בית המשפט העליון לא ביצע אתמול (חמישי) שום מהפכה. הוא לא אישר את התיקון לחוק שביקש לשלול את האזרחות הישראלית ממי שביצע פיגוע נגד אזרחי המדינה. השמחה בעניין הייתה מוקדמת מדי. למעשה בית המשפט חייב את המדינה להעניק תושבות קבע שמותירה בידי המחבל את כל הזכויות, כולל קצבאות למיניהן, למעט זכות ההצבעה. אז מה הועילו שופטים בפסיקתם? הם לא הועילו.
מחמד מפארג'ה, אחד מהשניים שעניינם נדון בבית המשפט, ביצע פיגוע באוטובוס בתל אביב ב-2012. במקור הוא זכה לאזרחות מכוח איחוד משפחות, לאחר שאביו, שהגיע משטחי הרשות הפלסטינית, התחתן עם מזרח ירושלמית בעלת תעודת זהות כחולה. בזמן ביצוע הפיגוע עבד המחבל במקדונלדס במודיעין והתגורר בבית לקייה בשטחים. בזכות תעודת הזהות הכחולה שלו הוא היה רשאי להסתובב חופשי בתוככי ישראל.
פעם נוספת אנחנו מקבלים עדות על נזקי איחוד משפחות. השב"כ יכול לבדוק את מגישי הבקשות, אבל לא יכול לנבא כיצד הם יפעלו, גם אם יש להם עבר נקי. והוא בוודאי לא יכול לנבא מה יקרה בדור השני. ניתוח הפרעות בימי "שומר החומות", כמו גם התפרעויות הבדואים בנגב בחודש ינואר, מצביע על אחוז גבוה של מאוחמ"שים דור שני שהשתתפו בפעולות אלימות.
השכל הישר אומר שמי שמבצע פעולת טרור נגד המדינה שבה הוא אזרח – לא ראוי להיות אזרח אותה מדינה. הדין הבינלאומי, לעומת זאת, אינו מאפשר שלילת אזרחות למי שאין לו אזרחות נוספת. כך שבין האבסורד של הנצחת אזרחות לבין הדין הבינלאומי, הכנסת יזמה תיקון, מעין פשרה, שקובע שלאחר שלילת האזרחות מהמחבל, "יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים".
כל הגיונו של החוק הוא פגיעה בזכויות המחבל, גם אם הוא אזרח ישראלי. ומה עשתה הפסיקה אתמול? אישרה את התיקון לחוק, אבל רק כביכול. משום שה"רישיון לישיבה בישראל" הוא לא "כפי שיורה שר הפנים", אלא רישיון קבע, כפי שהחליט בג"ץ. כלומר, כל זכויות המחבל שהורשע נותרות בעינן. בית המשפט בעצם מעקר את החקיקה בכל מכל. מה טעם בחקיקה אם האמצעי שנקטה שרת הפנים הופך לחסר משמעות?
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיכדי להבין את האבסורד קובעת הפסיקה שתכלית החוק היא הצהרתית ולא הרתעתית. סליחה?! הרי אפשר לומר הרבה מאוד דברים על תכלית החקיקה, אבל לא יכול להיות ויכוח על כך שהתכלית היא הרתעתית.
רבות מהתגובות לפסק הדין הביעו שמחה וששון על כך שהעליון אישר שלילת אזרחות, בהתאם להוראת התיקון לחוק. זו הייתה אשליה קצרת מועד. עיון בפסק הדין מבהיר שההפך הגמור קרה. בית המשפט אישר את החוק תוך כדי ריקונו מתוכנו. מדובר בפסק דין מתחכם, שמחייב התייחסות של הכנסת, כאשר תהיה בישראל כנסת שמסוגלת להעביר חקיקה. כשזה יקרה, זו לא תהיה חקיקה עוקפת בג"ץ. בדיוק להפך. בינתיים קיבלנו פסיקה עוקפת חקיקה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
