רצינו שזה יהיה על השולחן", אמר. "זו תהיה הפתעה אם בסוף לא יהיה כלום".
לדבריו, האמריקנים חותרים להסכמות ומטרת הגעתם לווינה היא חתימה על הסכם, גם אם חלקי. "המטרה שלנו זה למנוע מצב של הסרת סנקציות", אמר לפיד. "ישראל אמרה להם שאם יפנו כסף למטרות הומניטריות זה יאפשר לאיראנים להפנות כספים אחרים לטרור וטילים. הם הולכים להסכם אבל המטרה שלנו זה להיות ליד השולחן כדי למזער נזקים, או להגיע להסכם שאנו מאמינים שאפשר לחיות איתו. מלחמה ללא תהילה, אבל נחוצה והכרחית", תיאר שר החוץ. "אני לא אוהב את הנטייה לבקר את הממשלה הקודמת, אבל לא להיות ליד השולחן זה דבר רע".
עוד אמר לפיד כי מאחר שהיה ברור שאם האיראנים יחליטו לקפוץ להעשרת אורניום לרמה של 90%, העולם יחווה טלטלה ויחזור לסנקציות מלאות. לכן, ישראל בחרה פחות להתמקד באחוזי ההעשרה אלא בסוגיית הסנקציות. "אנחנו מנהלים דיון כדי שיקשו עליהם לקבל ולהשתמש בכסף. יש ניסיון מתמיד להרחיב את זה לסוגיות שתמיד התלוננו שלא מופיעות בהסכם הגרעין המקורי, שזה תוכנית הטילים והפצת הטרור מצד המשטר", אמר.
"אנו אומרים להם לשים את זה על השולחן", הוסיף לפיד. "אני לא יודיע מה יופיע בהסכם ומה יהיה בצד, גם הסינים והרוסים נעו לכיוון שלנו יותר מבעבר ואנחנו מרגישים שיש שם קשב. צוותי עבודה של משרד החוץ עובדים ברמה כמעט יומיומית מול האמריקנים".
לפיד הדגיש שישראל לא מתנגדת להסכם טוב. "אם תגיעו להסכם טוב – אנחנו לא נגד, אבל אנחנו חושבים שלא תוכלו להגיע להסכם טוב בנסיבות הנוכחיות", אמר. "האם נצא מווינה עם הסכם טוב? אני מניח שהתשובה לא. האם נצא מווינה במצב יותר טוב אם לא היינו מעורבים בתהליך? נצא במצב קצת יותר טוב. אנחנו לא מתנגדים אוטומטית, אבל חושבים שהמהלך הנוכחי לא מוביל למקום אופטימלי".
בהמשך התייחס לפיד למאבק של ועד עובדי משרד החוץ, שבמסגרתו אף הופקה סדרת סרטונים שלועגת לו, וצחק שהוא מזמין אותם לקבל עצות מהליכוד כדי ללמוד לעשות זאת כמו שצריך. "תלמדו מהמקצוענים", אמר.
"ישבתי עם ועד העובדים יותר מפעם אחת", אמר השר. "אמרתי להם שאני חושב שהמאבק שלהם מוצדק, ואני מוכן להוביל את הדיאלוג מול שר האוצר, משרד האוצר, החשב הכללי והממונה על השכר. המטרה שלי הייתה להעביר כמה שיותר תקציבים לניהול פנימי, כי אז אתה יכול לייצר הרבה הטבות לעובדים", ציין לפיד. "התחלנו חלק מהמהלכים, יש תקציבי רווחה שלא היו בעבר. אמרתי שאני אוביל את זה בשמחה. האפשרות השנייה הייתה להכריז סכסוך עבודה כדי שאני אזוז הצידה, וכל מי שישאל אותי אני אומר שמאבקם מוצדק. הם בחרו ללכת לסכסוך עבודה מול האוצר ולעשות סרטונים עליי".
הוא הוסיף כי "ההסתייגות היחידה שיש לי, וכשר אוצר ניהלתי סכסוכי עבודה, היא העובדה שהבוקר הודיעו שמתכוונים לפגוע בשירותים קונסולריים לאזרחים ישראלים בחו"ל בזמן קורונה, וזה לא נראה לי נכון. אנחנו בעולם של מגפה, ואני מעדיף שילכו על הראש שלי ולא יפגעו בשירותים קונסולריים".
מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז אמר בהקשר הזה כי אין ויכוח בינו לבין שר החוץ והעובדים לגבי רוב הדרישות בענייני שכר ותנאי שירות. "הוויכוח או הדיון זה על הדרך הכי אפקטיבית להשיג את זה", אמר אושפיז. "בעיניי, מתוך נקודת מבט השוואתית, הדרך היא באמצעות שיתוף פעולה של המשרד ושר החוץ, שיש לו איזשהו משקל בתהליך קבלת ההחלטות לחלוקת משאבים. יש שם טענות שהן לא מדויקות על שעות נוספות. היה פה היה מאמץ של שר החוץ בתקציבי המדינה כדי להגדיל בצורה משמעותית את מספר השעות הנוספות, מתוך ראייה שאנשים עובדים צריכים לקבל תגמול. לראשונה קיבל המשרד את היכולת 'לקנות' שעות נוספות כדי לתת לאנשים לעבוד כמו בני אדם נורמלים. אנו נמצאים במצב טוב ואני אשמח אם אוכל לתת עוד תגמול".
