שופטי בג"ץ הוציאו אחר הצהריים (יום חמישי) צו על תנאי שדורש מהמדינה לנמק מדוע לא יינקטו צעדים "המבטיחים כי גם לאסירים הביטחוניים יסופק מזון שמאפשר תנאי קיום בסיסיים, בהתאם לדין".
השופטים, דפנה ברק-ארז, חאלד כבוב ויחיאל כשר, הורו לשירות בתי הסהר להגיש תצהיר תשובה לא יאוחר מ-26 בינואר 2025, שבו יתייחסו במידת האפשר גם "לתשתית העובדתית הנוגעת למצבם הבריאותי של האסירים, ולנתונים הרפואיים בעניינם בהתייחס לטענות שעלו בעניין זה".
הדיון בבג"ץ לפני כשבועיים
(צילום: גיל יוחנן )
צו על תנאי פירושו שהעותרים, שמבקשים לבטל את מדיניות שב"ס ולהיטיב את תנאי המזון של מחבלים הכלואים, עברו את המשוכה המשפטית הראשונה בדרך לקבלת העתירה. אחרי תגובת המדינה לצו, יכריע בג"ץ האם לקבל את העתירות ולבטל את מדיניות או שב"ס - או להותירה על כנה.
העתירה לבג"ץ הוגשה בדרישה לספק לאסירים הביטחוניים מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותם, וזהים לאלה שמסופקת ליתר האסירים. ואולם, מלבד עתירות מצד ארגוני זכויות אדם, מדיניות שב"ס בהובלת השר בן גביר גררה גם ביקורת חריפה ממדינות המערב, וכלי תקשורת בינלאומיים גדולים עסקו בתנאי האסירים והעצירים הביטחוניים בישראל בתחקירים בולטים.
האגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה הגיבה כי "המסר הפופוליסטי של בן גביר, שלפיו בזמן שיש לנו חטופים רעבים ללחם בעזה המחבלים לא ייהנו מתנאי דה-לוקס, הוא כמובן שקר מוחלט. ההתעללות באסירים הביטחוניים אינה תורמת להקלה בסבלם הנורא של החטופים או להחזרתם. אין ולו גורם ביטחוני אחד שטוען זאת".
לטענת האגודה, "העובדה שהמדינה צריכה לענות על השאלה הזו היא רגע של שפל מוסרי עמוק. מדובר על אלפי בני אדם, חלקם אזרחים ותושבים ערבים, חלקם שפוטים וחלקם עצורים, וכולם מעידים על רעב, אובדן משקל קיצוני, עינויים והתעללות שמתרחשים זה יותר משנה בבתי הסוהר. כל זה אך ורק בשל מימוש אובססיה גזענית של שר כהניסט, באמצעות שירות בתי הסוהר והנציב".
2 צפייה בגלריה
"דואגים למחבלים ולא לנגד א'". בן גביר ולוין
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool, אלכס קולומויסקי)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב על הצו של בג"ץ: "לצערנו בית משפט העליון הפך למגן של אותם נוחבות חלאות אדם, ששחטו, אנסו, שרפו וחטפו באכזריות נאצית את בנינו ובנותינו. שירות בתי הסוהר מקפיד לקיים את הוראות החוק ולתת את המינימום הנדרש על-פי החוק, גרם לא יותר מזה.
"אכן, במשמרת שלי תם עידן החאפלות, המרמלדות ובשר הכבש. אין יותר מאפיות, ולא קנטינות עם הפקדות כספי טרור. כלא מחבלים לא יהיה שוב מלון. בג"ץ רוצה להחזיר אותנו לימי הקייטנות והכל כלול. ישפוט הציבור בישראל".
שר המשפטים יריב לוין תקף את השופטים בתגובה להוצאת הצו היום, וטען כי הם "דואגים לאסירים מחבלים ולא לנגד א' (שעצור במסגרת פרשת המסמכים הסודיים)".
