עוד פרק בקידום החוק: מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין ראשון לשני) בקריאה ראשונה את חוק החמץ, שלפיו מנהל בית חולים יהיה רשאי להחליט בין היתר לאסור או להגביל הכנסה של חמץ למבנה המוסד הרפואי בחג הפסח. 51 ח"כים תמכו בהצעת החוק ו-46 התנגדו לה. כעת תוחזר ההצעה לוועדת הבריאות, לדיונים להכנתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
הקואליציה נחושה לסיים את החקיקה עד סוף המושב הנוכחי, כך שכבר בפסח הקרוב החוק יהיה בתוקף. יוזם החוק, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר אמש במליאה: "למה אנחנו צריכים לעמוד פה עכשיו ולהתווכח קואליציה ואופוזיציה? מה אנחנו הולכים לשנות? אנחנו הולכים לכפות על מישהו אורח חיים? למה התערב בג"ץ בעניין הזה? שכרון הכוח של השופטים, שהכול הם יכולים לעשות".
"ההתערבות החצופה הזו היא רק בנושאים נגד הדת", המשיך גפני. "בדברים אחרים הם מהלכים על קוצים ופה הם אומרים באופן מלא ומקווים שיהיו כמה אנטי-דתיים שימחאו להם כפיים. אז עשינו את החוק הרך ביותר האפשרי - אין סמכות לאף אחד מלבד למנהל בית החולים. שלושה רבעים מהעם היהודי מקפידים על זה, אז שלא יבואו לבית החולים? מה הליברלים באופוזיציה אומרים לאותו חולה ששומר ולצערו צריך להתאשפז בפסח?".
לאחר העברת החוק כתב ראש האופוזיציה יאיר לפיד בטוויטר: "כמו גנבים בלילה הקואליציה הצביעה על חוק החמץ. הממשלה הזו בת חודשיים, היא לא העבירה שום דבר למען הציבור, אבל הכי דחוף הלילה - כפייה דתית". לפני כן הוא אמר בדיון: "אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו מה יקרה אם החוק הזה יעבור, אנחנו יודעים כי זה כבר קרה כשעבר חוק החמץ המקורי בשנת 1986. כשאני הייתי ילד, איש מעולם לא חשב אפילו לאכול חמץ בפרהסיה בחג הפסח, גם חילונים גמורים שלא ששמרו כשרות, מתוך כבוד למסורת ומתוך הבנה שאתה לא רוצה לפגוע בשכניך שהם שומרי מסורת.
"ואז ב-86' עבר חוק החמץ ואחרי שנה אנשים כבר עשו מנגלים בים. אחרי שנתיים בכל פארק אכלו חמץ, אחרי שלוש שנים מסעדות נשארו פתוחות. אנשים לא אוהבים שמנסים לכפות עליהם את הדת. כשאתה כופה - האפקט המיידי הוא הפוך. אם אתם תעבירו את החוק הזה - יהיה הרבה יותר חמץ בבית החולים. בגלל החקיקה הזאת יהיה פה חילול השם הרבה יותר גדול. כל חבר כנסת חובש כיפה ישאל את עצמו אם הוא מצביע שמית על חוק שאין שום ספק לאף אדם שהוא הולך לגרום לחילול חג הפסח הגדול במדינת ישראל".
לפי הצעת החוק, שעלתה בדרישת חברי הכנסת החרדים מיהדות התורה וש"ס, מנהל בית חולים יוכל כאמור לקבוע האם לאפשר הכנסת חמץ בפסח וכן להחליט על "הסדרים מיוחדים" לשם שמירת כשרות בחג. לפי הנוסח הנוכחי, הוראות איסור או הגבלה של הכנסת חמץ יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים, ואם אין אתר כאמור - באתר האינטרנט של משרד הבריאות. גם בבית החולים יוצב שילוט בדבר ההוראות האמורות. בנוסף, רשאי המנהל להסמיך עובד ליידע את הבאים בשערי בית החולים בדבר ההוראות שנקבעו.
