מאז השבת השחורה של 7 באוקטובר, וברקע המחדל המודיעיני והכישלון המבצעי הנורא בהגנה על יישובי עוטף, נמצאים צה"ל בפרט ומערכת הביטחון בכלל בהיערכות התקפית אבל גם הגנתית. נושא שמטריד אותם בנוסף לעימותים בגבולות בדרום ובצפון, הוא חשש מהתקוממות פלסטינית מזוינת בשטחים, שעלולה לזלוג במהרה גם אל תוך הקו הירוק. החטיבות המרחביות של אוגדת איו"ש ממוקדות במניעת תבערה בשטח, והן מהוות קו הגנה ראשון מפני התרחיש בתקופה מתוחה זו.
אלא שעל רקע המאמץ האדיר הזה במהלך הימים מאז הטבח, תופעה אחת לא השתנתה, ואפילו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן האיר עליה אתמול (רביעי) זרקור: התנהגות אלימה של קבוצות מתנחלים בשטחים. מבחינתן מה שהיה הוא שיהיה. חלקן אולי אף העלו הילוך ומתנהגות כמדינה בתוך מדינה, כאילו מנותקות מהנושאים המטרידים כל כך את הציבור בישראל. או שבעצם לא.
מן הסתם, הדברים התרחשו ותועדו גם קודם לטבח, ואתם מוזמנים להתרשם כאן, אבל מעקב אחרי האירועים מאז 7 באוקטובר מגלה כי חרף המלחמה, במזרח אין כל חדש. יש מי שמנצל את המצב – הסטת הקשב הביטחוני והתקשורתי דרומה – כדי להמשיך להתנהל כמיליציות ולפגוע בפלסטינים, כאשר מטרת-העל הבלתי מוסתרת היא לנשלם מאדמותיהם ולגרום להם לעזוב את השטח. זה נעשה באמצעות הצתות, תקיפות, יידוי אבנים ואפילו ירי חי.
ירי בפלסטיני בכפר א-טוואני ב-12 באוקטובר:
הירי בקוסרא ב-11 באוקטובר:
אתמול ליד הכפר בורין:
על פי ארגונים ופעילי זכויות אדם, בין 7 לאוקטובר ל-22 בחודש תועדו יותר מ-100 מקרים כאלה בכ-60 נקודות ביהודה ושומרון. בחלק מהמקרים התוקפים לוו על ידי חיילי צה"ל, שעמדו מהצד ולא התערבו, כולל במקרה מתועד שבו ירה יהודי בפלסטיני ממש ליד הכוח. השוואה של נתונים אלה לחודש שלפני מעלה כי המספרים דומים וגם דפוסי הפעולה. למרות זאת, הנהגת המתנחלים מתעלמת וממשיכה לא לגנות את המעשים באופן פומבי (ואולי בכלל).
האירועים הללו מכריחים את צה"ל להקצות משאבים. עד 7 באוקטובר היו בשטחים כוחות צבא גדולים ואילו כעת כל הנטל נופל על אוגדת איו"ש, שבשל מחסור בכוח אדם בגלל המלחמה נותנת עדיפות לסיכול טרור. ואכן, מאז 7 באוקטובר נהרגו בשטחים יותר מ-70 מחבלים פלסטינים, עשרות נפצעו ומאות פעילי טרור נעצרו.
המגמה, אגב, לא מתחילה ונגמרת בתושבים. לכאורה מאז 7 באוקטובר הפסיק המינהל האזרחי הריסת בתים, אבל למרבה ההפתעה גירוש משפחות פלסטיניות מבתיהן, שהחל לפני המלחמה, נמשך גם בימים אלה. התקשורת בישראל לא סיקרה את הדברים קודם, וקל וחומר לא עכשיו, והדברים נחשפים ברשתות החברתיות. לדוגמא, ב-12 באוקטובר העמיסו פלסטינים מאזור ואדי א-סיק את רכושם ועזבו את בתיהם, לטענתם בעקבות התקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים.
פתיחת חזית נוספת בשטחים הינה תרחיש בעייתי מאוד והתממשותו עלולה לגבות חיי רבים. בשטח שבו אמור צה"ל להיות ממוקד בסיכול טרור והתקוממות פלסטינית, הוא נאלץ להקצות כוחות להתמודדות עם אלימות של יהודים. מדובר בפגיעה בביטחון הלאומי בתקופת מלחמה.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר שב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il