דיון סוער התקיים היום (ב') בוועדת החוץ והביטחון, שדנה בנושא חוק הגיוס. שרים וחברי כנסת מהליכוד מתחו ביקורת על החוק ועל כוונת צה"ל לגייס "אלפי חרדים בלבד", ח"כ ינון אזולאי מש"ס טען כי חברי הכנסת החילונים לא מבינים את המורכבות בגיוס החרדים לצה"ל, וח"כים מהאופוזיציה השיבו: "בשירות במד"א אין טיפול בנשים?".
שר הכלכלה מהליכוד ניר ברקת מתח ביקורת על כוונת צה"ל לגייס "אלפי חרדים בלבד", ולא להרחיב את מעגלי הגיוס באופן משמעותי יותר. ברקת, שהשתתף בדיון בוועדה, אמר: "צריך לחשוב אחרת ממה שחשבנו ב-6 באוקטובר".
לדבריו, "שמעתי שמחפשים לקחת את השוליים של המגזר החרדי. את אלו שעל הקשקש, אלו שלא לומדים ועובדים. אבל צריך להתעסק עם המסה הקריטית של המגזר החרדי שאיננו לומד תורה, כי אני חושב שלימוד תורה הוא דבר נכון וחשוב ושומר על גחלת מדינת ישראל לדורי דורות, וכך זה צריך להימשך, אבל יש לנו מסה גדולה של 75% או יותר במגזר החרדי של מי שלא לומד תורה. אותם צריך לגייס".
ברקת אף מתח ביקורת על החוק שבו דנה כעת הקואליציה, ועבר בהצבעת "דין הרציפות" אחרי שאושר בכנסת הקודמת ביוזמת ממשלת לפיד. הוא אמר: "החוק, כפי שהוא לא מאפשר לנצח את המלחמה, אי אפשר לצאת ממנו לפתרון. הוא היה טוב בשביל שיהיה פה דיון, אבל כמו שהוא - הקונספציה של 6 באוקטובר לא מתאימה לצרכים האמיתיים של מדינת ישראל".
במהלך הדיון, גם ח"כ דן אילוז מהליכוד אמר כי לא יצביע עם הקואליציה על חוק שבעיניו "לא יהיה חוק טוב", ושאל את חברי האופוזיציה בוועדה: "השאלה אם יהיה חוק טוב - האם חברי האופוזיציה יצביעו בעד חוק טוב למרות משמעת סיעתית?". ח"כ רם בן ברק אמר: "אני אצביע בעד כל חוק שיביא לגיוס חרדים, למעט אלה שיקבלו פטור במסגרת החו".
בדיון הציגה השרה אורית סטרוק, הממונה על השירות הלאומי, את גיוס החרדים למערך השירות הלאומי אזרחי, כולל שירות לאומי בגופי ביטחון עם התאמה לאוכלוסייה החרדית. לדבריה, "אחרי שנים של דיונים בסוגייה של התרומה של החרדים, הגענו דרך המלחמה לצומת שהדברים משתנים באופן דרמטי. אנחנו צריכים לגדול ומהר, כדי לתת מענה למגוון עצום של צרכים. אנחנו רואים בשירות הלאומי-אזרחי חבר'ה שלא תראו אותם בצבא".
היא הוסיפה: "אפשר לגרור אותם באמצעות חוק ללשכת הגיוס, ואולי גם הם יגיעו לכלא. בסוף זו גם שאלה של מגמה ולאן רוצים לקחת את זה. אנחנו צריכים שמי שיגיע ייתן עבודה, ובשביל זה הוא יצטרך לבוא עם מוטיבציה. גם היעד להכנסת אנשים לשוק העבודה היום פחות רלוונטי. מה שרלוונטי זה שאנחנו צריכים כוח אדם למקומות הביטחוניים. בשירות הלאומי נפל האסימון עוד לפני דו"ח שקדי, שאם אתה רוצה את החבר'ה האלה, צריך לבנות להם מסגרות שלא מסכנות את אורח החיים שלהם, ולא עושות כור היתוך".
ח"כ ינון אזולאי מש"ס סיפר על חוויותיו כמי שעשה שירות לאומי בעצמו. לדבריו, חברי הכנסת אינם מבינים את הצרכים של בחור חרדי שלא מוכן לשבת עם אישה בחדר לאורך זמן, ולא אוכל כל סוג של כשרות, ולכן יעדיף שירות לאומי על פני גיוס לצבא. חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) ושרון ניר (ישראל ביתנו) תהו: "בשירות במד"א אין טיפול בנשים? אין נשים באמבולנס? חרדי שמשרת בשב"כ אין איתו נשים?".
אזולאי השיב: "כשאתה רוצה לבנות משהו ולהביא את אותו ציבור, צריך להקשיב לרצונותיו. אני עשיתי שירות אזרחי, בונים לכל אחד את התוכנית המתאימה לו. כשאומרים 'יש מקום שבו חרדי משרת עם נשים', גם ברחוב יש נשים, יש הבדל בין מקום שבו הוא עוזר למישהי, עושה מצווה ומסיים, או להיות עם אישה כל היום באותו חדר".
ח"כ מרב מיכאלי השתתפה בדיון גם היא, והביעה הסתייגות מהקמת חטיבות או יחידות לחרדים ללא נשים. ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) יצא נגד דבריה, ואמר: "הוקמו ועדות, כמו ועדת שקדי, שנפגשה עם אנשי מקצוע שבדקו והגיעו עם המלצות. ואז יושבים פה אנשים ואומרים 'אני מכיר את החרדים ויודע מה טוב להם'. יושבות פה מרב מיכאלי ושרון ניר ואומרות לכן שהם נגד הקמת חטיבה חרדית".
ח"כ בן ברק אמר כי השירות הלאומי הוא "אפשרות טובה למי שבצה"ל ויתרו עליו". לדבריו, "בסופו של דבר יהיה לנו מרד של החילונים ושל המילואימניקים שיגידו 'אנחנו לא מוכנים יותר, רוצים את אותו הדבר בדיוק'".
גם השר אבי דיכטר מהליכוד השתתף בדיון, וטען כי בעיניו הבחירה לא להגיע לצבא אלא לשירות אזרחי לא יכולה להיות נתונה לכל מתגייס. "הדיון הזה הוא דיון בחוק, ובחקיקה צריך להיות ברור שהמציאות היא שאו שאתה מתגייס לצה"ל או שאתה לא מתגייס, ושאם לא התגייסת עומדת בפניך האפשרות להיות בשירות לאומי או לא להיות".
אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית שהשתתף גם הוא בדיון, אמר כי "גם בכירי הליכוד מבינים שהחוק שהגיע לוועדה אינו רלוונטי אחרי 7 באוקטובר, והניסיונות למצוא קומבינות שלא ירגיזו את הפוליטיקאים החרדים לא יכולים להצליח ולא יצליחו. זה לא זמן לקומבינות. הגיע זמן שוויון".