עדות יאיר חקאק במשפט נתניהו
(צילום: אלכס גמבורג)
הדיונים במשפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ממשיכים היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון יתמקד בתיק 4000 - תיק "בזק-וואלה", שבו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. היום העיד יאיר חקאק, שעבד באגף תכנון ומדיניות במשרד התקשורת בזמן המעשים המתוארים בכתב האישום. עדותו של חקאק מתמקדת בנושאים רגולטוריים של משרד התקשורת הקשורים לבזק.
חקאק פתח את עדותו בתיאור האווירה במשרד התקשורת בתקופה שבין ספטמבר 2016 למרץ-אפריל 2017. חקאק יצא אז לחופשה ללא תשלום כדי להתקדם במחקר שערך באוניברסיטה העברית, אך בעדותו היום ציין כי באותה תקופה הייתה גם "תחושה מאוד לא טובה במשרד, שהדרג המקצועי לא בא לידי ביטוי בהחלטות שלו". "במקרים מסוימים הדרג שימש לא יותר מתפאורה להחלטות שהתקבלו זה מכבר. לא הרגשתי שאפשר לקבל החלטות מקצועיות", הוסיף חקאק.
התובע, עו"ד אמיר טבנקין, שאל את חקאק על הנחיות שקיבל ממנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בין בזק לחברות הבנות שלה. חקאק השיב, "ידעתי שבאופן כללי עמדתו של פילבר היא שצריך לפעול לרכך ואף לבטל את ההפרדה המבנית", העיד חקאק. לדבריו, פילבר "אמר כמה פעמים שצריך לבטל אותה".
טבנקין שאל את העד חקאק מה הוא ידע על פגישות שקיים פילבר עם אנשי בזק ב-2015, וחקאק השיב כי לא ידע "דבר וחצי דבר". חקאק נשאל בנוגע לטענתו של פילבר כי ביקש "לשנות את המשוואה עם בזק", כך שבמקום להתנות את ביטול ההפרדה המבנית בשיתוף פעולה של החברה עם רפורמת השוק הסיטונאי, הוא יבקש לתת לבזק תמריצים להשקיע בתשתיות. חקאק השיב כי "משוואה בין ההפרדה המבנית ובין פיתוח תשתיות היא לא משהו שאני מכיר מהשיח המקצועי של המשרד". לדבריו, "מה שאמור להשיג את הרווחה הכללית זו תחרות".
טבנקין הציג מייל עם הערות של חקאק בנוגע למסמך מדיניות שעסק בביטול ההפרדה המבנית בין בזק לחברות הבת שלה, ובראשן יס. את המסמך ניסחה העוזרת של פילבר, עדי קאהן גונן. חקאק העיד כי סירב לחתום עליו. "אמרתי לעדי שאין בכוונתי לחתום על המסמך מכמה סיבות. ראשית, מבחינה פרוצדורלית עדיף שאגפים נוספים במשרד מלבד זה שלי יתנו עליו את הדעת. המדיניות לא בשלה, המסמך לא במצב שאפשר לחתום עליו".
לדבריו, לאחר שהתייעץ עם קולגה מהמשרד, אמר לקאהן-גונן: "אם פילבר רוצה לפטר אותי, שיפטר". הוא הסביר כי חשב "שהניסיון להשתמש במוניטין המקצועי שלי כשאני רגל מחוץ למשרד, כדי לקבוע מדיניות שיהיה קשה לשנות אחר כך, לא ראוי".
6 צפייה בגלריה
נתניהו ואלוביץ'. נטען כי בין השניים נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח"
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
לפי כתב האישום, המכתב ששלח לבסוף פילבר לבזק כלל פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול בו, בפרט בנוגע לחובת שימוע לפני קבלת ההחלטה. בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו ההיתכנות לביטול ההפרדה גבוהה בהרבה מכפי שהייתה בפועל. רק לאחר התערבות של בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר.
חקאק העיד כי חודש לאחר שיצא לחל"ת התקשר אליו סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, ושאל אותו אם הוא זה שניסח את המסמך בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בבזק. לדברי חקאק, "הוא (לבאות) אמר שפילבר שלח מסמך שבכוונתו להוציא, שואל אם זה המסמך שלי. אני עונה לו: אין קשר בין המסמך הזה למסמך שלי, הוא שונה בתכלית".
