רוסיה משגרת בשבועות האחרונים שלל מתקפות טילים ומל"טים מתאבדים, שבהן היא מחוללת נזק חמור לתשתית האנרגיה של אוקראינה, אבל העדויות על כך שמאגר הטילים של צבא פוטין הולך ואוזל ממשיכות להצטבר: המודיעין הבריטי דיווח הבוקר (יום שבת) כי בעקבות הידלדלות המאגר שלה, החלה רוסיה לשגר טילי שיוט שתוכננו במקור לשאת ראשי קרב גרעיניים. במקביל, עדכן הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כי הרשויות בארצו פועלות ללא הרף על מנת לתקן את הנזק לתשתיות, אבל למרות שלכ-6 מיליון תושבים הושב החשמל ביומיים האחרונים, הוא הוסיף ש-6 מיליון אחרים עדיין חווים שיבושים קשים בהספקתו.
המלחמה באוקראינה והדיכוי ברוסיה – עוד כותרות:
• 15 הרוגים בהפגזות על חרסון, התושבים ללא חשמל או מים: "זו נקמת המפסידים"
• פוטין מרחיב את "חוק התעמולה הלהט"בית": על הכוונת – ספרים, סרטים ומופעי דראג
• 3 הרוגים בהפצצה בקייב, רוסיה תקפה מחלקת יולדות והרגה תינוק בן יומיים
• "אני זהיר מאוד, לא רוצה מלחמה עם רוסיה": שיחת המתיחה של נשיא פולין
לפי העדכון היומי של המודיעין הבריטי, שמאז תחילת המלחמה לפני יותר מתשעה חודשים מספק שלל דיווחים על המתרחש בשטח, תמונות של שרידי אחד הטילים ששיגרה רוסיה מראים כי מדובר בדגם שתוכנן בשנות ה-80 של המאה שעברה עבור שיגור ראשי קרב גרעיניים. לפי המודיעין הבריטי, רוסיה ככל הנראה משגרת טילים שכאלו אחרי שפירקה אותם מראשי הקרב הגרעיניים שלהם, וללא שצורף להם ראש קרב קונבנציונלי אחר. לפיכך, הנזק שמחוללים הטילים נובע אך ורק מהכוח הקינטי שלהם והדלק שנותר בהם ברגע הפגיעה, מה שמונע פגיעה קשה ביעדיהם. "האלתור הזה מדגיש את היקף המחסור במאגר הטילים ארוכי הטווח של רוסיה", מסר משרד ההגנה בלונדון.
רוסיה, נזכיר, מרבה לתקוף בחודשיים האחרונים מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות אחרות באוקראינה. על-ידי כך היא גורמת לשיבושים קשים באספקת החשמל והמים, ובמערב מעריכים כי בדרך זו מבקש ולדימיר פוטין להגביר את הלחץ על קייב להיכנע לקראת החורף, שבו יזדקקו האוקראינים להספקת אנרגיה סדירה כדי להתגונן מהקור. למבצע הריסת התשתיות יצא הצבא הרוסי בצל המפלות שהוא סופג בשדה הקרב באוקראינה, שם נאלץ לאחרונה לבצע נסיגות משפילות בחרקוב ובחרסון.
ארוחות חמות וגישה לאינטרנט: אוקראינה הקימה 4,400 "נקודות בלתי מנוצחות"
מתקפת הטילים הנרחבת האחרונה של רוסיה אירעה ביום רביעי, והרשויות במדינה העריכו כי במתקפות האחרונות הושבתו 50% מכלל תשתיות האנרגיה החיוניות של אוקראינה. המתקפה האחרונה גרמה בין היתר לניתוקן בפעם הראשונה זה 40 שנה של שלוש תחנות כוח גרעיניות שנמצאות בשליטה מלאה של אוקראינה (תחנה רביעית, בזפוריז'יה, נמצאת תחת כיבוש רוסי). אתמול פרסמה נאס"א צילום לוויין שהראה כיצד אוקראינה הוחשכה בעקבות המתקפות, ובתמונה שצולמה שלשום נראות בין היתר הערים הרוסיות מוסקבה וסנט פטרבורג כשהן מוארות בעוצמה, בעוד קייב וערים אוקראיניות אחרות מוארות בנקודות קטנות וחלשות בלבד.
