ראיון עם ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי - ועידת התחבורה 2022
(צילום: ירון שרון וחגי דקל, סאונד: גילי פרידמן, בימוי ועריכה: תמר אברם)
ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי, התייחס היום (שלישי), בריאיון לוועידת התחבורה של ynet וידיעות אחרונות בתחנת הרכבת הקלה ארלוזורוב, לתחושת הכאוס בפקקים ובחניה בעיר: "התקבצנו למציאות שבה בונים שלושה קווי רכבת בו זמנית, ויש הרבה בנייה כי תל אביב היא עיר שרוצים לחיות בה". הוא התייחס גם להפקרת ביטחונם של הולכי הרגל מול הכלים החשמליים במדרכות: "כשאני יודע כמה כלים נסעו לפני חצי שנה על מדרכות, ואיזו ירידה חלה, אני יודע כמה אנחנו משתפרים בנושא".
מתי יעלה הנוסע הראשון על הקו האדום?
"אני לא מפעיל את הרכבת, אלא חברה ממשלתית. הקו היה צריך להיפתח בנובמבר, גילו תקלה בתוכנה. כרגע הם נמצאים בבדיקות אחרונות, ואני מאוד מקווה שתוך חודשיים-שלושה הקו ייפתח".
יש תחושת כאוס בכל מה שקשור למצב התנועה והחניה בתל אביב.
"זה נכון. מדינת ישראל מצטופפת, כמות המכוניות המיובאות הולכת ועולה, ולכן כמות הפקקים הולכת ועולה. היות וממשלת ישראל לאורך השנים לא דאגה למערכת תחבורה ציבורית ראויה, אנחנו גם מתקבצים למציאות שבה אנחנו בונים שלושה קווי רכבת בו זמנית. כתוצאה מזה יש כל כך הרבה עבודות. תל אביב היא גם עיר מתפתחת, עיר שרוצים לחיות בה, אז יש בה גם הרבה בנייה וכתוצאה מזה יש הרגשה כזו.
"צריך להבין, תוך 5-6 שנים, נהיה עיר שעוברת מאירופה של שנות החמישים לאירופה של שנות התשעים. לא נהיה כמו אירופה, אבל בעיר תל אביב-יפו יהיו שלושה קווי רכבת קלה עם 69 תחנות, כשלכל אזרח תהיה תחנה בטווח 500 מטר מביתו. מערכת התחבורה הציבורית תהיה הרבה יותר יעילה. אנחנו בונים ודואגים לנתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים שיסייעו לנייד אנשים במה שנקרא 'המייל האחרון' ליעד. הפכנו 30 רחובות או קטעי רחובות לאזורים מוטי הליכה, ללא כניסת רכבים".
אז תחושת הכאוס מוצדקת והיא תימשך כנראה עוד לא מעט שנים, וכך גם הפקקים והגודש שמורגשים היום בכל שעה בעיר. איך אתה מקל על התופעה הזו או על התחושה הזו?
"אנחנו עושים המון כדי להקל. יש צוותים שלמים שעומדים בקשר עם אנשים שעל ידם בונים. אנחנו מטפלים בתלונות העסקים סביב הבנייה. כבר עשינו המון להקל על התופעה. אלא מה, יש הרבה מאוד דברים שהם לא בשליטתנו. אין לי שליטה על כמות הרכבים שנכנסת לתוך תל אביב, למשל. כל יום מגיעים לעיר 330 אלף אנשים כדי לעבוד בה, רובם ברכב פרטי. העירייה עושה הכול כדי להקל על תושביה. אנחנו לא מכריחים אף בן אדם עדיין במדינת ישראל לוותר על הרכב הפרטי".
אתה לוקח מקומות חניה בכחול לבן.
"אני לא לוקח מקומות חניה לאף אחד. אני לוקח מקומות חניה היכן שצריך לעשות שביל אופניים או נתיב תחבורה ציבורית. זה לא אני לוקח - אני נותן לטובת 50 אנשים על חשבון עשרה אנשים שמחזיקים רכב. אני יוצא מתוך הנחה שתושבי תל אביב, כמו כל תושב בעולם, הם אנשים רציונליים. אם הם ירצו לנסוע מהר, הם יסעו מהר ברכבת. אם הם רוצים לנסוע לאט באוטו, שיסעו לאט באוטו. צריך לספק להם את האפשרות לבחור בחירה יותר טובה מהרכב הפרטי. 170,000 איש נוסעים יום יום בדו-גלגלי בתל אביב. תאר לך ש-170,000 האנשים האלה היו צריכים לנסוע באוטו. לא אתה ולא אני, לא היינו מגיעים לשום מקום".