טבנקין שאל את חקאק מה הייתה, אם כך, עמדתו באותה עת, וחקאק השיב: "עניתי להרן (לבאות) שהוא (פילבר) עושה שם דברים שאני לא מסכים איתם. הראשון הוא הקשר בין הפרדה לבין פריסת תשתיות מתקדמות". לדברי חקאק, הניסיון לקשור בין הדברים "לא הוכח ולא גובה בניתוח כלשהו". במסמך כלל פילבר גם המלצה לאשר את מיזוג בזק-יס - שבו היה אלוביץ' מעוניין - וחקאק העיד כי בטיוטה שניסח לא התייחס כלל לנושא המיזוג.
עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נתניהו, החל בחקירה נגדית של חקאק ושאל אותו אם לא הופתע מהמדיניות שפילבר הוביל במשרד התקשורת. חקאק השיב כי לא הופתע, וחן הוסיף כי חקאק אף השתתף בהכנת תוכנית העבודה השנתית של המשרד ב-2016. חקאק אמר כי לא השתתף בדיונים שהתקיימו עם הגורמים המקצועיים בעקבות מכתבו של פילבר.
חן שאל את חקאק על מערכת היחסים בין פילבר לבין לבאות, סגנו במשרד. חקאק נשאל אם נמנע מלחתום על המסמך כדי להימנע מלהתערב במתח שבין פילבר ל-לבאות. "אמרתי מפורשות שמדיניות כזו, שיש לה השפעה כזו על התחרות, צריכה להיות מובאת לאגף כלכלה (האגף שבראשו עמד לבאות, ג.כ)", השיב חקאק.
עו"ד בעז בן צור החליף את חן בחקירה הנגדית, ושאל את העד חקאק על מדיניות פריסת הסיבים האופטיים. לדברי בן צור, בקול קורא שמשרד התקשורת פרסם לאחרונה נכתב כי "בהתאם לתרחישים סבירים, לא קיימת היתכנות כלכלית לפרישה כלל ארצית של סיבים על ידי בזק", ומכאן ביקש בן צור לטעון כי תוצאת מדיניות זו היא עיסוק משמעותי ומתמשך של משרד התקשורת בפריסת הסיבים וברגולציה שלו.
לפי האישום, בין נתניהו לאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. אלוביץ' היה בעל השליטה בקבוצת בזק והאתר "וואלה". נתניהו החזיק בסמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת, כך שהייתה לו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
נטען כי בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שבמסגרתה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.
בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם. מתוקף תפקידיו הציבוריים, עסק נתניהו במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
6 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. נטען כי שינה שיטת ביצוע של רפורמה לשיטה המועדפת על בזק
(צילום: יואב דודקביץ')
על מנת לממש את הנחיית נתניהו להיטיב עם בזק, פעל שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד התקשורת. בין היתר מוזכר באישום שבהתאם להוראות שנתן לו נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת "רפורמת השוק הסיטונאי", שינה פילבר את שיטת הביצוע של ה"רפורמה בשוק הטלפוניה" לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף שהשיטה נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת.
העד הקודם בתיק 4000 היה עדי קופלוביץ מאגף כלכלה במשרד התקשורת. בחקירה הנגדית על ידי סנגורו של אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, קופלוביץ נשאל לגבי הקשיבות של פילבר לדרג המקצועי עליו הוא נמנה. הוא השיב כי בתחילת כהונתו נוצר רושם של שיח ענייני, ואמר כי בהמשך חש שפילבר צידד בטענות של בזק באופן כמעט אוטומטי. קופלוביץ סיפר כי בהתנהלותו מול בזק, ביקש מידע או ניסה לשוחח עם נציגים מטעם החברה, אך נענה בהקשר לנושאים מסוימים כי בקשות לבזק יוגשו רק דרך פילבר.
השופטים שאלו את קופלוביץ מפורשות אם פילבר התנהל בניגוד לדין או לנוהל. קופלוביץ הדגיש כי "בנקודה מסוימת בנושא הטלפוניה, חשבתי שההתנהלות אינה סבירה. בעבודתי לא הייתה אינדיקציה שפעל בניגוד לדין, אך אני כן סבור שהוא פעל כרגולטור שבוי. לי אין מידע על משהו לא תקין".
