לבית הזמני הקטן שבמושבה כנרת שליד טבריה הגיעו בני משפחה, חברים ותושבים מקריית שמונה כדי לנחם את סמדר לוגסי, מפונה מהעיר שיושבת שבעה על בנה היחיד, סרן איליי אלישע לוגסי, מפקד צוות בגדוד השריון 75 שנהרג השבוע מפגיעת נ"ט בקרב בשכונת שג'אעיה בעזה.
"ראית כמה אנשים הגיעו לשמוע את ההספדים עליו?", היא שואלת כשהיא משחזרת את הלוויה שלו, שהתקיימה ביום חמישי בבית העלמין הצבאי בקריית שמונה כשברקע מטחי הרקטות שנורו על העיר הריקה. "אני כל כך עצובה. אני יודעת שאיליי שלי לא ישוב עוד לעולם וזה לא נתפס".
הלווייתו של סרן איליי לוגסי ז"ל
לוגסי, סייעת המועסקת בעיריית קריית שמונה, היא דמות מוכרת בעיר שאותה נאלצה לעזוב עם פרוץ המלחמה. בתחילה עברה לקיבוץ גינוסר ולאחרונה התמקמה בכנרת. כעת היא מדברת עם המנחמים תוך כדי שהיא מציצה כל העת בתמונות של בנה המנוח.
"הוא שמח כשאמרתי לו שעברתי לבית חדש והוא יכל להתרכז במשימות שלו", היא אומרת. "איליי היה כל עולמי. כשהוא תכנן להתגייס ליחידה קרבית מאוד חששתי מזה. חתמתי לו בלב כבד ורועד ועכשיו נשארתי עם בור ענק. ביום ראשון האחרון הקלטתי לו בקשה שישמור על עצמו ושינסה להיזהר. הוא אמר לי 'אמא תשמרי על עצמך, אני אוהב אותך מאוד'. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו".
סרן לוגסי כבר נפצע בתחילת התמרון הקרקעי, כשהיחידה שלו פעלה בעיר עזה, אבל במהלך השיקום שארך כחודש וחצי הוא האיץ ברופאים כי רצה לשוב מהר ככל האפשר לחיילים שלו. "חינכתי אותו לתרום, לתת, להשפיע, לנווט להבין את חייליו ולדאוג להם", אומרת לוגסי. "הוא אהב את המדינה, היה מדריך במש"צים, ותמיד אמר לי 'חייבים לתרום למען המדינה'. לעד יישאר לי חור גדול בלב. אני אדאג להנציח אותו".
אלדד עמר, סגן-אלוף במילואים וקרוב משפחה של סמדר, סיפר בשבעה: "איליי ואימו היו בקשר מדהים. הוא היה כל עולמה. לכולנו זה כאב גדול - למשפחה ולחברתו עדי שאותה הוא כל כך אהב והיו להם כל כך הרבה תוכניות יחד".
בהספד שלה בהלוויה ביום חמישי התייחסה לוגסי לבקשה של בנה להתגייס לקרבי: "אמרת לי שצריך לחתום אצל עורך דין והמשפחה אמרה לי 'סמדי, אל תחתמי לו'. אבל אתה אמרת 'אמא, מה את מקשיבה לרעשי רקע?'. ביום שהלכנו לעורך הדין לחתום עשיתי זאת בלב רועד ובוכה. כשיצאנו אמרת לי 'איזו לביאה את, איך אני אוהב אותך'".
