אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) בישראל לא התלהבו, בלשון המעטה, מהפסקת האש עם חיזבאללה שנכנסה לתוקף אתמול. "מדובר בהסכם זמני שהם יכולים להפר כל דקה. זה לא הסכם שלום, זה החלום" אמר ג'ונתן אל-חורי, בן למשפחה בצד"ל שהגיעה לארץ יחד עם יותר מ-3,000 משפחות נוספות אחרי נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000.
עקורים חוזרים לדרום לבנון
אל-חורי הוסיף כי "יש חשש כרגע ממלחמת אזרחים בגלל כל השסעים הפוליטיים והדתיים שיש בלבנון. אין ספק שחיזבאללה קיבל מכה חזקה מאוד עם חיסול הדרג הבכיר שלו, אבל מדובר באידאולוגיה - חיזבאללה לא יכול לחלוף מלבנון, ועל המעמד שלו הוא ילחם על אף המחלוקות והפגיעה בבכירים שלו".
אנשי צד"ל, שמתגוררים בעיקר בצפון הארץ, איבדו במהלך המלחמה לוחם לשעבר: שמעון נג'ם (54), שנולד בלבנון ולחם לצד צה"ל עד הנסיגה בשנת 2000, נהרג בתחילת החודש יחד עם זיו בלפר (52), בעלי בית הקפה הפופולרי "טוק טוקי", בפגיעה הישירה של מטח קטלני מלבנון בנגרייה בנהריה.
גיסו של שמעון ז"ל, חנא נורא, אמר: "כרגע יש שקט יחסי, אבל ישראל לא הייתה צריכה לסיים את המלחמה בזמן הזה. היא הייתה צריכה לגמור על חיזבאללה". הוא הוסיף כי למרות הכאב שבאובדן בן משפחתו, הוא היה מעדיף שישראל לא תחתום על הפסקת אש. "איבדנו איש יקר, בן משפחה. משפחות רבות אחרות גם כן איבדו את יקיריהם במלחמה הזו וזה המחיר. היה חשוב רק למוטט את ארגון הטרור שנלחמנו בו עוד שהיינו בלבנון".
א', שאביו היה בכיר בפלנגות הנוצריות של בשיר ג'ומייל - נשיא לבנון שנרצח אחרי ניצחונו בבחירות ב-1982 - אמר כי "בלבנון הייתה ציפייה שישראל עומדת לחסל את חיזבאללה, אך ישנה אכזבה במיוחד בקרב המתנגדים הקשוחים של ארגון הטרור שהם הדרוזים, הנוצרים והסונים". במקביל, פרחאת ציין כי "מצד שני, חיסולם של נסראללה והדרג הבכיר של חיזבאללה גרם ללבנונים תחושה טובה שהפיל שבחדר שתמיד איים - הוחלש. כישראלי, הסכם הפסקת האש הביא לנו שקט פתאום ונחת שלא ידענו הרבה זמן, אבל זה עד הסבב הבא לצערי".