גולן לבן ארי: "קוקוריקו, את מפריעה לי"
כזכור, מדובר בסטטוס-קוו שהיה בישראל במשך שנים עד שבאפריל 2020 קיבל בג"ץ את עתירת הפורום החילוני וקבע כי האיסור על הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים אינו חוקתי, ועל כן בטל. מה שיצר את הבעייתיות בחוק הוא שמאבטחים בבתי חולים היו בודקים תיקים של הנכנסים ועל אף שיוזמי החוק טוענים כי הפעם זה לא יקרה ורק "יודיעו" על הדרישה בבית החולים, הדבר אינו מעוגן בנוסח החוק ויכול שוב להוביל לפרשנות של העובדים בבתי החולים השונים.
במהלך הדיון נרשם שוב רגע מביש במליאה, כאשר השרה ללא תיק במשרד ראש הממשלה מאי גולן (הליכוד) התעמתה עם ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). כאשר גולן דיברה לקראת תום הדיון מדוכן הנואמים אמרה בן ארי: "מה קורה עם ההצבעה?". השרה גולן השיבה לה: "מירב קוקוריקו בן ארי את מפריעה לי, הקירקורים שלך מאוד מפריעים. יום ולילה את מקרקרת".
ח"כ בן ארי ענתה לשרה גולן: "את לא תגידי לי שאני מקרקרת. את חצופה, מי את שתדברי אליי ככה? מי את בכלל". השרה גולן לא חדלה: "את קוקוריקו שמקרקרת". ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) שניהלה את הדיון קראה את השתיים לסדר, אולם גולן המשיכה לצעוק עד שיו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ הרגיע אותה. "את תדברי בצורה מכבדת", אמרה שאשא ביטון לשרה.
אלכס טנצר, יו"ר המטה למען עובדי הקבלן, אמר ל-ynet בסוף השבוע: "אף מאבטח לא יבדוק אם יש חמץ בתיקי המבקרים בבתי החולים. תפקידם לחפש מטעני נפץ ונשק ולא סנדוויצ'ים". לדבריו, "מאבטחים מקבלים שכר כדי לבדוק שלא מכניסים סכין או אקדח לבית החולים. אם רוצים לקיים את החוק שרבנים יבדקו בכניסה שלא יכניסו לבתי חולים בפסח חמץ. המאבטחים אפילו לא חושבים לחפש סנדוויצ'ים בתיקים. יש להם מספיק עבודה בתחום הביטחון. מאבטחים ישמרו רק על הביטחון. נקודה".
אחרי ההצבעה על חוק החמץ, מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), שבתקופת ממשלת בנט-לפיד עוררה מחלוקת קשה בתוך הקואליציה השברירית, ושמטרתו למנוע איחוד משפחות בין ערבים ישראלים לבין פלסטינים תושבי השטחים. הוא יוארך בשנה עד 14 במרץ 2024. מדובר בחוק זמני שאימצה הכנסת בשנת 2003 במהלך האינתיפאדה השנייה, שנועד למנוע מפלסטינים תושבי השטחים לקבל מעמד חוקי בישראל, ומאז הוא מוארך מדי שנה.
אחרי שוועדת השרים לחקיקה הצביעה בעד החוק, הבוקר הקואליציה תביא להצבעה בקריאה טרומית את הצעת חוק התרומות של ח"כ עמית הלוי מהליכוד. מדובר בהצעת חוק שנועדה לאפשר לנבחרי ציבור לגייס תרומות מאזרחים למימון הליך משפטי או טיפול רפואי - ולא רק עבורם, אלא גם עבור בני משפחותיהם.
קשה שלא לקשר בין הצעת החוק הזו, שמגיעה מחבר כנסת במפלגת הליכוד, לבין ענייניו המשפטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעבר בג"ץ דרש ממנו להשיב לעיזבונו של בן דודו המנוח נתן מיליקובסקי 270 אלף דולר שקיבל ממנו למימון הגנתו המשפטית וכן שלל ממנו לקבל גיוס המונים שהגיע למיליוני שקלים. באמצעות ההצעה החדשה יוכלו גם בני משפחתו, ובהם יאיר נתניהו שהסתבך לא אחת עם תביעות דיבה, לקבל תרומות מהציבור למימון הליכים משפטיים. ח"כ הלוי, מנגד, מכחיש את הקשר בין הצעתו למשפחת נתניהו.
פורסם לראשונה: 23:53, 05.03.23