במה שנראה כצעד משמעותי להידוק הברית הביטחונית ביניהן, איראן ורוסיה מקדמות כעת באופן פעיל תוכנית להקמת מפעל בתוך רוסיה שייצר בשנים הקרובות לפחות 6,000 כלי טיס בלתי מאוישים מדגמים איראניים – שעשויים לשמש את מוסקבה במלחמה שלה נגד אוקראינה. כך דיווח הערב (יום א') העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל", מפי גורמים עלומי שם. בעיתון ציינו כי הגורמים ששוחחו עמו מגיעים מ"מדינה שמזוהה עם ארה"ב", אך זהותה של אותה מדינה לא נחשפה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• מול שכירי החרב של פוטין: "הם דורכים על גופות חבריהם, זה נראה כמו סרט זומבים"
• הנשק של האוקראינים נגד פוטין: נורות LED. הגיבורים החדשים: טכנאי החשמל
• אוקראינה על דברי בנט: "פוטין הבטיח לא להרוג את זלנסקי? הוא שקרן מומחה"
• "טיהורי השחיתות" באוקראינה: פשיטה על בית האוליגרך שתמך בעבר בזלנסקי
איראן, נזכיר, מסייעת צבאית לרוסיה כבר חודשים ארוכים ושלחה לה לפי ההערכות מאות מל"טים "מתאבדים" שמתפוצצים על מטרותיהם. המל"טים הללו שימשו את מוסקבה בקמפיין ההפצצות הנרחב שלה באוקראינה, שבו היא מנסה לפגוע בעיקר בתשתיות אנרגיה וכך למרר את חיי האוקראינים במהלך החורף. בוושינגטון הזהירו בשנה שעברה כי בין מוסקבה לטהרן נרקמת "ברית הגנה מוחלטת", וכבר בדצמבר התריע הבית הלבן שרוסיה שוקלת לבנות בשטחה מפעל לייצור מל"טים מתוצרת איראנית.
כעת, לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", התוכנית להקמת המפעל רוקמת עור וגידים: הגורמים ששוחחו עם העיתון אמרו כי ב-5 בינואר ערכה משלחת איראנית רמת-דרג ביקור באתר שבו צפוי להיבנות המפעל, בעיירה ילבוגה במדינת המחוז טטרסטן, כ-1,000 ק"מ מזרחית למוסקבה. בדיווח הודגש שהבנייה באתר טרם החלה, אבל בביקור דנו הנציגים האיראנים עם עמיתיהם הרוסים בהתנעת הפרויקט. בין הנציגים האיראנים במשלחת נמנו לפי הדיווח הגנרל עבדוללה מהרבי, שעומד בראש ארגון המחקר של זרוע החלל והאוויר במשמרות המהפכה וגאסם דמבנדיאן, שעומד בראש חברת התעופה האיראנית-ממשלתית "קודס" – חברה שלפי ארה"ב ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח המל"טים האיראניים.
מוסקבה וטהרן מתכוונות לפי הדיווח לא רק לייצר במפעל לפחות 6,000 מל"טים בתוך כמה שנים, אלא גם לשדרג את דגם המל"ט המרכזי שאיראן שולחת לרוסיה, "שאהד 136". המל"ט הזה איטי יחסית ורועש למדי, מה שמקל על מערכות ההגנה האווירית באוקראינה לזהות אותו וליירט אותו. חיל האוויר האוקראיני טוען כי הצליח ליירט עד כה לפחות 540 מל"טים מהדגם הזה, מאז תחילת קמפיין ההפצצות הרוסי בסתיו האחרון. לדברי הגורמים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל", הכוונה כעת היא שאיראן ורוסיה יפעלו יחד לשדרוג הדגם באמצעות מנוע חדש – שיהפוך אותו למהיר יותר ובעל טווח טיסה גדול יותר. דגם משופר שכזה, הדגישו בעיתון, עלול להוות איום לא רק לאוקראינה, אלא גם מדינות אחרות. מדובר אולי ברמז עדין לישראל, שכבר הביעה דאגה מההשלכות של שיתוף הפעולה האיראני-רוסי.
בדיווח צוין עוד כי המפעל המתוכנן ייבנה כחלק מעסקה נרחבת יותר בין איראן לרוסיה, ששוויה לפי הגורמים עומד על כמיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן דווח בעבר שאיראן הסכימה לספק לרוסיה גם טילים בליסטיים, אבל גורמים במערב מציינים כי לפי שעה אין ראיות שטילים כאלה אכן נשלחו. ארה"ב גם הזהירה כי רוסיה נערכת לשלוח לאיראן מטוסי קרב מתוצרתה, וכבר החלה לאמן טייסים איראנים להשתמש בהם. הגורמים שכעת שוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" הוסיפו שבמסגרת העסקה רוסיה שלחה לאיראן כלי נשק שכוחותיה תפסו בשדה הקרב באוקראינה – וטהרן מבצעת בהם "הנדסה לאחור".
קייב נערכת למתקפה חדשה: "רוסיה לא מוכנה, אבל זה סימבולי בשבילה"
בעיתון הדגישו כי כיוון שבניית המפעל טרם החלה, לא תהיה לו השפעה מיידית על המלחמה באוקראינה – שם נערכים כעת למתקפה קרקעית גדולה חדשה מצד רוסיה בשבועות הקרובים. בכירים באוקראינה הזהירו בחודש האחרון שוב ושוב שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין נערך לפתוח במתקפה שכזו כדי לשבור את הקיפאון בשדה הקרב ולהציג לאזרחיו תמונת ניצחון כלשהי אחרי שורת המפלות שספג צבאו בשנה שעברה – והיום העריך שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב כי המתקפה הזו תיפתח סמוך למועד שבו תצוין שנה אחת לפלישה הרוסית, ב-24 בפברואר.
