בכיר במשטרת ישראל אמר בצהריים (ראשון) בשיחה עם ynet כי עמדתו של המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, ולפיה משמר לאומי בכפוף לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלול להביא ל"פגיעה בביטחון האזרחים" - מייצגת את כל צמרת הארגון. שבתאי הזהיר מ"השלכות דרמטיות" אם הצעת המחליטים שהובאה לדיון בממשלה תאושר ללא דיון מקצועי בקבינט, ואמר כי היא "תפגע אנושות במשטרה" - ובן גביר בתגובה השיב כי "יש בכירים במשטרה שלא רוצים משמר לאומי בגלל מלחמת אגו".
במשטרה הודפים את הטענה הזו, ובכיר בארגון אמר כי "אין במשטרה מלחמות אגו, נהפוך הוא. כל צמרת המשטרה מצדדת ותומכת בעמדת המפכ"ל בנושא". בלשכת השר לביטחון לאומי מסרו כי "השר נתן שלושה חודשים למשטרה להציג תוכניות רציניות אך בפועל אין שום התקדמות".
הם הזכירו כי בן גביר הודיע על הקמת המשמר במסיבת עיתונאים משותפת עם המפכ"ל וציינו כי ככל שהמשטרה תציג תוכניות רציניות להפעלת הארגון "נשקול בחיוב לעשות זאת דרך המשטרה". עם זאת טענו בלשכת השר כי "הבירוקרטיה במשטרה מונעת את התקדמות המהלך להקמת המשמר הלאומי שהשר מנסה לקדם, ולכן החליט בן גביר כי הוא לא ייתן למלחמות פנימיות במשטרה לעכב את הקמת המשמר הלאומי".
מוקדם יותר הביעה הסתייגות "בעת הזו" מהצעת ההחלטה גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בשל "מניעה משפטית", כלשונה. במקרה של בהרב-מיארה תגובתו של בן גביר הייתה הרבה יותר נחרצת, הפעם בשמו, שכן השניים ידעו עימותים פומביים לא אחת לאחרונה. "בהרב-מיארה שוב מנסה לתקוע מקלות בגלגלים. היא לא מבינה את מקומה כיועצת, המשמר הלאומי חייב לקום על מנת להחזיר את הביטחון לרחובות".
מאוחר יותר הסבירה היועצת בפירוט את הסתייגותה ואמרה כי "הצעת ההחלטה מבקשת להקים גוף שיטורי-ביטחוני, שלשם ביצוע תפקידו יידרשו לו סמכויות ייחודיות ונרחבות הכרוכות בהפעלת כוח כלפי הפרט והגבלת זכויות יסוד". היא הבהירה כי "הממשלה מוסמכת לפעול להקמת גוף כאמור, ומדובר בהחלטת מדיניות המסורה לדרג המדיני".
עם זאת, טענה בהרב-מיארה כי "הצעת המחליטים לוקה בכך שמבחינה תהליכית היא מגלמת היפוך בסדר הפעולות ועבודת המטה הרגילים הדרושים לשם קבלת החלטת מדיניות חדשה, קל וחומר לגבי הקמת גוף ביטחון ואכיפת חוק חדש. על פי ההצעה, הממשלה מחליטה כבר עתה על הקמת גוף חדש ואף קובעת את ייעודו ותפקידיו, כאשר תפקיד הוועדה הבין-משרדית הוא יישום החלטת הממשלה. זאת, עוד בטרם נערכה עבודת מטה שתגדיר את הצורך בגוף החדש, את ייעודו, את תפקידיו ומשימותיו, את שיוכו הארגוני, את דפוסי פעולתו ומקורות מימונו".
לדבריה, בשל אופן הבאת ההחלטה לשולחן הממשלה, "נראה כי ההחלטה על הקמה של גוף מורכב שכזה ועל קביעת ייעודו ותפקידיו, לוקה בהיעדר תשתית עובדתית ומקצועית נחוצה, ומגבילה מראש את שיקול דעתה של הוועדה". "לפיכך", היא מוסיפה, "כדי לקדם את בחינת הקמת המשמר הלאומי כמבוקש נדרש כי מוקד ההחלטה יהיה בהנעת עבודת המטה הממשלתית הנחוצה לבחינת הנושא, לרבות לעניין עצם הצורך בהקמת משמר לאומי כגוף הפועל מחוץ למשטרה, ככל שזו הכוונה".
בהרב-מיארה סיכמה לבסוף כי "דיון תפישתי-עקרוני שכזה, בשיתוף ובתיאום כלל הגורמים והגופים הרלוונטיים ועל בסיס תשתית עובדתית ומקצועית נאותה, לא נערך עד היום למיטב ידיעתנו".
יש לציין כי בזמן שהמפכ"ל והיועמ"שית מסתייגים מהקמת המשמר לפי דרישות בן גביר, גוף אחד, חשוב לא פחות, טרם מסר את עמדתו. במשרד הביטחון, שם חוו טלטלה בשבוע האחרון עם פיטורי שר הביטחון יואב גלנט - שעדיין לא הובהר רשמית אם ימשיך בתפקידו - טרם מסרו את עמדתם בנושא הקמת המשמר הלאומי של בן גביר.
גלנט, נזכיר, פוטר בשבוע שעבר לאחר שבמוצאי השבת, בזמן ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בלונדון, הצהיר כי הוא קורא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית - תוך שהזהיר מסכנות ביטחוניות ממשיות. לישיבת הממשלה הבוקר הגיע גלנט באיחור, ולא נכח בדברי הפתיחה של ראש הממשלה - שלא התייחס בדבריו להקמת המשמר הלאומי שהובטח לשר לביטחון לאומי.
השר בן גביר, יש לציין, התנה את הקמת המשמר המיידית תמורת אי-פרישתו לאלתר מהממשלה - וזאת על רקע השהיית חקיקת המהפכה המשפטית, שהוכרזה על ידי נתניהו ביום שני האחרון, יממה לאחר שהודיע על העברתו של גלנט מתפקידו.