הצעת החוק של חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, שתאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף להתמודד על ראשות העיר באוקטובר, תעלה כבר היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הקואליציה, נסביר, מקדמת את הצעת החוק הפרסונלית במרץ, כדי שהיא תחול כבר בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות - וזאת על אף עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, וגם של הייעוץ המשפטי של משרד הפנים.
הצעת החוק של הלוי מבטלת את ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית בה כיהן. על פי החוק הקיים, מאחר שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על ידי התושבים, אלא מונה על ידי שר הפנים, נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפאליות. החוק המקורי, נזכיר, עבר לאור החשש שראש הוועדה הקרואה - שאמור להיות תפקיד מקצועי ונטול אינטרסים פוליטיים - ישתמש במשאבים שניתנו לו, מבלי שנבחר על-ידי התושבים, כדי להתמודד על ראשות העיר.
בינתיים, היום אושר הנוסח בוועדת הפנים לקריאה ראשונה, ולפיו החוק יחול באופן מיידי ויהיה תקף גם בבחירות הקרובות. עו"ד רון אלמוג מהלשכה משפטית של משרד הפנים אמר לפני ההצבעה כי "קשה לנתק את שני המישורים בדיון. ועדה ממונה היא מינוי מקצועי והאיזון הוא בין הצורך למינוי מקצועי של יו"ר ועדה ממונה כגורם מקצועי ללא אינטרסים פוליטיים. זה היה הרציונל ב-2008. אפשר לדון על תקופת הצינון, האיזון הוא שאלה של המחוקק. הצבענו בפני המחוקק על קשיים משפטיים משמעותיים מבחינת תקופת הצינון ותחולה מיידית של החוק. אותם קשיים טובים גם היום".
יוסף נחשב למקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, ומונה על-ידו לתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה בטבריה אחרי פיטורי ראש העיר לשעבר רון קובי. עוד לפני כהונת יוסף כיו"ר הוועדה הקרואה, קובי כיהן כראש העיר טבריה במשך כשנה עד שהודח, לאחר שלא הצליח להקים קואליציה ולאשר תקציב. קובי בין היתר נלחם בהתחרדות העיר, ולכן לא זכה לתמיכה רחבה בתוך העירייה. באופן תמוה, במקום לקיים בחירות נוספות בעיר טבריה, החליט דרעי שהיה אז שר הפנים למנות את יוסף לעמוד בראש הוועדה הקרואה ומאז הוא משמש ראש העיר בפועל.
עם סיום ההצבעה התפתחה באולם הוועדה מהומה כאשר המתמודדים לראשות עיריית טבריה שנכחו בדיון קראו לחברי הכנסת ואמרו כי הם מכרו את העיר. הם הוסיפו: "נבוא איתכם חשבון בבחירות הקרובות".
עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה אמר כי "הוצגה לנו כאן עמדה משפטית חד משמעית ואפילו יותר מרחיקת לכת מהעמדה שלי. זה מוזר שאין עמדה של הדרג המקצועי וגם לא של הדרג הנבחר, אך בהינתן העובדה שהוצגה לנו פה עמדה משפטית, כנראה שזה מה שהביא את הנבחרים לא לגבש עמדה". הוא חזר על עמדת הייעוץ המשפטי שהוצגה כבר בדיון הקודם, ואמר כי במקרה הנדון יש שיקולים לכאן ולכאן - מצד אחד להרחיב את הזכות לבחור ולהיבחר ומצד שני לדאוג למקצועיות הוועדה.
הוא אמר כי "הכנסת יכולה להכריע בשיקולים האלה. אנחנו הצבענו על שני קשיים וכל אחד עומד בפני עצמו – הקושי של האלמנט הפרסונלי, והקושי השני הוא שיריית הפתיחה של מערכת הבחירות כבר נורתה ולכן מדובר בתיקון שמשנה את כללי המשחק תוך כדי משחק. ההצטברות של שני אלה יוצרת קושי משפטי, והפתרון הוא לא להחיל את החוק במערכת הבחירות הקרובה".
אתי אברג, ראש תחום בחירות במשרד הפנים, עדכנה כי משרד הפנים משאיר את ההכרעה למחוקק. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בפעם ראשונה שאין לרגולטור עמדה מקצועית ועניינית - וגם חברי כנסת מהקואליציה התנגדו להצעה של הלוי, שבכל זאת קודמה. חברת הכנסת טלי גוטליב, למשל, כינתה את ההצעה "מסוכנת" והוסיפה: "לא ברור מה יוצא לח"כ עמית הלוי מזה, אבל יוצא מההצעה ריח רע ואין פלא שוועדת שרים לחקיקה לא הביעה עמדה".
ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, החברה בוועדת הפנים, אמרה "ישבתי בוועדה בדיון על הצעת חוק טבריה ואני פשוט המומה. לשר הפנים אין עמדה בקשר להצעת החוק, למשרד הפנים אין עמדה בקשר להצעת החוק, לוועדת השרים לחקיקה אין עמדה בקשר להצעת החוק. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על הצעת חוק כל כך מושחתת ופרסונלית. בדבר כזה הזוי עדיין לא נתקלתי".
