מאז 7 באוקטובר שורת בכירים במערכת הביטחון ובממשלה לקחו אחריות על חלקם במחדל שהוביל לטבח 7 באוקטובר, מלבד אחד: ראש הממשלה בנימין נתניהו. אתמול (יום ראשון) פורסם ריאיון עימו בערוץ TalkTV הבריטי, שבו שאל אותו העיתונאי הבריטי דאגלס מאריי על הקונספציה הישראלית לגבי חמאס. בתגובה, הסביר ראש הממשלה שלא יכול היה לפעול נגד חמאס, וטען שלא היה חלק מאותה קונספציה.
נתניהו מדבר בריאיון
(מתוך TalkTV)
תחילה, מאריי אמר לנתניהו כי "נראה שהציבור הישראלי סבל משוק. הוא מעולם לא האמין שזה אפשרי. האמינו שיהיו טילים, אבל לא חשבו שחמאס יפלוש אל תוך ישראל. בפוליטיקה הישראלית אומרים שהייתה לכם קונספציה, שעדיף שחמאס יהיה עשיר. הממשלה ושירותי הביטחון לא האמינו שהם רוצים לעשות את מה שעשו ב-7 באוקטובר".
נתניהו השיב כי "זה אולי נכון לגבי כמה אנשים - אבל לא נכון לגביי. אני מאמין שאנחנו לא יכולים להגיע לעסקאות חמאס. קראתי להם דאעש לפני שנים, וכשהם השתלטו על עזה אמרתי שזה חמאסטן, שהאנשים האלה יתקפו אותנו, הזהרתי שהם ישגרו רקטות. אך התייחסו לזה בביטול כשעזבנו את עזה".
ראש הממשלה, שהצביע בעד ההתנתקות בכל הזדמנות לפני שהתפטר, הוסיף בריאיון כי "עזבתי את הממשלה לפני שזה קרה (ההתנתקות), התפטרתי מהממשלה. אמרתי שזה יקרה, שתהיה לנו מדינת טרור, סניף של האחים המוסלמים שרוצה להרוס את ישראל".
"השאלה הייתה מה תעשה לגבי זה?", הוסיף. "המסקנה שלי הייתה שאנחנו צריכים לחתוך את העשבים השוטים האלה ללא הרף. לא הגענו להסכמה לעקור את העשבים האלה. הסיבה, כמו שאמרתי פעם במפגש של הממשלה, היא שזה ידרוש הקרבה של מאות חיילים ויסתיים בנפגעים באוכלוסייה הפלסטינית, בגלל הטקטיקה של חמאס להסתתר מאחורי אזרחים".
"לא יכולנו להגיע לקונצנזוס מקומי על פתרון מקיף לבעיה של חמאס", הסביר ראש הממשלה מדוע לא פעל למיטוט חמאס במשך שנות שלטונו. "אף אחד בציבור הישראלי לא היה מסכים להיכנס ולמעשה להשמיד את חמאס, לעבור בעזה לאורכה ולרוחבה ולהשמיד אותו. לא היה לנו את הקונצנזוס הבינלאומי גם. אף אחד לא היה מבין למה אנחנו עושים את זה. התנאים האלה התקיימו כעת בגלל המתקפה הברברית של חמאס ב-7 באוקטובר".
ראש הממשלה ציין את העובדה שאפילו אחרי הטבח של חמאס, ישראל עדיין מתמודדת עם ביקורת בינלאומית על פעולתה בעזה, ואמר: "אז העמדה שלי הייתה לפגוע ביכולות הצבאיות של חמאס שוב ושוב ושוב, אבל אני חושב שזה השתנה עכשיו, כשיש לנו הסכמה רחבה בציבור הישראלי להשיג ניצחון מוחלט".
נתניהו נשאל במפורש על אחריותו ל-7 באוקטובר, והשיב - כמו שאמר כבר בעבר - כי "לממשלה יש אחריות ומשימה להגן על האנשים האלה (בעוטף), ונכשלנו בזה. כולנו נצטרך לענות על שאלות בסיום המלחמה. יהיו חקירות ובחינות של מה היה שגוי, ויהיו לקיחות אחריות - אבל אני לא מתרכז בזה עכשיו, אלא בלהשיג ניצחון".
נתניהו, נזכיר, נבחר לראשות הממשלה ב-2009 אחרי שהבטיח למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה. לאורך שנים הממשלות בהנהגתו יצאו לכמה מבצעים שם, אך בכל פעם נמנעו מלקיים את אותה הבטחה. גם כשנכנסו הכוחות לתוך רצועת עזה, במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014, נתניהו לא הורה להפיל את חמאס, שהצליח מאז לשקם ואף לשדרג משמעותית את יכולותיו הצבאיות. בשנים האחרונות, נטען כלפי ראש הממשלה באופן תדיר שהוא מחליש את הרשות הפלסטינית ומשמר במכוון את שלטון חמאס - בין השאר באמצעות הכנסת הכסף הקטארי לתוך הרצועה - כדי למנוע אפשרות של תהליך מדיני כלשהו. נתניהו הואשם בין השאר בכך שכתוצאה ממדיניות זו, ובהיעדר אופק מדיני, גברה הפופולריות של חמאס גם בגדה המערבית עם השנים.