רזניקוב, שדיבר אחר הצהריים במסיבת עיתונאים בקייב, אמר כי המתקפה הרוסית תיפתח מסיבות "סמליות" סביב יום השנה הראשון לפלישה, למרות שלטענתו המשאבים של הצבא הרוסי לא מספקים עבור מתקפה נרחבת. "למרות הכול, אנחנו מצפים למתקפה רוסית אפשרית בפברואר. רק מתוך נקודת מבט סימובלית. זה לא הגיוני מבחינה צבאית, כיוון שהמשאבים שלהם לא מוכנים. אבל הם יעשו את זה בכל מקרה", אמר.
הוא העריך שהמתקפה של רוסיה תיפתח בחזית המזרחית – שם רוסיה ממקדת את עיקר מאמציה בחודשים האחרונים כדי להשלים את כיבוש מחוז דונייצק – או בחזית הדרומית, על מנת להרחיב את המסדרון היבשתי שלה לחצי האי קרים, אותו רוסיה כבשה כבר ב-2014. רזניקוב ציין כי ההערכה היא שרוסיה מחזיקה כעת כ-12,000 לוחמים בבלארוס, שגובלת באוקראינה מצפון, ולדבריו המספר הזה לא יאפשר לרוסים לפתוח במתקפה נרחבת בחזית הזו, כפי שעשו בתחילת המלחמה. שר ההגנה האוקראיני הוסיף כי כלי הנשק החדשים שהמערב הבטיח לספק לארצו לא יגיעו בטווח הזמן המיידי – הטנקים המתקדמים שהובטחו יחלו להגיע כנראה רק במרץ – אבל הביע ביטחון שלמרות זאת הכוחות האוקראיניים יצליחו לסכל את המתקפה הרוסית הצפויה.
הצהרה מעניינת נוספת שניפק היום רזניקוב היא הבטחה שלא להשתמש בכלי נשק לטווח ארוך מתוצרת מערבית כדי לתקוף יעדים בתוך רוסיה – אלא רק על מנת לסייע בשחרורם של שטחים אוקראיניים כבושים. החשש למתקפות בעומק השטח הרוסי באמצעות נשק מתקדם הוא אחת הסיבות המרכזיות שבמערב נמנעו לאורך המלחמה לשלוח לקייב נשק כזה, כגון טילים ארוכי טווח, אבל על רקע ההצלחות האוקראיניות בשדה הקרב החשש הזה מתפוגג לאיטו. ביום שישי האחרון הודיעה ארה"ב על חבילת סיוע נוספת, שכוללת בין היתר רקטות חדשות מהדגם המתקדם GLSDB, המכונות גם "פצצות גלישה". עם טווח של כ-150 ק"מ הן יכפילו כמעט את הטווח הנוכחי של הרקטות שקיבלו האוקראינים מהמערב, ויסייעו להם לתקוף יעדים בעומק השטחים הכבושים.
אירופה ממשיכה ב"גמילה" מתעשיית האנרגיה של פוטין
בתוך כך, וכחלק מהתהליך ההדרגתי שעוברת אירופה ל"גמילה" מהנפט והגז הרוסיים, היום הטיל האיחוד האירופי איסור על רכישת דיזל מרוסיה. לצד הרצון להתנתק מהתלות בתעשיית האנרגיה הרוסית, מדובר בעוד סנקציה שמטרתה להעניש את מוסקבה ולמנוע מהקרמלין כספים למימון המלחמה. רוסיה סיפקה עד כה כעשירית מכלל הדיזל שקיבלו 27 מדינות האיחוד, וכעת הן יצטרכו למצוא תחליפים אחרים מאזורים רחוקים יותר בעולם, ארה"ב והמזרח התיכון למשל. התחליפים הללו עשויים להיות יקרים יותר, ולתרום לעליית המחירים שכבר הביאה לאינפלציה באירופה ובמדינות רבות אחרות בעולם, אם כי לא ברור לפי שעה כמה השפעה תהיה למהלך הנוכחי.
האיסור האירופי על רכישת דיזל מרוסיה נעשה במקביל לכניסתה לתוקף של הגבלה נוספת עליה סיכמו מדינות המערב: קביעת מחיר מקסימלי (מה שמכונה "תקרת מחיר") של 100 דולר לחבית דיזל או בנזין מתוצרת רוסית. הגבלה דומה נעשתה בדצמבר למחירו של הנפט הגולמי הרוסי, וכמו אז גם עתה תקרת המחיר שנקבעה גבוהה יחסית ולמעשה זהה למחיר שבו נמכרים כעת דיזל ובנזין רוסיים. בכך מקווים במערב לאפשר למדינות אחרות, כמו סין והודו, להמשיך לרכוש מוצרי אנרגיה מרוסיה ולמנוע זינוק במחירי הדלק בעולם – אבל עדיין להקשות על הרוסים למכור את מוצריהם ולמנוע מהם רווחים נוספים במקרה של עלייה עתידית במחירים. הגבלת המחיר, יצוין, נאכפת באמצעות איסור על חברות ביטוח ותעבורה – שפועלות ברובן במדינות המערב – לספק שירותים עבור מי שיסרב להישמע להגבלה הזו.