מאז המתקפה הקשה שלשום פעלו הרשויות לתיקון הנזק, "מסביב לשעון" כלשונן, ואתמול גם חוברו מחדש תחנות הכוח הגרעיניות שנותקו. אמש מסרה חברת האנרגיה הממשלתית Ukrenergo כי 30% מתשתיות החשמל האוקראיניות נותרו מושבתות. בנאומו היומי לאומה אמש מסר זלנסקי כי זרם החשמל הושב כאמור לשישה מיליון תושבים, וכי שישה מיליון אחרים נותרו ללא הספקת חשמל, בין היתר בבירה קייב ובערים אודסה, לבוב, ויניציה ודניפרו. בקייב, הוא ציין, נותרו עדיין 600,000 בתים ללא חשמל, ולדבריו חלק מהתושבים שם מנותקים כבר יממה שלמה ואף יותר מכך.
זלנסקי קרא לאזרחים לחסוך כמה שיותר בצריכת החשמל, כדי להימנע מעומס רב על המערכת: "יחד נוכל לצלוח את הדרך הקשה שעומדת בפני ארצנו. אנחנו נעמוד בפני כל האתגרים וננצח", מסר. בנאום קודם שלו, שלשום, אמר זלנסקי כי המתקפות הרוסיות הן "נקמתם של אלה שהפסידו". לדבריו, "הרוסים לא יודעים איך להילחם. הדבר היחיד שהם עדיין יכולים לעשות זה להטיל אימה". כדי לסייע לתושבים להתמודד עם הקור העז, זלנסקי מסר כי הרשויות באוקראינה הקימו כמעט 4,400 מרכזים שמכונים שם "נקודות בלתי-מנוצחות", ובהם יכולים האוקראינים לקבל ארוחות חמות וגישה לחשמל ואינטרנט.
אירופה תורמת "גנרטורים של תקווה"
באוקראינה וגם במערב מתייחסים למתקפות על תשתיות האנרגיה האזרחיות כאל פשע מלחמה, בעוד רוסיה טוענת שמדובר ביעד צבאי לגיטימי. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אף הצהיר שהסבל שחווים כעת האוקראינים נגרם באשמת ממשלתם שמסרבת לנהל משא ומתן מול מוסקבה. נציב האו"ם לזכויות אדם וולקר טורק הביע אתמול זעזוע מהסבל הקשה של האוקראינים, ואמר כי ייתכן מאוד שמדובר בהפרה של החוק הבינלאומי – שלדבריו דורש "יתרון ישיר וקונקרטי" עבור צבא כלשהו על מנת להצדיק מתקפות שכאלו.
במערב לא מסתפקים רק בגינוי המתקפות הרוסיות, ובימים האחרונים כמה מדינות באירופה הכריזו על צעדים שמטרתם לסייע לאוקראינה להתמודד עם הפגיעה בתשתית האנרגיה שלה. כך למשל הודיעה אתמול צרפת כי תשלח 100 גנרטורים רבי-עוצמה לאוקראינה. הודעתה הגיעה יום לאחר שיותר מ-200 ערים ברחבי אירופה הכריזו על יוזמה בשם "גנרטורים של תקווה", שבמסגרתה יתרמו אותן רשויות מקומיות גנרטורים לבתי חולים, בתי ספר ותחנות שאיבת מים באוקראינה. הגנרטורים הללו יכולים אמנם לספק רק חלק קטן מדרישות האנרגיה של מדינה גדולה כמו אוקראינה, שערב המלחמה התגוררו בה 44 מיליון איש, אבל הרעש מהם כבר הפך לשגרתי ונפוץ למדי בימים האחרונים: המונים מסתמכים עליהם כעת על מנת להימנע מהפסקות החשמל התכופות, שחלקן נעשות באופן יזום על ידי הרשויות, והם מאפשרים גם לחנויות ובתי עסק רבים להמשיך לפעול ללא הפרעה.
במקביל, ממשיכים במערב לספק סיוע צבאי לממשלה בקייב: שר החוץ הבריטי ג'יימס קלברלי ביקר אתמול בבירה האוקראינית והכריז על חבילת סיוע חדשה בהיקף של 60 מיליון דולר, שתכלול מערכות הגנה אווירית. "מילים אינן מספיקות. מילים לא ישמרו על האור דולק בחורף הזה. מילים לא יגנו מפני הטילים הרוסיים", מסר קלברלי בציוץ בטוויטר.
