הצטרפו למשדר
מקדם ההדבקה יורד בימים האחרונים ומסב נחת לממשלה, אך גילוי הווריאנט החדש BA2 מטריד את מערכת הבריאות - למרות שישנם גם סימנים מעודדים ואופטימיים. מצד אחד, המומחים סבורים שהוא מידבק אף יותר מהאומיקרון, ומנגד לא ברור אם הוא גורם למחלה קשה יותר ממנו. "עד עתה לא ידוע לנו על מקרי הדבקה חוזרים", הדגישה אתמול (יום ד') ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אך לפי שעה לא ברור אם הירידה העקבית בתחלואה תיבלם.
אלרעי פרייס הדגישה כי בניגוד לדיווחים קודמים – עד כה לא אותרו בישראל אנשים שנדבקו באומיקרון, החלימו ונדבקו שוב ב-BA2. בדיון של ועדת הבריאות של הכנסת אמרה אלרעי פרייס כי "בישראל יש 297 מקרי הדבקה בווריאנט החדש BA2, מהם 12 הם מחלימים - ואף אחד לא מאומיקרון. כדי שמחלים טרי יידבק בווירוס דומה, הווירוס צריך להיות מספיק שונה כדי שהנוגדנים שלו בגוף לא יגנו עליו".
כאמור, במערכת הבריאות אומרים כי המידע אודות הווריאנט החדש עוד לוקה בחסר. ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למחלות מתפרצות ומיקרוביולוגיה בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, הסביר: "אנחנו עדיין לא יודעים אם הווריאנט החדש גורם למחלה קשה, למרות שנראה שהוא לא משנה את עוצמת המחלה אבל הוא כן מידבק יותר. השאלה שכרגע רלוונטית היא האם תת הווריאנט הזה יכול להביא לכך שכל מי שנדבק באומיקרון עלול להידבק עוד פעם. אם כן, זה מאוד יאריך את הגל הנוכחי. זו השאלה הבוערת".
לדבריו, "בתי החולים שולחים את הדגימות של המאושפזים, ומשרד הבריאות - בהתאם לעומס וליכולת - בוחר את הדגימות שאותם הוא מרצף. סביר להניח שיותר מ-300 אנשים נושאים את הווריאנט הזה, ואנחנו גוזרים מהנתון הזה שיש הרבה יותר".
פרופ' נדב דוידוביץ': אין סיבה שהחיסון לא יהיה יעיל מול תת-הזן של האומיקרון
(צילום: סטס קופולו)
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, אמר כי "מדובר על וריאנט מידבק יותר בין 30 ל-50 אחוזים לעומת האומיקרון. המחלה לא נראית חמורה יותר מהאומיקרון, ובדנמרק לא ראינו אשפוזים קשים יותר. כרגע יש פולמוס בנושא הדבקה נוספת לאחר האומיקרון, אך לא סביר בעיניי שתהיה הדבקה המונית בווריאנט הזה משום שהאומיקרון יחסית טרי אצל האנשים שהוא הדביק. באופן כללי, אין לנו כרגע נתונים שמצביעים על כך ש-BA2 יכול להדביק מחלימי אומיקרון בשיעור גבוה. יכול להיות שיש מקרים נקודתיים, אבל כרגע אין נתונים שתומכים בהדבקה המונית בקרב מחלימי אומיקרון".
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מאוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת 'מדעת', פסימי יותר. לדבריו, "אנחנו יודעים שהווריאנט הזה יצא מאפריקה, ולפחות לפי התיאוריות יצא מאותו אדם כמו האומיקרון. באומיקרון יש בערך 60 מוטציות מהזן המקורי, 40 משותפות לאומיקרון ול-BA2 ועוד 20 שונות לכל וריאנט. ביחד זה אומר שישנה בערך שונות של 40 מוטציות בין שני הווריאנטים. המשמעות של זה היא שיש סיכוי טוב שאנשים שנדבקו באחד מהם יוכלו להידבק גם בשני, ויש על כך עדויות ממקומות שונים בעולם. הן מעטות מאוד, אך הן קיימות".
"מעבר לכך, אנחנו כנראה יודעים שרמת ההדבקה של הזן החדש ורמת התחלואה היא די דומה, ומהבחינה הזו נראה שהוא לא שונה מהאומיקרון המקורי", הוסיף קובילר. לדבריו, "הזן החדש כן יכול להדביק עוד אנשים שנדבקו, אך הוא לא מידבק הרבה יותר מהאומיקרון. משמעות נוספת היא שהגל הנוכחי לא יסתיים כל כך בקרוב, ואנחנו רואים את זה בהרבה מדינות בעולם שהגל קצת דועך ואז ישנה יציבות די ארוכה. בארץ הגל היה מאוד גבוה ולכן יכול להיות שהוא ידעך יותר מהר, אבל לא הייתי בונה על זה מדיניות ממשלתית".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ', אמר אתמול לאולפן ynet כי "כל הזמן יש וריאנטים. הנגיף הזה יודע לייצר הרבה מאוד מוטציות. רוב הווריאנטים הם חסרי משמעות לנוכח חוסר הצלחתם להתפשט בצורה משמעותית. הווריאנט החדש מידבק מעט יותר מהאומיקרון, אבל מבחינת התחלואה שנגרמת בגללו, הוא לא מאוד שונה. כנ"ל מבחינת השפעת החיסון עליו".
מנגד, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, פרופ' ארנון אפק, התבקש שלשום באולפן ynet להתייחס לווריאנט החדש ואמר כי "בדנמרק הייתה עצירה של התחלואה, ואז הגיעה שוב עלייה. מייחסים אותה לווריאנט החדש, שהוא יותר מידבק. יש בו עוד 30 שינויים גנטיים, ובהערכה גסה הוא מידבק יותר מהאומיקרון ב-50-30 אחוז, אבל הוא לא גורם למחלה יותר קשה, והחיסון יעיל נגדו כמו נגד האומיקרון, בעיקר במניעת מחלה קשה".
פורסם לראשונה: 22:42, 02.02.22
