הימים האחרונים מחזירים את נטליה ברז'ניה (88), ניצולת שואה מאודסה, 80 שנה לאחור, לימי מלחמת העולם השנייה. "אני מרגישה שאני עוברת היום מחדש את מה שעברתי ב־1941", אמרה אתמול. "יש מלחמה נוראית בחוץ, הרבה פיצוצים. אני מרגישה שאני באיזה חלום רע. אני לא מאמינה שאני צריכה לעבור שוב את מה שעברתי לפני 80 שנה. המילה פחד לא מצליחה לבטא את מה שאני מרגישה".
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• הבריחה מאירפין: "הם הפגיזו אנשים, זה רצח עם"; אירופה נגד סנקציות על הגז
• מוקשים בנתיב הפינוי, ראש העיר קייב: "נגן על הבירה"
• ההפגזות מתקרבות, ובלב קייב נעים טנקים אוקראיניים | רון בן ישי
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
כמו קשישים רבים, בהם ניצולי שואה, ברז'ניה אינה יכולה לברוח מאוקראינה, שכן גילה ומצבה הבריאותי לא מאפשרים לה לצאת למסע בריחה בקור המקפיא. "במלחמת העולם השנייה העבירו אותי לסיביר, עם אמא והמשפחה המורחבת", נזכרה אתמול. "התחבאנו תקופה מאוד ארוכה במרתף של בניין. גם היום אני מתחבאת. הבעיות הרפואיות שלי התחילו לפני המלחמה, אבל הלחץ בשבועות האחרונים לא עוזר".
"אנחנו שומעים מניצולי השואה באוקראינה שהמלחמה הנוכחית מחזירה אותם לחוויות של מלחמת העולם השנייה", סיפר אתמול עמוס לב-רן, מנהל קשרי חוץ של ג'וינט-חמ"ע (חבר המדינות העצמאיות). "הם מתארים אימה שמשפיעה עליהם פיזית, ובתנאים האלה הם נאלצים להסתתר ולהילחם על בריאותם. התפקיד שלנו הוא לעזור להם. אנחנו שומעים בשבוע האחרון סיפורי גבורה של מטפלי הבית שלנו, שממשיכים להגיע לבתי הניצולים גם תוך סיכון אישי. חלק נשארים לישון אצלם כדי להקל, אחרים לקחו אליהם ניצולים הביתה. יש מטפלים שהולכים שעות כדי להגיע לבתי הקשישים, כי אין תחבורה ציבורית וזה שירות מציל חיים. גם במקומות כמו חרקוב וקייב אנחנו מצליחים להמשיך ברמה מסוימת את טיפולי הבית".
הג'וינט פועל באוקראינה כ-30 שנה, ומטפל ב-37 אלף קשישים במדינה, מתוכם 9,900 ניצולי שואה. מתחילת המשבר הג'וינט עובד בשיתוף פעולה עם ועידת התביעות, כדי להגיע לאנשי הקהילה היהודית. "אנחנו מסייעים להם גם במזון ותרופות", אמר לב-רן, "אבל אנחנו חוששים שתהיה החמרה בקושי שלנו להגיש סיוע למבוגרים בבתים".
אנה רוזן (80), ניצולת שואה מאודסה, בימים אלה חיה גם היא מחדש את זיכרונות המלחמה. "ההפצצות בבוקר ה-24 בפברואר מיד החזירו אותי למלחמה", תיארה אתמול. "זו חרדה קיצונית, שמשתלטת על כל הגוף. אני מרגישה חסרת אונים ומיואשת נורא. זה החזיר אליי את הקושי הנורא של אז, את כל מה שעברנו כדי לברוח וכדי לשרוד. אני רוצה את החיים הנורמליים שלי בחזרה".