החזון התחבורתי של העיר תל אביב-יפו - כמה ממנו נמצא בידיים שלך כראש עיר, וכמה זה בידיים של הממשלה? מי לוקח אחריות?
"המבנה המשפטי של מדינת ישראל הוא כזה שבו משרד התחבורה אחראי על כל מה שנוסע, לא ראשי ערים. חלק מהבעיה שאני מציג לממשלה היא שבכל העולם, הדרג המוניציפלי הוא זה שמנהל את התחבורה, ולא הממשלה. ולכן הכשל הוא כל כך גדול, כי ממשלה רחוקה מדי מהצרכן בשטח. לעומת זאת, איגוד ערים לתחבורה, כפי שנמצא בעולם, או חברה ממשלתית כמו שיש בברצלונה, בפריז, בברלין, בוינה ובבירות אחרות, הייתה עושה את העבודה הזו הרבה יותר טוב".
הממשלה היוצאת קיבלה החלטה על אגרת גודש החל משנת 2025. הממשלה הנכנסת, זאת בראשות נתניהו, הולכת לבטל אותה. מה אתה חושב על זה?
"העניין של אגרת גודש הוא עניין איזוטרי שעושים ממנו הרבה מאוד רעש. אגרת גודש היא אחד האמצעים כדי לייצר לצרכן הרציונלי את החשיבה - האם כדאי לו להיכנס בשעות מסוימות לתוך העיר. וההחלטה להטיל אגרה כזו, כשלעצמה, היא החלטה ראויה. אבל היא צריכה להיות חלק ממכלול שלם של עשייה שמטפל בכניסה לערים. יש דרכים נוספות למנוע כניסה לערים. למשל, להעלות את מחירי החניה בעיר בצורה דרמטית לכל מי שנכנס אליה. יש אמצעים רבים וטובים אבל הם תמיד אמצעים משלימים".
4 צפייה בגלריה
"ברמה הלאומית, מי שמכהן יותר מזמן מסוים צובר כוח שמאפשר לו לפגוע בדמוקרטיה". בנימין נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ')
בתקופת כהונתך הופקר ביטחונם של הולכי הרגל במרחב הציבורי על המדרכות, בגלל השימוש הכמעט בלתי נסבל של הקורקינטים בצורה כמעט פראית. אתם נתתם רישיונות לחברות לספק שירותי קורקינטים בלי לדאוג לתקן, בלי לבצע אכיפה. האם נכשלת?
"הכלים להשכרה הם לא הבעיה. הבעיה נובעת מהפער של הופעת תופעה עד ייצור אמצעי האכיפה. הקורקינט הראשון להשכרה הופיע בעיר בשנת 2017, המחוקק לא השכיל להבין ולייצר אכיפה. צריך לחוקק כדי שיהיו לי אמצעים כאלה. נוספו לי עוד כמה סמכויות לאחרונה ויש מבצע אכיפה רחב היקף, אבל כל זה לא ישנה עד שלא יהיה לכל קורקינט ואופניים חשמליים בארץ מספר רישוי שאוכל לצלם ולקנוס. כשאני יודע כמה כלים נסעו לפני חצי שנה על מדרכות, ואיזו ירידה חלה בהיקפים האלה, אני יודע כמה אנחנו משתפרים בנושא.
אתה מסיים בנובמבר הבא חמש קדנציות, 25 שנים, והודעת שאתה מתכוון להתמודד שוב לראשות העיר. למה לא לאפשר לכוחות חדשים להיכנס ולהעביר את השרביט למישהו אחר?
"השאלה היא לא במקומה. אין בידי לאפשר או לא לאפשר למישהו לבוא. כל מי שרוצה להתמודד במדינה דמוקרטית רשאי להתמודד מולי. הנושא של בחירות ומספר קדנציות במדינה שונה לחלוטין ממספר קדנציות בעיר. לא משנה כמה קדנציות יהיו של ראש עיר, אין סיכוי שהוא יפגע בדמוקרטיה במדינת ישראל. ברמה הלאומית, מי שמכהן יותר מזמן מסוים צובר כוח שמאפשר לו, בסופו של דבר, לפגוע בדמוקרטיה של אותה מדינה. מה שאנחנו חווים היום רק מדגים את מה שאמרתי. הנושא של בחירות לראשות העיר הוא דבר שונה. במציאות היום, כשתפקידי לשמור על תל אביב כעיר חופשית, אני מרגיש שיש לי שליחות לאומית ממדרגה ראשונה. ולכן אני חושב שיש לי עוד הרבה מה לתרום".
