בריאיון לטלוויזיה הטורקית בחודש שעבר, ארבעה שבועות לפני הבחירות לנשיאות, נשמע רג'פ טאיפ ארדואן בטוח למדי בניצחונו. כל כך בטוח היה, עד שבצעד רברבני החליט לפתוח חזית – עוד אחת – עם אירופה וארה"ב: "בבחירות האלה טורקיה תשלח מסר למערב", אמר, ורמז שוושינגטון ובריסל מייחלות לנפילתו. "המערב מצהיר שהוא מתנגד לארדואן. העוינות שלו כלפיי היא עוינות כלפי המדינה שלי. והמדינה הזו תכשיל את המזימה הזו ב-14 במאי, יום הבוחר".
"עצרת המאה" ביום ראשון: ארדואן הביא "יותר ממיליון איש" לאיסטנבול
(צילום: רויטרס)
אם להיות כנים, 20 שנות שלטון נתנו לארדואן את כל הסיבות להאמין שברגע האמת, ביום ראשון הקרוב, הוא אכן ישייט לניצחון. מאז 2003 הפך הנשיא האיסלאמיסט למנהיג החזק והמשפיע ביותר של ארצו מאז מוסטפה כמאל אטאטורק, מייסד טורקיה המודרנית, ויצר לעצמו, קמפיין אחרי קמפיין, תדמית של פוליטיקאי בלתי ניתן להכנעה.
אבל בהנחה שהסקרים אינם טועים, כש-14 במאי יגיע מחרתיים גישת "המדינה זה אני" שלו עלולה להתרסק על קרקע המציאות. האם מי שכבר כונה "סולטן" עומד לרדת מהבמה? הנה כל מה שצריך לדעת לקראת היממה הדרמטית של טורקיה.
מי נגד מי בבחירות?
הטורקים שיגיעו לקלפי ביום ראשון יצביעו בשני מרוצים: האחד לנשיאות והשני לפרלמנט. הבחירות לנשיאות הן בפועל קרב דו-ראשי בין ארדואן לבין כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג מפלגת האופוזיציה החילונית "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP), וכדי לנצח בהן יצטרך אחד מהם להשיג יותר מ-50% מהקולות. אם איש לא יעשה זאת הם יעלו לסיבוב שני שייערך ב-28 במאי, ושבו יתמודדו ראש בראש.
סקרים שנערכו השבוע העלו כי בסיבוב הראשון מוביל קיליצ'דראולו על ארדואן בפער של 1.5% עד 6%, ובסקרי השיא הוא גרף 49.3%. באותם סקרים נמצא כי עוד 7% לערך מתכוונים להצביע לשני המועמדים האחרים במרוץ – מוהרם אינצ'ה מ"מפלגת המולדת" וסינאן אואן ממפלגת הימין "התנועה הלאומית" – אבל אתמול הודיע אינצ'ה, שזכה לתמיכת 2.2% מהבוחרים, כי הוא פורש. מכיוון שרוב תומכיו של אינצ'ה, איש ה-CHP לשעבר, צפויים להצביע לקיליצ'דראולו, לכאורה אמור הדבר להספיק לניצחון של מנהיג האופוזיציה. עם זאת, בין הסקרים בטורקיה יש עדיין פערים, ויש יסוד להניח שהם אינם מדויקים. לכך מתווסף החשש מזיופים והטיות לטובת ארדואן.
גם בבחירות לפרלמנט, שבו 600 מושבים, מסתמן לפי שעה כי ידו של הנשיא על התחתונה: הגוש הכולל את מפלגת "הצדק והפיתוח" (AK) שלו אמנם מוביל בכ-4% (44% מול 40%) על גוש "הברית הלאומית" שהקימו שש מפלגות אופוזיציה בראשות ה-CHP, אך מכיוון שעוד 12.3% מתכוונים להצביע ל"ברית העבודה והחירות", גוש בהובלת מפלגת ה-HDP הכורדית שקוראת לבחור בקיליצ'דראולו, ארדואן צפוי למצוא עצמו במיעוט.
