אתר בלומברג מדווח כי אחרי חודשים ארוכים, ישראל מרככת את התנגדותה למתן סיוע צבאי לאוקראינה - כשהרקע הוא התמיכה ההולכת וגוברת של איראן בפלישה הרוסית, שעלולה להפוך לאיום על ביטחון ישראל. לפי הדיווח, השימוש בנשק איראני באוקראינה עלול להרחיב את מלחמת הצללים שמתנהלת בין איראן לישראל כבר שנים, ולהפוך לתחרות בין היכולות האיראניות והישראליות בשדה הקרב.
ישראל אמנם מסרבת עד כה להעביר נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אוויריות. עם זאת, בבלומברג טוענים כי נקודת המפנה חלה אחרי שיחתו של שר הביטחון בני גנץ עם מקבילו האוקראיני אולקסיי רזניקוב, שהתקיימה בצל מתיחות רבה בין השניים. ישראל הבטיחה אז לספק לאוקראינה מערכות התרעה מתקדמות מפני טילים, דבר שדווקא הכעיס בזמנו את האוקראינים.
באתר העלו את האפשרות שישראל תספק נשק למדינה שלישית, שבתורה תעביר אותו לאוקראינה - אך לפי הדיווח, רוסיה הזהירה את ישראל כי תגיב אם טילי הגנה אווירית מתוצרת ישראלית או מיירטים אחרים יגיעו לאוקראינה - בין אם תעביר לה אותם ישירות, ובין אם יגיעו אליה דרך מדינות שלישיות. העיתון מציין כי הדבר נמסר לו מ"שני אנשים המכירים את המדיניות הרוסית". בחודש שעבר הזהיר נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב את ישראל כי אספקת נשק לאוקראינה תהיה צעד "פזיז" ש"יהרוס" את היחסים בין רוסיה לישראל.
ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, יוסי קופרווסר, אמר לבלומברג כי ישראל אמורה להיות ערוכה להתמודד עם כלי הנשק האיראניים - והוסיף כי "אנחנו המדינה היחידה בעולם שיודעת לעשות את זה". לדבריו, "אוקראינה יכולה להיות שדה מבחן לאמצעי הנגד שלנו". הוא ציין כי סביר להניח שלא תהיה שינוי במדיניות הישראלית בעקבות תוצאות הבחירות.
באתר מציינים שב-26 באוקטובר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבירך לאחרונה את נתניהו על ניצחונו בבחירות, אמר שישראל החלה לחלוק עם ארצו את המודיעין שלה, והוסיף ש"המגמה חיובית". לדברי שגריר אוקראינה בישראל, "שיתוף הפעולה האיראני עם רוסיה היה שינוי גדול עבורנו. קיווינו שישראל תבחר להיות בצד הנכון של המלחמה כמדינה דמוקרטית - אבל בסופו של דבר זה קרה כי יש לנו אויב משותף, שהוא איראן".
בבלומברג ציינו את החשש הישראלי מסיוע לאוקראינה, בשל חופש הפעולה הגדול שצה"ל זוכה לו במרחב האווירי הסורי - שם לרוסיה נוכחות משמעותית. באתר ציינו גם שברוסיה חיים כמיליון יהודים שבישראל דואגים לביטחונם, ואת משבר הסוכנות היהודית בין מוסקבה לירושלים.
לפי הדיווח, התקיפות הרבות שהתבצעו באוקראינה באמצעות מל"טים איראניים, והטילים הבליסטיים שאיראן צפויה לספק לרוסיה, שינו את החישובים הישראליים ביחס למלחמה באוקראינה - כשהדאגה היא מכך שהניסיון באוקראינה ישדרג את יכולתה של איראן לתקוף ערים ישראליות.
בבלומברג ציינו כי כדי להעביר לאוקראינה מערכות התרעה מוקדמות, יהיה צורך להשתמש בטכנולוגיה ישראלית מתקדמת - ודבר כזה טעון אישור ייצוא ממשרד הביטחון וממשרדי ממשלה נוספים בישראל.
בבלומברג מרוויחים מהו האינטרס הישראלי: על אף שלכיפת ברזל רקורד מצוין ביירוט רקטות, טקטיקת המל"טים ההמונית שבה משתמשת איראן מייצרת אתגר חסר תקדים עבורה. "דמיינו 100 מל"טים מתאבדים חוצים את גבול ישראל לכיוון נמל חיפה", אמר תא"ל במיל' אמיר אביבי לבלומברג. "עד כמה שההגנה האווירית שלנו טובה, גם אם ניירט 90 מתוך 10 מהמל"טים, עדיין 10 יפגעו. זה איום גדול".
בבלומברג ציינו כי בלשכות של גנץ ולפיד סירבו להגיב לידיעה, וכך גם משרדי החוץ של איראן ורוסיה. רוסיה ואיראן, נזכיר, מכחישות באופן רשמי שטהרן מספקת נשק למוסקבה.
במקביל, ב-CNN דווח היום כי משטר האייתוללות בטהרן פנה לשלטונו של ולדימיר פוטין במוסקבה בבקשה לסייע לו בחיזוק תוכנית הנשק הגרעיני. בדיווח, שמתבסס על הערכת גורמי מודיעין בארה"ב, צוין כי האיראנים ביקשו מהרוסים בין היתר סיוע ברכישת רכיבים גרעיניים וייצור דלק גרעיני לצורך הפעלת כורים גרעיניים ובכך לקצר את "זמן הפריצה" שלהם לנשק גרעיני.
