בלבנון, בדיוק כמו בישראל, לא כולם מרוצים מההסכם המסתמן בין שתי המדינות על תיחום הגבול הימי בין שתי המדינות. גם אצל השכנה מצפון יש שסבורים שההסכם אינו מיטיב עמה בכל הנוגע לזכויות להפקת גז וקידוח וניצול משאבי הטבע, ויש בקרבה גם מי שמשוכנע שמדובר בלא פחות מכניעה לישראל. בכמה כלי תקשורת פורסמו קריקטורות בגנות ההסכם.
את הביקורות על ההסכם מפנים פוליטיקאים, עיתונאים ואזרחים בשלל הרשתות החברתיות. מורת הרוח מתמקדת בעיקר בסוגיית "קו 29" (קו הגבול במחלוקת) וההפרדה מקו הגבול של ראש הנקרה, מה שנראה מבחינתם כמסירת אסדת הגז כריש לישראל, וכן בעובדה שישראל יכולה למעשה להתחיל להפיק גז כמעט מיד ואילו לבנון עומדת בפני שנים של חיפוש והפקה אם יימצא גז.
6 צפייה בגלריה
נשיא לבנון עאון וראש הממשלה לפיד
(צילום: אוליבייה פיטוסי,אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
פאולה יעקוביאן, חברת פרלמנט לבנונית, טענה שמדובר בהסכם תבוסתני ושיש להביאו לאישור הפרלמנט. לדבריה, "הישראלים קיבלו את האוצר ואנחנו נותרנו עם טופס לוטו". יעקוביאן היא אחת המתנגדים הבולטים להסכם. לטענתה, מדובר בוויתורים לישראל והוא לא הוגן כלפי ארץ הארזים.
בנוסף, חברת הפרלמנט לא מרוצה מהפיצוי שתיתן חברת הקידוח הצרפתית "טוטאל" לישראל. לדברי יעקוביאן, "היום, במקום שלבנון תבחן איך לקבל פיצויים משדה 'כריש', אנחנו אלה שצריכים לתת פיצוי ממאגר 'קאנא'. זה נובע מההסכם החלש הזה. אנחנו לא יודעים בוודאות מה יש ב'קאנא' לעומת 'כריש' שיש בו בוודאות גז".
יעקוביאן הוסיפה: "מה שקיבלנו בהסכם זה דבר לא ידוע ולא מובטח. נתנו לישראל שדה בטוח וגם לא ברור מה קורה עם 'קו המצופים'. ההסכם הזה הוא הסכם של מי שהובס, המציאות בקיבוע הגבול הימי היא מציאות מרה".
בנוגע לסוגיית "קו 23" (הגבול הימי העתידי בין שתי המדינות), אמרה יעקוביאן: "איזו סיבה יש להתחיל את הקו הזה 28 עד 30 מטר בתוך שטח לבנון? מאז ומתמיד זה ידוע שמה שצפונית לראש הנקרה זה לבנון ומה שמדרום לו זה ישראל. מי החליט ולמה החליט להתחיל 28 מטרים בתוך שטח לבנון? אין מי שיענה על השאלה הזאת. זה ויתור מלא על הזכויות מצד לבנון".
חבר הפרלמנט הנוצרי סאמי ג'ומאייל, שנמנה עם המחנה שמתנגד לחיזבאללה, הצטרף הוא גם לשורת המבקרים. ג'ומאייל טוען כי יישום ההסכם מהווה הכרה של חיזבאללה במדינת ישראל. עם זאת, הוא לא מתנגד לשרטוט הגבול עצמו. לדבריו, "הייתי רוצה שההסכם הזה ייחתם מזמן, אלא שלצערי זה קרה בתזמון שנוח לחיזבאללה שהיה במשא ומתן עם ישראל באמצעות בני הברית שלו.
"חיזבאללה שולט בכל שלוש הרשויות (נשיאות, ממשלה ופרלמנט). זה בעצם היה משא ומתן לא ישיר בין חיזבאללה לישראל באמצעות מדינת לבנון, וזה מה שישראל רצתה. אנחנו תומכים ברעיון של קביעת הגבולות, לבנון יכולה להיות במשא ומתן עם כל השכנות שלה בין אם זה ישראל או סוריה".
"אין פה שום הישג"
חבר הפרלמנט מארק דו אמר: "ישראל השיגה 1420 קילומטרים רבועים צפונית ל'קו 29', כל שדה 'כריש', תחילת הפקת הגז תוך שבועות וגם 17% פיצוי מהרווחים הפוטנציאליים של שדה 'קאנא'. זה נרמול כלכלי עם לבנון מצד ישראל ואינטרסים כלכליים משותפים. ישראל קיבלה גם הפרדה בין הגבול הימי ליבשתי ואזור ביטחון.
"לעומת זאת, לבנון הפסידה את 'קו 29' ו-1420 קילומטרים רבועים מהמים הכלכליים, כל שדה 'כריש', חלק משדה 'קאנא', הפרדה בין הגבול הימי ליבשתי, נרמול כלכלי שמיטיב עם ישראל, פרלמנט שלא יודע מה סעיפי ההסכם, אפשרות להפקת גז רק בעוד כמה שנים וכוח חיצוני שטוען ומשקר שהכוח שלו הוא זה שהשיג את התוצאה. מה עכשיו? לא מברכים ואין פה שום הישג, יש פה הפרה של סעיף 52 לחוקת לבנון והסתרת הסכם בינלאומי מהפרלמנט".
כמו חבר הפרלמנט ג'ומאייל, גם העיתונאי הלבנוני מוחמד ברכאת טוען שמדובר בהסכם נורמליזיציה בחסות חיזבאללה. "מי בסופו של דבר מרכיב את הממשלה בלבנון? אלה הם האנשים שהלכו וחתמו על הסכם עם ישראל בפומבי ומול כל העולם", אמר ברכאת. "אם מישהו מאיתנו יעז להגיד ביקורת שלא תמצא חן בעיני אדם כזה או אחר, מיד יאשימו אותנו בשיתוף פעולה עם האויב, אבל זה לא מפריע להם לעשות עם הישראלים הסכם. זה שיא החוצפה, צד אחד עושה הסכם עם ישראל ומאשים אנשים אחרים בשיתוף פעולה".