18 צפייה בגלריה
ארדואן פונה לבסיס השמרני עם הצהרות נגד להט"בים והגדלת קצבאות. תומכת של הנשיא בעצרת ביום ראשון
(צילום: EPA)
הקלפיות ייפתחו ביום ראשון ב-8:00 וייסגרו ב-17:00 (שעון טורקיה הוא כשעון ישראל), ושיעור ההצבעה צפוי להיות הגבוה בכל הזמנים. במרוץ לנשיאות צפויות תוצאות אחרי 21:00, ובבחירות לפרלמנט – למחרת.
מה מעניין את הבוחרים?
בראש הסוגיות שעל הפרק ניצב המשבר הכלכלי. אחרי שבעשור הראשון לכהונת ארדואן נהנתה טורקיה מפריחה כלכלית, שכללה חילוץ מיליוני בני אדם מהעוני ופרויקטים ענקיים שבהם הוקמו תשתיות מודרניות, בשנים האחרונות היא סובלת מדעיכה מתמשכת. באוקטובר הגיע שיעור האינפלציה ל-85%, שיא של 24 שנים, וכוח הקנייה של הטורקים הולך ונשחק. זו נקודת התרופה הגדולה ביותר של ארדואן, וההסבר העיקרי לפיחות המסתמן במעמדו.
שבועיים לפני הבחירות: ארדואן חש ברע וקטע ריאיון
18 צפייה בגלריה
האינפלציה הגיעה לשיא של 24 שנה. לפני הבחירות: ארדואן הקדים את תשלומי הפנסיה
(צילום: רויטרס)
סוגיה אחרת היא הנזקים שגרם אסון רעידות האדמה בדרום טורקיה, שבו נהרגו בפברואר יותר מ-50 אלף איש. בימים שאחרי האסון הפנו תושבי האזור, הנחשב לאחד ממעוזי ארדואן, האשמות קשות לעבר הממשלה בשל העיכוב בפעולות החילוץ. נוסף על כך טענה האופוזיציה כי הקריסה ההמונית של בניינים שם התאפשרה בגלל מיזמי נדל"ן רשלניים שממשלת ה-AK נתנה להם אור ירוק. לצד הטענות הללו, סקרים מלמדים כי תושבי האזור הפגוע מאמינים שממשלת ארדואן תדע לשקם אותו ביעילות רבה יותר מאשר הגוש של קיליצ'דראולו.
לבעיות אלה מצטרפת כרגיל דאגת המחנה הליברלי משחיקת הדמוקרטיה ומהפיכת טורקיה למדינה בעלת שלטון איסלאמי סמכותני. מאז עלייתו לשלטון ב-2003 הואשם ארדואן בהשתלטות כמעט מוחלטת על בתי המשפט והתקשורת (כ-90% ממנה שייכים כעת למדינה או למקורביו), וכן בהשתקת מתנגדיו ובפגיעה קשה בחירויות הפרט. המגמה הזו גברה בשנים האחרונות: אחרי ניסיון ההפיכה נגדו שסוכל ב-2016 יצא ארדואן למבצע טיהורים שבו אלפים נעצרו ורבבות פוטרו ממשרותיהם הציבוריות בטענה כי תמכו בהפיכה, וב-2018 שינה ארדואן את שיטת המשטר הטורקית מפרלמנטרית לנשיאותית, וריכז בידיו כוח נוסף.
ארגוני זכויות אדם מדווחים כעת על רדיפה בלתי פוסקת של מתנגדי משטר בטורקיה. רק לאחרונה אושר בפרלמנט חוק המקל להעמיד לדין את מי שמפיצים ברשתות החברתיות "דיסאינפורמציה", כלומר מידע שאינו נוח לשלטון, ולפי דו"ח Human Rights Watch אלפים נעצרים ונשפטים שם כעת מדי שנה בגין פוסטים ברשתות. על פי רוב הם מואשמים בהוצאת דיבה, בהעלבת הנשיא או בהפצה של תעמולה התומכת בטרור.
18 צפייה בגלריה
ההרס במחוז הטאי בטורקיה אחרי אסון הרעש. 3 מיליון נעקרו, הקולות שלהם ילכו לפח?
(צילום: EPA)
את הליברלים בטורקיה מטרידות גם הנוכחות הגוברת של הדת בחיים הציבוריים (כגון הסרת האיסור על נשים לעטות חיג'אב במקום העבודה), המתקפות של ארדואן על להט"בים ובריחת המוחות. עשרות אלפי טורקים משכילים עוזבים את המדינה בכל שנה בצל המצב הכלכלי והפוליטי.