על המתקפות הללו ואחרות מהדרג הפוליטי הגיבה הרשות השופטת בהודעה רשמית חריגה: "תגובות לא ענייניות לצו על תנאי שניתן הערב, שכל כולו שמירה על הוראות הדין במדינת ישראל, ביחס לאספקת מזון לאסירים, אינן ראויות - וכל מטרתן להסית ולפגוע בבית המשפט העליון ובשופטיו. ההחלטה שניתנה נועדה לוודא כי הוראות הדין ביחס לתנאי הקיום הבסיסיים של האסירים גם מיושמות הלכה למעשה. הצו שניתן נוגע לאלפי אסירים ביטחוניים המוחזקים בבתי כלא בישראל, לאו דווקא בקשר לאירועי ה-7 באוקטובר".
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הודה כי מדובר ב"צו על תנאי שהיה אמור להיות טריויאלי", אך הוסיף: "מדינת ישראל צריכה לוודא שמחבלי הנוחבה יקבלו את המינימום של המינימום שיחזיק אותם בחיים עד שיועמדו לדין וייגזר עליהם עונש המוות הראוי להם. את המינימום, ולא גרם אחד יותר. אם ירדנו מהסטנדרט הזה, טוב שבית המשפט יפקח על זה. הבעיה היא, שאין אף אחד במדינה שיכול להבטיח שבית המשפט יסתפק בשמירה על המינימום הזה, ולא יעלה דרישות הזויות על שטח מחיה, ירקות ופירות בחמישה צבעים או דאגה לפרק זמן הולם לטובת התחביבים של המחבלים - כל זאת בזמן שיש לנו חטופים שנמקים במנהרות החמאס".
לדברי רוטמן, "זו, אם תרצו, הבעיה במערכת המשפט הישראלית. הנתק האדיר בין היכל השן של בג"ץ לבין התחושות הבריאות וההגיוניות של עם ישראל הוא הסיבה האמיתית והשורשית לחוסר האמון הבולט במערכת המשפט. ולכן צו על תנאי שהיה אמור להיות טריויאלי, הופך לאירוע שמכניס את כולם לסטרס. חייבים לתקן את זה, ביחד".
המהומה בבג"ץ
לפני כשבועיים, במהלך דיון בעתירה, סימה חסון מ"צעדת האימהות" קראה לעבר השופטים: "הבן שלי נמצא עכשיו בסוריה ודנים כאן על האוכל של האסירים. זו חרפה על ראשיכם. למה אתם דנים על זה עכשיו? תורידו את הגלימות השחורות. תתביישו לכם".
השופטת ברק-ארז שאלה את עו"ד אסף רוזנברג שייצג את המדינה: "בדקתם לגבי המצב הרפואי של האסירים? האם יש ירידה משמעותית במשקל? השאלות שלנו כלליות לגבי אסירים. אלה דברים בסיסיים מבחינת הדרישות של החקיקה במדינת ישראל. האם אתם יודעים? האם נעשית שקילה של האסירים?".
באותו הרגע התפתחה מהומה, ואישה שנכחה באולם צעקה: "זה אבסורד". השופטת ברק-ארז קטעה אותה ואמרה: "הדיון הוא דיון משפטי. לא נקיים כאן הפגנה או מחאה, דברים שאנחנו מכבדים, אבל מקומם לא בבית המשפט. מי שיפריע ויצעק לא יוכל להישאר כאן. תכבדו את בית המשפט".
עו"ד רוזנברג ענה לשאלת השופטת וסיפר כי "לא נעשות שקילות, אבל יש רופא זמין בכל מתקן כליאה". השופטת ברק-ארז השיבה לו כי "אם הייתם עושים שקילה, אז הייתה אינדיקציה". על כך הסביר רוזנברג כי "יש פעמים שאדם מתלונן שירד בעשרות קילוגרמים ומתברר שהוא ירד ב-4 קילו. יש כאלה שסירבו להישקל".
השופטת ברק-ארז הדגישה: "אנחנו רק מנסים להבין את העובדות היום. לגבי התפריטים, הם הוצגו, ונראים לי תפריטים יחידים. זאת אומרת שכל אסיר מקבל אותו דבר. כלומר, יכול להיות שבן אדם שנכנס לכלא ושוקל 100 קילו, או אדם שנכנס צעיר מאוד, וכולם מקבלים את אותו תפריט?".
על שאלתה השיב רוזנברג כי "למי שיש בעיה בריאותית מיוחדת אז יש תפריט אחר".
