שר החוץ אלי כהן ייצא בשבוע הבא לביקור מדיני חשוב בהונגריה, שבמהלכו ינסה להגיע להסכמה סופית עם בודפשט על העברת השגרירות שלה לירושלים. כהן צפוי להיפגש עם שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו וייתכן שגם עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן.
לפי בכירים בקהילה היהודית בבודפשט, ההחלטה להעביר את השגרירות לירושלים כבר התקבלה, אך שתי המדינות עדיין דנות על העיתוי. השר הבכיר בלשכתו של אורבן, גרגלי גוליאש, היה אמור להגיע לארץ לפני שבועיים, אך ביקורו נדחה ברגע האחרון בגלל מבצע "מגן וחץ". אורבן הביע תמיכה במהפכה המשפטית בישראל והוא המנהיג האירופי הקרוב ביותר לנתניהו ביבשת.
אם הונגריה תעביר את השגרירות שלה לירושלים זאת אכן תהיה דרמה גדולה, שכן היא חברה באיחוד האירופי ותהיה המדינה הראשונה שתעשה צעד כזה - שוודאי יקים עליה את האיחוד שאינו מכיר בירושלים כבירת ישראל. בכיר בקהילה היהודית המקורב לממשלת הונגריה אמר בשבוע שעבר ש"אורבן אמר לנתניהו שהוא מוכן להעביר את השגרירות לירושלים ושהם צריכים לחכות לעיתוי המתאים. מבחינתו העיתוי תלוי בעיקר בנתניהו. אם זה טוב לישראל הוא יעשה את זה, ולא אכפת לו מה יגידו באיחוד האירופי שמתנגד לכך".
כיום פועלות בירושלים ארבע שגרירויות: ארצות הברית העבירה את שגרירותה במאי 2018, גואטמלה העבירה את שגרירותה באותו חודש, קוסובו הקימה את השגרירות במרץ 2021 והונדורס העבירה את השגרירות ביוני 2021. במקביל פועלים בירושלים מספר משרדים של מספר מדינות: ברזיל, הונגריה (משרד סחר), צ'כיה ואוסטרליה.
בין הונגריה לאיחוד האירופי, יודגש, קיימת מתיחות ארוכת שנים סביב שלל סוגיות, בין השאר בעקבות היחס של הונגריה למהגרים ומבקשי מקלט, והלחץ שמפעיל השלטון ההונגרי על אקדמאים, שופטים וכלי התקשורת. גם בסוגיית המלחמה באוקראינה הונגריה היא חריגה באיחוד: אף שלא הטילה וטו על הסנקציות על רוסיה, היא הביעה התנגדות אליהן, ואורבן, שנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מתח לא אחת ביקורת על נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
מאז עלייתו לשלטון ב-2010 האשים האיחוד האירופי את אורבן בפירוק המוסדות הדמוקרטיים של ארצו, בהשתלטות על התקשורת ובפגיעה בזכויותיהם של מיעוטים. על רקע זה מעכבת בריסל יותר מ-10 מיליארד דולרים שהיא אמורה להעביר לבודפשט, בין השאר לצורך השיקום מנזקי הקורונה.
אורבן הביע לאורך השנים גם תמיכה בנתניהו, והיה נכון בעבר לסייע לישראל בחסימת הצהרות או פעולות של האיחוד האירופי נגד ישראל. השניים גם שותפים בהתנגדות שלהם לאיל ההון היהודי-הונגרי ג'ורג' סורוס, שתורם לארגונים ופעילים ברחבי העולם, בכללם כאלו שמביעים ביקורת על ממשלותיהם.
ביקורו של כהן בבודפשט הוא חלק ממסע מדיני של שר החוץ הישראלי באירופה, שיחל ב-29 במאי בבירת קרואטיה זאגרב. יום לאחר מכן הוא יבקר בבירת סלובקיה ברטיסלבה, לאחר מכן לבודפשט ב-31 במאי והוא יסיים את ביקורו יום לאחר מכן בווינה, בירת אוסטריה. בברטיסלבה הוא ישתתף בפורום סלבקוב שבו חברות אוסטריה, צ'כיה וסלובקיה, שבו ייקחו חלק שרי החוץ של המדינות.
ב-3 ביוני צפוי כהן לבקר במנילה, בירת הפיליפינים - ביקור ראשון של שר חוץ ישראלי במדינה האסייתית זה 56 שנה, מאז ביקורו של אבא אבן שם ב-1967. גם גולדה מאיר ביקרה בפיליפינים ב-1962 כשהייתה שרת החוץ. ממנילה יטוס כהן לסיאול, בירת דרום קוריאה. משלחות כלכליות ייצאו עם כהן לכל המדינות שבהן יבקר.
כהן נחשב לשר חוץ פעלתן במיוחד, ומאז הקמת הממשלה לפני כחמישה חודשים הוא ביקר ב-15 מדינות: הודו, בריטניה, ספרד, שבדיה, בלגיה, גרמניה, קפריסין, פולין, אוקראינה, צ'כיה, שוויץ (פסגת דאבוס), סודן, טורקיה, אזרבייג'ן וטורקמניסטן. כהן הציב לעצמו יעד להשלים ביקורים בלפחות 40 מדינות עד סוף השנה.