סוגיה בוערת אחרת היא בעיית הפליטים: טורקיה מארחת בשטחה כ-3.7 מיליון סורים שברחו מהמלחמה בארצם, ובשנים האחרונות גוברת המתיחות בינם לבין המקומיים. פליטים מארצו של אסד מואשמים במעשי אלימות ופשיעה ובהכבדת הנטל הכלכלי על טורקיה, והאופוזיציה מבטיחה להחזיר אותם הביתה בתוך שנתיים מרגע שתעלה לשלטון.
מה ידוע על מועמד האופוזיציה קיליצ'דראולו?
כמאל קיליצ'דראולו הוא כלכלן לשעבר בן 74, המכהן כיו"ר מפלגת העם הרפובליקנית מאז 2010. ב-15 השנים האחרונות עשה לעצמו שם כחושף של שחיתויות שבהן מעורבים חברי מפלגת ה-AK של ארדואן, וזכה לכינוי "גנדי של טורקיה". ב-2017 הוביל צעדה לאורך 450 קילומטרים במחאה על שחיקת הדמוקרטיה הטורקית. למועמד "הברית הלאומית" לנשיאות הוא נבחר מתוקף היותו מנהיג המפלגה הגדולה בגוש, כשברקע טענות יריביו כי אין לו הכישורים והכריזמה הנחוצים כדי לקרוא תיגר על ארדואן.
מפגן הכוח של האופוזיציה בסוף השבוע שעבר: עצרת ענק באיסטנבול
(צילום: רויטרס)
במסגרת קמפיין הבחירות הבטיח קיליצ'דראולו להחזיר לטורקיה את הדמוקרטיה והחופש, ובריאיון ל-BBC אמר לאחרונה: "הצעירים רוצים דמוקרטיה, הם לא רוצים שהמשטרה תדפוק להם על הדלת מוקדם בבוקר רק בגלל ציוץ בטוויטר". נוסף על כך הוא מבטיח להחזיר את טורקיה למשטר פרלמנטרי, לחזק את הפרדת הרשויות, לבטל את מדיניותו הכלכלית של ארדואן, להשיב לבנק המרכזי את עצמאותו ולשקם את היחסים עם מדינות המערב ונאט"ו, שנעשו מתוחים מאוד בעשור האחרון. לדבריו הוא יחזיר את אנקרה גם לפרויקט ה-F-35 האמריקני שממנו סולקה בשל החלטת ארדואן לקנות נשק מרוסיה, ויאפשר את צירוף שבדיה לברית הצפון-אטלנטית, שמעוכב כבר חודשים על-ידי הממשלה הטורקית.
לאורך מסע הבחירות שלו הקפיד קיליצ'דראולו להציג עצמו כאדם מן השורה, והסמל המזוהה איתו הוא מנהגו לסמן לב באצבעותיו. לבוחרים התחייב כי אם ייבחר לנשיא, יפרוש אחרי כהונה אחת – כדי לבלות עם נכדיו.
18 צפייה בגלריה
משיבים לב למועמד האופוזיציה באיזמיר. הוא מבטיח: "אפרוש אחרי כהונה אחת - ואלך לבלות עם הנכדים"
(צילום: רויטרס / Alp Eren Kaya/Republican People's Party)
אף שמפלגת ה-CHP של קיליצ'דראולו אינה נחשבת אנטי-ישראלית והוא עצמו תמך בנרמול היחסים עם ישראל, בשנים האחרונות תקף מנהיג האופוזיציה לא אחת את הממשלה בירושלים. אשתקד הצהיר למשל כי ישראל עדיין צריכה לשלם מחיר על פשיטת צה"ל על הספינה "מאווי מרמרה" במשט לעזה ב-2010, פשיטה שבה נהרגו עשרה טורקים אחרי שהנוסעים תקפו את החיילים. "המסר שלי לישראל הוא שהתיק הזה לא נסגר", אמר אז. בחודש שעבר, בעקבות ההסלמה בהר הבית, צייץ "אנחנו לצד פלסטין", ואחרי שאזרחית טורקייה נעצרה בהר בגין התנהגות לא ראויה כלפי שוטרים כתב שהוא ילמד את ישראל כיצד לכבד את אזרחי טורקיה.
