עיתון ה"ג'ואיש כרוניקל" חשף פרטים חדשים מחיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן. לפי העיתון, מטען החבלה שחיסל את הנייה הוטמן מתחת למיטתו בשעה 16:23 (שעון מקומי), כתשע שעות לפני שנכנס לחדרו - ולא שבועות לפני כן כפי שפורסם ב"טלגרף" הבריטי. המטען הופעל מרחוק בשעה 01:37, רק כאשר חמישה סוכנים זיהו בוודאות את הנייה נכנס לחדר.
בכתבה נטען כי המוסד דאג שמטען החבלה יוטמן באופן שימנע פגיעה באזרחים חפים מפשע, והשתמש בפצצה שידע שתפגע רק בחדרו של הנייה. כתוצאה מכך, רק אזור אחד ספציפי במבנה ניזוק - כפי שתועד בתמונה שפורסמה. גודל המטען, כך דווח, היה 3 ס"מ על 6 ס"מ בלבד - כדי למנוע את גילויו.
לפי הדיווח, הסוכנים שהטמינו את מטען החבלה זוהו במצלמות האבטחה, ועשו זאת בעבור סכום של "שש ספרות לכל אחד, וכן מעבר מיידי למדינה בצפון אירופה". הסוכנים היו שני איראנים שגויסו על-ידי המוסד, ושייכים ליחידת האבטחה של משמרות המהפכה. שעה לאחר שהטמינו את המטען, הם כבר הוברחו מאיראן על-ידי המוסד. בדיווח צוין כי הם יצאו בשלווה מהחדר שבו הטמינו את המטען, ועזבו את המתחם במכונית שחורה - תוך שהמאבטח שפתח עבורם את השער "לא שאל שאלות".
בעיתון צוין כי לצורך החיסול ישראל השתמשה ב"רשת מרגלי המוסד הפזורים ברחבי טהרן, כולל משתפי פעולה איראנים מקומיים שהיו פעילים באיראן הרבה לפני המלחמה בעזה". המוסד רצה זמן רב לחסל את הנייה - וכשאישר את הגעתו להשבעתו של הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן, החליטו בישראל להוציא לפועל את התוכנית.
גופתו של הנייה מוטסת מאיראן לקטאר
כחלק מההכנות לחיסול, נכתב, המוסד שלח סוכנים לאזור מתחם ההארחה של משמרות המהפכה כדי לאסוף מידע על הלוגיסטיקה התפעולית, למפות כל רחוב וסמטה באזור, לזהות דרכי מילוט פוטנציאליות ולבדוק את אמצעי האבטחה של הבניין.
אבל, בזמן אמת, החיסול נתקל בקשיים: מאחר שהאזור מוקף ביער, הסוכנים התקשו לתצפת עליו - אז חמישה מהם התלבשו בבגדים ירוקים כדי להסוות עצמם, וטיפסו על צמרות העצים הקרובים לבניין. תפקידם היה לדווח למוסד כשהנייה מגיע לבניין, לאחר שידעו מה צבע מכוניתו ומספר לוחית הרישוי. בהיעדר גורם בתוך הבניין שיוכל להודיע להם מתי הנייה נכנס לחדרו, חוליית מוסד נוספת - שלבשה גם היא ירוק - טיפסה על ענפי העצים וצפתה על הבניין מזווית שבה חלון חדרו של הנייה היה מולם. תפקידם היה להודיע למפעיל הפצצה מיד עם כיבוי האור בחדרו של הנייה.
הלווייתו של הנייה
בשעה 01:20 הגיעו כל המוזמנים לבית ההארחה, והנייה נכנס לחדרו לאחר "חיבוקי פרידה ולחיצות ידיים" מהאחרים. שומר הראש שלו, וסים אבו שעבאן, נותר מחוץ לדלתו כדי לשמור עליו. כעבור כעשר דקות האור בחדר כבה - ובאותו הרגע הופעל מטען החבלה, והרעיד את כל המבנה. הנייה נהרג מיד, ומותו של אבו שעבאן נקבע זמן קצר לאחר מכן. המוסד, נציין, ידע מראש כי מדובר במחבל שהשתתף בפיגוע החדירה לישראל בצוק איתן ביולי 2014, שבו נהרגו חמישה חיילי צה"ל.
בעקבות ההתנקשות פשטו רשויות הביטחון האיראניות על מתחם בית ההארחה, ועצרו 28 בכירים בצבא ואנשי מטה שנכחו במקום. כל המכשירים האלקטרוניים שלהם הוחרמו לצורך חיפוש, והסוכנים האיראנים סרקו את המתקן וניתחו את מצלמות האבטחה, פריים אחר פריים. בהמשך הם גילו שאנשי משמרות המהפכה היו מעורבים בהתנקשות.
הדיווח הראשון על כך שהנייה חוסל באמצעות מטען חבלה, נזכיר, פורסם ב"ניו יורק טיימס" - בין השאר על-ידי כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן. בהמשך פורסמו פרטים נוספים על כך גם ב"טלגרף" הבריטי. באיראן, נזכיר, הכחישו את הדיווחים הללו - וטענו שהנייה חוסל באמצעות טיל ששוגר למתחם מטווח קצר.
