שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב בשנת תש"ף (2020-2019), שחצי ממנה התנהלה בלמידה מרחוק, רשם עלייה ביחס לשנה שקדמה לה. כך עולה מנתוני משרד החינוך שפורסמו הערב (יום ב'). מהנתונים עולה כי 73.4% ממסיימי כיתה י"ב היו זכאים לבגרות בשנה זו, עלייה של 3.7% ביחס לשנה שקדמה לה.
הנתונים שפרסם משרד החינוך משקפים בתוכם את השינויים שהוכנסו במתכונת בחינות הבגרות על רקע התפרצות הקורונה.
מהנתונים עולה בין היתר כי 63.77% מהכלל הזכאים לבגרות, שהם 74,707 מסיימי י"ב, עומדים בדרישות הסף לכניסה לאוניברסיטאות. הבנות, כך עולה עוד, מובילות על הבנים – 75% מהן זכאיות לבגרות, לעומת 71.6% מבין הבנים. בפיקוח הממלכתי-דתי היו 85.9% זכאים לבגרות, לעומת 83.9% בפיקוח הממלכתי. בפיקוח החרדי זכאים 24% מהתלמידים לתעודת בגרות.
מפילוח הנתונים לפי מגזרים עולה כי שיעור הזכאות במגזר הדרוזי הוא הגבוה ביותר. 82.9% מהתלמידים הדרוזים היו זכאים לתעודת בגרות בתש"ף, לעומת 75.8% במגזר היהודי, 69.4% במגזר הערבי ו-58.1% במגזר הבדואי.
מבין כלל הזכאים לבגרות, 10.8% יקבלו תעודת בגרות בהצטיינות. אותם תלמידים סיימו עם ממוצע ציונים גבוה מ-90, למדו לפחות ארבע יחידות מתמטיקה וחמש יחידות באנגלית וסיימו את המעורבות החברתית בהצלחה מרובה. עולה מהנתונים כי חמישית מהזכאים לבגרות למדו בארבע יחידות מתמטיקה, ו-15.6% נוספים למדו בחמש יחידות. בסך הכול, יותר מ-35% מהזכאים לבגרות למדו בארבע יחידות מתמטיקה ויותר. בכל הנוגע ללימודי האנגלית - 41.5% מהזכאים למדו בחמש יחידות ו-22.3% בארבע יחידות.
בשנת הלימודים תש"ף, שרוב מחציתה השנייה (ממרץ 2020) התנהלה באופן משובש, עם למידה מרחוק ועם ביטולי שיעורים תכופים, פחתו שעות הוראה רבות. אף שבימים ספורים התקיימו לימודים באופן פרונטלי בבתי הספר, הם התקיימו בקבוצות קטנות – ולפי משרד החינוך, רבים לא הגיעו אליהם. התחלואה הגבוהה שנרשמה במערכת החינוך הובילה גם להיעדרויות בשל בידודים או מחלה.
מנהלי בתי הספר שחלו קשה בקורונה - וקוראים להתחסן
(צילום: משי בן עמי)
על כן, במשרד החליטו כי מאחר שתלמידי התיכונים למדו רק חלק מחומר הלימוד הנדרש לבחינות, יש צורך לערוך שינויים במבנה הבחינות וציוני תעודת הבגרות. בין ההתאמות שעליהן החליטו במשרד היו צמצום של מקצועות ההיבחנות לחמישה, צמצום של חומר הלימוד ומיקודו, שאלון מותאם בשפה במועד הקיץ ותוספת מועד ב' לבחינת הבגרות בשפה.
בהמשך הוחלט גם על ביטול נוסחת שק"ד קורונה, שהשוותה את הציון שנתן בית הספר לציוני מבחנים חיצוניים משנים קודמות. השוואת הציונים, שנועדה לשמור על רציפות ממוצע הציונים, פגעה בין היתר בתלמידים מצטיינים שזכו לציונים גבוהים.
לאחרונה הודיע משרד החינוך כי בשנת הלימודים הנוכחית, ובזו שלאחריה, יתקיימו רק חמש בחינות בגרות חיצוניות.
זינוק בתקצוב התלמידים הערבים
נתוני משרד החינוך שפורסמו הערב כללו גם את נתוני השקיפות התקציבית לשנת תש"ף, ומהם עולה כי תלמידים בפריפריה זכו לתקצוב גבוה יותר מתלמידים במרכז.
תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז צפון תוקצב בממוצע ב-18,566 שקל, בשעה שתלמיד ממחוז דרום ב-18,360 שקל בממוצע. זאת, לעומת תלמיד ממחוז המרכז שזכה לתקצוב של 15,538 שקל ותלמיד ממחוז תל אביב שתוקצב ב-15,259 שקל.
גם בתקצוב לתלמידים מהחברה הערבית חל גידול בשנים החולפות. בין תשע"ב לתש"ף, גדל התקציב לתלמידים ערבים ובדואים פי אחד וחצי ביחס לתקציב של תלמידים יהודים באותה מסגרת חינוכית. התקצוב הממוצע לתלמיד ערבי בחטיבה העליונה עלה בכ-60% בין השנים תשע"ב לתש"ף מ-17,130 שקל בשנת תשע"ב ל- 27,330 שקל בשנת תש"ף.