בישראל סבורים שלתוצאות הבחירות עשויות להיות השלכות משמעותיות על המשך תהליך הנורמליזציה בין המדינות, שבו החל ארדואן. בירושלים מציינים כי מנהיגי שתיים מהמפלגות השותפות לברית האופוזיציה של קיליצ'דראולו ידועים כאישים אנטי-ישראליים, ואם הוא יהיה תלוי בהם, עלולה להישקף סכנה לתהליך. מדובר באחמט דבוטאולו, שהיה ראש ממשלת טורקיה, הסתכסך עם ארדואן, והתנגד לנרמול היחסים, ובטמל קרמולאאולו, איסלאמיסט שתמך בניתוקם. עם זאת, בישראל מעריכים כי אם מפלגת ה-CHP של קיליצ'דראולו תזכה להישג גדול בפרלמנט ולא תהיה תלויה בתמיכתם, ניצחונו יהיה בשורה טובה לירושלים.
18 צפייה בגלריה
נוסעי הספינה "מאווי מרמרה" מכים את חיילי צה"ל במהלך ההשתלטות עליה, במאי 2010. "התיק לא נסגר"
(צילום: דובר צה"ל)
תועלת רבה עשויה לצמוח מכך שמועמדו של קיליצ'דראולו לתפקיד שר החוץ הוא נאמק טאן, מי שהיה שגריר טורקיה בארה"ב ובישראל, ומילא תפקיד מפתח בפיוס עם ישראל אחרי פרשת המרמרה. לטאן יש ידידים בארץ, אשתקד הוא הביע תמיכה נלהבת בשיקום היחסים, וכהונה שלו כשר החוץ יכולה להוביל לתור הזהב בקשרים בין המדינות. טאן הצהיר בעבר כי ברית בין טורקיה לישראל "עשויה להיות 'גיים צ'יינג'ר' ותסייע להתמודד עם שחקנים אזוריים מרושעים", כשהוא רומז לאיראן.
ההערכה בישראל היא כי אם ארדואן ינצח לא יחול שום שינוי, והנורמליזציה בין המדינות תימשך. ארדואן היה כמובן מגדולי יריביה של ישראל מאז 2009, אך בשנים האחרונות ריכך את הצהרותיו נגדה, כנראה במסגרת ניסיונו הרחב יותר להתפייס עם מדינות באזור בצל המשבר הכלכלי בארצו.
מה עושה ארדואן כדי לסגור את הפער?
הבחירות ביום ראשון הן הקרב הפוליטי הקשה ביותר שידע ארדואן מאז עלייתו לשלטון ב-2003, וסיבה מרכזית לכך היא עצם העובדה שבאורח נדיר הצליחו מפלגות האופוזיציה CHP ו-IYI לגבש סביבן ברית לא שגרתית של ליברלים, מוסלמים ושמרנים שתקרא עליו תיגר.
18 צפייה בגלריה
עצרת הענק שארגן לעצמו הנשיא הטורקי בתחילת השבוע באיסטנבול, ושאליה הגיעו לדברי אנשיו יותר ממיליון איש
(צילום: EPA )
עם זאת נראה כי הגורם המכריע שהביא למצבו הוא המשבר הכלכלי, ובחודשים האחרונים נקט ארדואן שורה של צעדים בניסיון להחזיר אליו את המצביעים המיואשים ממצבם הכספי. בין השאר העלה את שכר המינימום, הגדיל את המשכורות של עובדי ציבור, נתן עוד קצבאות לעניים והקדים את מועד התשלום של דמי הפנסיה.
חלק גדול מהקמפיין שלו מיקד ארדואן בהבטחה לשקם את 11 המחזות שנפגעו באורח הקשה ביותר ברעידות האדמה, ולבנות בהם 319 אלף יחידות דיור בתוך שנה. יותר מ-300 אלף בניינים ניזוקו או נהרסו שם, ושלושה מיליון איש נעקרו ממקום מגוריהם. בהתחשב בכך שרבים מהעקורים גרו במעוזי הנשיא – זו גם צרה אלקטורלית עבורו: רק 133 אלף מעקורי הרעש נרשמו עד כה להצביע ביישובים שבהם הם מתארחים, וכדי לא לאבד את קולותיהם ינסו אנשי ארדואן להסיעם באוטובוסים להצביע בערי המוצא שלהם.
