45 גברים ונערים שנסעו לרקוד ולשמוח בהילולה במירון נהרגו באסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, והותירו מאחור משפחות שבורות לב. אבל בתוך הצער העמוק שליווה אותן בשנה האחרונה נוצרו חיים חדשים ומרגשים, שהפיחו בהן תקווה עצומה. אלו סיפורם של תינוקות שנולדו למשפחות הרוגי אסון מירון בשנה האחרונה.
רפאל נחום
נחמן קירשנבוים ז"ל היה בן 16 במותו, אח תאום לשמעון ובכור מתוך שבעה ילדים. לפני כשלושה חודשים נולד לנחמן אח קטן, רפאל נחום, שאותו כבר לא יכיר. "קראנו לו כך מתוך תקווה שהוא ירפא לנו את הלב וינחם אותנו", אומרת האם פייגי, בת 39. "בשבעה הגיעו המון אנשים לנחם, בהם גם כאלו שחוו אובדן, ושאלתי אם יש חיים אחרי המוות. כי פחדתי לחיות חיי מוות בעולם הזה, חיים בלי טעם. כולם אמרו לי שכן, ושמחתי על התקווה שהם נתנו לי. מהר מאוד אחרי האסון גיליתי שאני בהיריון וראיתי שהשם רואה את הקושי שלי, שהוא רוצה להקל עליי ולתת לי מתנה. כשרפאל נולד הבנתי שיש חיים. לפני שהוא נולד הרגשתי שאני שוקעת בכאב, ואחרי – פתאום יש אור. אני קוראת לו 'מכונת הנשמה'. הוא מכניס לי אוויר לריאות.
5 צפייה בגלריה
"בחושך שהייתי בו, הבנתי ששווה להחזיק". הדלקת נרות בכיכר רבין לזכר הרוגי אסון מירון בשנה שעברה
(צילום: מוטי קמחי)
"אני עוברת בבית ורואה את התמונה של נחמן, והלב מתכווץ, ואז אני מרימה את רפאל והלב מתרחב. בתוך החושך שהייתי בו הבנתי ששווה להחזיק, כי יש חיים אחרי המוות גם בעולם הזה. נחמן הוא חלק מהבית, גם כשהוא לא כאן. כשרשמתי את רפאל בתעודת זהות הספח חזר בלי נחמן וזה הכאיב לי כל כך. אני מאמינה שהכל לטובה, שטוב לו ושהוא זכה שהפטירה שלו הייתה ביום ובמקום כל כך קדוש, אבל בתוך-תוכי אני רוצה להמשיך להיות לו אמא, לחבק אותו, להקשיב לו. אני מתגעגעת אליו, לחוכמה שלו, לשיחות שלנו".
נחמה שירה
הרב מנחם זקבך ז"ל היה בן 24 בלבד כשנהרג באסון. הוא הותיר אחריו בת בכורה שהייתה אז רק בת שנה וחצי ורעיה, רחלי, שהייתה בחודשי היריון מתקדמים. כשלושה חודשים לאחר פטירתו נולדה נחמה שירה. "היא הנחמה שלנו", מסבירה רחלי את בחירת השם. "היא גם נולדה אחרי תשעה באב, ושירה זה שם ששנינו אהבנו. היא באמת הנחמה והאור שלי. קשה להבין את זה, ובדרך כלל כשאנשים שומעים על יתמות זה מגדיל את הכאב והצער. אבל היא באמת הנס וההצלה שלנו. אני לא יודעת מה היה מקים אותי בבוקר אם לא הבנות שלי. היא גם מאוד דומה לו, גם חיצונית וגם באופי השמח שלה. זה נותן לנו הרבה מאוד כוח".
רחלי דואגת כל הזמן לדבר עם בנותיה על אביהן. "הבת הגדולה יודעת שאבא שלה בשמיים ושהוא אוהב אותה מאוד. הוא היה אבא מדהים ומיוחד כל כך. אני מספרת להן הרבה עליו מתוך שאיפה שהן יגדלו ויכירו את אבא שלהן הכי טוב שאפשר, מתמונות ומסיפורים. הוא זכה בגיל כזה צעיר להשאיר אחריו שתי בנות, זה דבר גדול וזכות גדולה. יש אובדן וצער, כאב וגעגוע, ומה שעוזר לקום זה האמונה שמה שקרה זה הכי טוב בשבילנו, הכל נגזר והכל כתוב. ואם זה מה שנגזר וזה מצריך ממני לעמוד על הרגליים בשביל הבנות שלי, אז זה מה שיהיה".
אלעזר מרדכי
רחלי גולדברג, בת 38 ואם לחמישה ילדים מבית"ר-עילית, לא ידעה שהיא הרה כשבעלה הרב אלעזר מרדכי ז"ל נהרג על ההר. שמונה וחצי חודשים אחרי, היא חבקה בן שנקרא על שם אביו: אלעזר מרדכי. "ההיריון היה הפתעה גמורה", היא אומרת. "דיברנו על זה שהוא רוצה עוד בן ושמחתי שמילאתי את רצונו. הוא מאוד אהב ילדים והיה אבא מדהים, הילדים היו באים הביתה ורצים אליו, הוא קיבל אותם בכזאת שמחה והארת פנים, עשה איתם המון כיף".
החוסר שלו מורגש אצל רחלי יום-יום, שעה-שעה. "חיינו בשותפות מיוחדת, ואני עד היום מנסה להתקשר אליו, אולי הוא יענה", היא מספרת. "הקושי מגיע בכל מיני צורות: אם זה ללכת לכותל להתפלל ולהבין שאין מי שייקח את הבן שלי לאזור של הגברים, ובין אם זה שאין את מי לשתף. יש אמונה שלמה בשם והוא עוזר לי מאוד, זה מקל. ילדתי בניתוח קיסרי והייתי צריכה להחליט מי ילווה אותי. בסוף החלטתי להיכנס לבד. הרגשתי שבעלי איתי. קראתי לו על שמו, שזה כיבוד הורים אמיתי, ובאמת שהוא המתנה הכי יקרה שהקב"ה שלח לי. הוא הנס שלי, והוא הכניס הרבה שמחה לבית ולילדים. היום אני יכולה להגיד במפורש שאפשר לשמוח".
על אביו שומע אלעזר מרדכי הקטן כבר מעכשיו. "כואב לי מאוד שהוא לא יכיר את אבא שלו. אנחנו מספרים לו ומדברים על אבא, רואים הסרטות שלו ושומעים שיר מיוחד שגיסתי כתבה לזכרו. הבת שלי למשל מתגעגעת לקול שלו, אז אני מתנחמת שלו לא יהיה למה להתגעגע. הוא יכיר את אבא דרכנו".