יום הזיכרון לרעב ההמוני תחת סטלין: "רוסיה תשלם את המחיר"
גרמניה הודיעה מצדה כי תדון עם בעלות בריתה באפשרות של העברת טילי פטריוט לאוקראינה, אחרי שמזכ"ל נאט"ו יאנס סטולטנברג אמר כי הברית הצבאית עשויה לתמוך במהלך שכזה. ברלין הציעה תחילה להעביר את טילי הפטריוט לפולין, בעקבות התקרית החודש שבה פגע בשטחה טיל אוקראיני (שנורה על מנת ליירט טיל רוסי) והרג שני אזרחים פולנים, אבל הממשלה בוורשה הודיעה כי היא מעדיפה שטילי הפטריוט יוצבו דווקא בשטחה של אוקראינה. נשיא פולין אנדז'יי דודה אמר אתמול כי הצבתם באוקראינה, באופן שיאפשר להגן משם גם על המרחב האווירי של ארצו, תהיה יעילה יותר מ"נקודת מבט צבאית".
בתוך כך, באוקראינה מציינים היום את יום הזיכרון הלאומי לקורבנות הרעב ההמוני שהתרחש בשנות ה-30 של המאה שעברה, תחת השלטון הסובייטי. הרעב ההמוני הזה, שלדברי אוקראינה והיסטוריונים היה רצח עם שיטתי שהוביל השלטון במוסקבה, מכונה "הוֹלוֹדוֹמוֹר" ("רצח באמצעות רעב" באוקראינית). מיליוני אוקראינים נהרגו אז, בין השנים 1932 ל-1933, אם כי המספר המדויק אינו ברור וההערכות נעות בין 3 מיליון הרוגים ל-10 מיליון. כחלק מהרעבת האוכלוסייה, הרודן יוסף סטלין אף שלח בנובמבר 1932 את כוחותיו על מנת להחרים את כל התבואה והבקר של האיכרים האוקראינים, ואפילו זרעים ליבולים עתידיים הוא לא הותיר להם.
"הרוסים ישלמו את המחיר על כל קורבנות ההולודומור, וייתנו את הדין גם על פשעיהם כיום", מסר הבוקר אנדריי ירמאק, יועצו של הנשיא זלנסקי. מולדובה, רומניה ואירלנד כבר הכירו בהרעבה ההמונית הזו כרצח עם, וגם הפרלמנט הגרמני צפוי לתמוך בהכרזה שכזו בימים הקרובים. רוסיה מכחישה שמדובר ברצח עם שיטתי נגד האוקראינים, וגורסת כי ברעב ההמוני באותה עת מצאו את מותם גם רוסים וקבוצות אתניות אחרות.
בינתיים, וכשברקע התבוסות הצבאיות של רוסיה וההערכות במערב שלפחות 100,000 מחייליה נהרגו או נפצעו במלחמה, הנשיא פוטין ערך אמש מפגש עם אימהות של חיילים רוסים, שחלקן איבדו את בניהן במלחמה, אותה הוא מתעקש עדיין לכנות רק "מבצע צבאי מיוחד". "אני שותף לכאב שלכן", אמר להן פוטין במפגש שנערך במעונו שסמוך למוסקבה, "דבר לא יכול להחליף אובדן של בן". לאחת האימהות שבנה נהרג אמר כי הוא "השלים את יעדו" ו"לא מת לשווא".
פוטין הוסיף כי ביקש לפגוש את האימהות על מנת לשמוע מהן מה מתרחש בשדה הקרב שבו לוחמים בניהן, ואמר כי הוא עצמו משוחח מדי פעם עם החיילים בחזית, אותם כינה "גיבורים". פוטין קרא לאימהות שלא להאמין ל"שקרים" שלדבריו מופצים לגבי הקרבות, בטלוויזיה או באינטרנט. ברקע לדברים הללו ראוי להזכיר את הביקורת הרבה בתוך רוסיה על התנהלות הצבא הרוסי במלחמה, ביקורת שמושמעת לעתים קרובות על ידי אימהות החיילים עצמן, ושרק התעצמה בעקבות גיוס המילואים הנרחב שעליו הכריז פוטין בקיץ האחרון. במהלך הגיוס הזה התקבלו שלל דיווחים על חיילים שנשלחים לחזית כ"בשר תותחים" ללא אימון מספק או עם ציוד חסר ולקוי. לפי הדיווחים המפגש אמש בין פוטין לאימהות תוכנן בקפידה, וכמה מהן זוהו כפעילות בתנועות התומכות בקרמלין.