18 צפייה בגלריה
אנקרה פרשה מאמנת הנשים, בקריצה לארגונים הדתיים. עצרת למען ארדואן בבירה הטורקית
(צילום: AFP)
בניסיון לעורר את בסיס התומכים השמרני-דתי שלו תקף ארדואן בשבועות האחרונים במילים קשות את המחנה הליברלי, ובין השאר פיזר הצהרות משמיצות על להט"בים ("אנחנו נגדם") והאשים את האופוזיציה כי היא "רוצה לתת את המדינה לארגוני טרור". בשנים האחרונות הרבה ארדואן לקרוץ לארגונים דתיים, ובין השאר הם הצליחו לשכנע אותו להוציא את טורקיה מ"אמנת איסטנבול", שנועדה להגן על נשים מאלימות במשפחה אך לטענת אנשי הדת עודדה אותן להתגרש מבעליהן ואיימה על "ערכי המשפחה המסורתית".
האם ההצבעה תהיה הוגנת?
האופוזיציה הטורקית ומשקיפים בינלאומיים טוענים כי מיסודן הבחירות בטורקיה אינן הוגנות, משום שתנאי הפתיחה אינם שוויוניים ומשאבי המדינה, בכלל זה כלי התקשורת, מגויסים לטובת ארדואן. מתנגדי הנשיא טוענים כי בחודש אפריל, למשל, זכה ארדואן ל-33 שעות שידור במצטבר בערוץ הטלוויזיה הממלכתי TRT, בעוד יריבו קיליצ'דראולו קיבל 32 דקות בלבד. קנסות כבדים הוטלו לאחרונה על שלושה ערוצים עצמאיים – "פוקס ניוז", Halk TV ו-Tele1 – שהעזו למתוח ביקורת על מפלגת השלטון, ויריבי ארדואן טוענים כי התקשורת המגויסת למענו מקפידה לגמד את ממדי המשבר הכלכלי כדי לסייע לו בקמפיין.
ראש העיר איסטנבול אימאמאולו, מתנגד ארדואן, נרגם באבנים בארזורום
18 צפייה בגלריה
קיליצ'דראולו נואם באיסטנבול בסופ"ש שעבר. צעדה של 450 ק"מ נגד שחיקת הדמוקרטיה
(צילום: EPA )
ארדואן מואשם גם בניצול מערכת המשפט לסילוקם מהזירה של יריבים פוליטיים שהיו יכולים להקשות עליו עוד יותר את הבחירות. ראש העיר איסטנבול אכרם אימאמאולו – כוכב עולה בפוליטיקה הטורקית שהוזכר במשך חודשים כמי שעשוי להתייצב מול ארדואן במרוץ לנשיאות – הורשע אשתקד בהעלבת עובדי ציבור ונידון לשנתיים מאסר. כעת הוא מתמודד בבחירות כסגנו של קיליצ'דראולו, אך אם ערעורו יידחה ייאסר עליו להחזיק בתפקיד ציבורי כלשהו.
אם למרות תנאי הפתיחה הקשים הללו האופוזיציה תנצח, פרשנים אינם פוסלים את האפשרות שארדואן יסרב להכיר בהפסדו, יגיש ערעורים וידרוש הצבעה חוזרת, במיוחד במקרה שהפער יהיה קטן. צעד כזה כבר נקטה מפלגתו ב-2019, כשהפסידה בבחירות לראשות הערים איסטנבול ואנקרה. גם ב-2015, אחרי שאיבד את הרוב בבחירות לפרלמנט, יזם ארדואן בחירות חדשות, ואז החזיר לעצמו את הרוב.
18 צפייה בגלריה
ראש העיר איסטנבול אימאמאולו. הניצחון בבחירות בוטל, הוא ניצח שוב, אחר כך הורשע - ועכשיו מערער
(צילום: gettyimages)
אם אכן יוגשו ערעורים על ההצבעה ביום ראשון, מי שתכריע בהם תהיה ועדת הבחירות, שרבים מהמשקיפים מזהירים כי איננה עצמאית. חברי הוועדה ממונים על-ידי גופים משפטיים שבהם שולטים אנשי ארדואן, ושלדברי מבקריו נוטים לרַצות את מפלגת השלטון.
בהכנת הכתבה נעשה שימוש גם בתכנים מסוכנויות הידיעות רויטרס, AP ו-AFP
