מי צריך מכחישי קורונה כשאחד מבכירי הממשלה הזאת, שר האוצר וחוקר הרפואה הנודע אביגדור ליברמן, מודיע לאומה שאומיקרון זה כמו שפעת, שלא מתים מזה, ושאפשר לחיות איתו חיי שגרה. אם השרה יפעת שאשא ביטון ("לחסן בבתי הספר זה פשע"), שראויה לגינוי נפרד על תפקודה הלקוי בכל הקשור לזחילה ולהשהיה של חיסונים בבתי הספר, הייתה משמיעה את הדברים האלה, כבר היו תולים וסוקלים אותה בכיכר העיר. אבל לליברמן, משום מה, מותר. הוא חטף ביקורת מדודה, ומה שחמור יותר – אפס ביקורת על ההנמקה האמיתית לדבריו: "אין לזה (להגבלות על צעדי מנע לעצירת הגל הנוכחי) מקום, כי זה מכניס אותנו ישר לעולם של פיצויים ואני לא רוצה להגיע לזה".
כן, כבר הבנו שהוא לא רוצה להגיע לזה. קשה אפילו לראות בווידוי הזה את המרצע שיצא מהשק. כי את תפיסת העולם הכלכלית הזאת, שסולידריות אין בה וגם לא אחריות המדינה לאזרחיה, הוא כבר שב והבהיר בלי להתבייש. בין היתר כששיגר אלפי אנשים מקצועיים ומסורים, מורי הדרך, לעשות הסבה מקצועית, כי ממילא לא תהיה כאן תיירות עד 2025. איך, למען השם, מתיישבת הנבואה הקדורנית הזאת עם "אומיקרון זה כמו שפעת?". מה זה משנה אם אפשר יום כך ויום אחרת.
כך או ההפך, תפיסת העולם שמנחה את היציאות השערורייתיות האלה נשארת יציבה. "לא כל מי שירים את היד יקבל כסף", נימק את האכזריות האגבית כלפי מורי הדרך. גם ה"התנצלות" שהשמיע אחרי התדהמה מדבריו באה מאותו בית יוצר. ההתבטאות הייתה לא מוצלחת, אמר, אבל העובדות נכונות. אילו עובדות בדיוק? שלא תהיה כאן תיירות בשנים הבאות? אז למה לא לסגור באותה הזדמנות גם את כל בתי המלון בארץ?
רק השבוע הודיע שר האוצר הבריטי רישי סונאק על חבילת פיצוי של מיליארד ליש"ט לענפי הפנאי והאירוח. גם במונחי גודלו של המשק הישראלי לעומת זה הבריטי, מדובר בכ-630 מיליון שקל
אולי כי המלונאים, כמו גם בעלי השליטה בקניונים, הם קצת יותר חזקים ומקושרים ממורי הדרך, ובעולם הדרוויניסטי שמציג ליברמן החלש ניגף מאחור ומתחסל, החזק יותר שורד, והחזק מאוד שועט קדימה. שוב ושוב הוא מציג תפיסת עולם כלכלית מיושנת, נטולת חזון ונטולת אחריות חברתית, שכל כלכלות העולם ללא יוצא מן הכלל, מימין ומשמאל, כבר התנערו ממנה, ובגדול, כחלק מלקחי הקורונה, ואימצו מדיניות כלכלית מרחיבה. התובנה שרק מדינות וממשלות יוכלו להציל את אזרחיהן בשעת מגפה, חולשה וסבל – הייתה למסקנה המוסרית והכלכלית המובנת מאליה.
דוגמאות לא חסרות. רק השבוע הודיע שר האוצר הבריטי רישי סונאק על חבילת פיצוי של מיליארד ליש"ט (יותר מארבעה מיליארד שקל) לענפי הפנאי והאירוח. גם במונחי גודלו של המשק הישראלי לעומת זה הבריטי, מדובר בכ-630 מיליון שקל. סונאק לא שלח את הבריטים העוסקים בענף להסבה מקצועית, ולא התנער מ"עולם של פיצויים", אף שמדובר בשר אוצר שהוא שמרן כלכלי.
שלי יחימוביץצילום: פיני סילוק, תאגיד כאן 11אתמול, כשהבין שהגזים, עשה ליברמן עוד צעד ריקוד אופייני במשחק שהוא כה מיטיב לשחק בו, ופרסם הודעה כי "החליט לאור המשך התפשטות נגיף הקורונה" להמשיך גם בשנה הבאה את הוראת השעה בעניין כפל קצבאות. באמת תודה רבה על הצעד הרחום והחנון הזה. הוא נחקק ובוצע כבר בתחילת הקורונה בידי ממשלת נתניהו, והוא בסך הכל מאפשר שלא לגזול ממובטלים שהם גם נכים או מקבלי הבטחת הכנסה את דמי האבטלה שלהם.
ותודה על זה לשר האוצר לשעבר ישראל כץ, שנראה כעת כמו התגלמות האחריות והחמלה לעומת זה הנוכחי, מ"ממשלת השינוי". עוד שינוי כזה ואבדנו.
- שלי יחימוביץ היא עיתונאית התאגיד, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
