האבא "חלם גבעתי" - הילד הגשים לאחר פטירתו: נעם תמם (18.5) מחולון, התייתם מאביו שלומי שנפטר לפני כשנתיים בגיל 47 לאחר מאבק במחלת הסרטן. כשאביו על ערש דווי, הוא קיים עימו שיחת פרידה מרגשת וכואבת במיוחד, שבה אביו ביקש ממנו להתגייס לחטיבה שבה שירת וכל כך אהב - חטיבת גבעתי. אתמול (שני) התייצב נעם בלשכת הגיוס והגשים את חלום אביו כשהתגייס לחטיבה.
תמם ליווה את אביו בטיפולים ובימי האשפוז הארוכים במחלקה האונקולוגית, ובשבת האחרונה שלהם יחד, קיימו שיחת פרידה. "דיברנו הרבה על המשפחה, ועל מה יהיה אחרי שהוא כבר לא יהיה איתנו", שיתף. הוא הוסיף כי "הוא ביקש ממני שאם אני יכול, שאתגייס לחטיבת גבעתי, החטיבה ששירת בה וכל כך אהב אותה. עוד לא קיבלתי אז צו ראשון אפילו, אבל ידעתי שאני רוצה להיות לוחם. הוא אמר לי שאם באמת אגיע לגבעתי, שאקח את הכומתה הסגולה שלו שנמצאת אצלנו במקום של כבוד בסלון".
הדרך של תמם לחטיבה לא הייתה פשוטה, הוא למעשה נלחם כדי להגיע לשם. "בהתחלה שיבצו אותי לנחל. כשראיתי את השיבוץ הרגשתי רע ממש. רציתי להגשים את המשאלה של אבי. מאז שהוא נפטר להתגייס לגבעתי היה גם החלום שלי, לא רק של אבא. הייתי צריך להתמודד עם המון ביורוקרטיה", סיפר. הוא הוסיף כי "הגעתי לשיחות עם מפקדים, ועד ללשכת הרמטכ"ל. הגעתי למתן חורש שהיה קצין מוערך בחטיבה והכיר את אבי. בסוף הצלחתי, זה לא היה פשוט אבל לא יכולתי לחשוב שאתגייס למקום אחר. השאיפה הגדולה שלי עכשיו היא להגיע לסיירת".
תמם סיפר כי באופן טבעי, אימו מודאגת מאוד מההחלטה שלו, ואמר כי "אני הבן הראשון שמתגייס בבית, וכמו כל אמא היא חוששת מאוד ודואגת לי, בייחוד אחרי שאבא נפטר. אני מאמין שלצד החששות היא מתרגשת שאני הולך בעקבותיו".
לדבריו, כשאביו היה בחיים הוא דיבר הרבה על החטיבה. "אני מכיר המון סיפורים מהשירות שלו, על השהייה בלבנון ובכלל", סיפר. הוא שיתף כי "אבא שלי היה חותם כל שיחה בוואטסאפ בלב סגול, הוא דיבר המון על גבעתי. אני מרגיש שאני לוקח איתי את המורשת שלו ורואה בזה סוג של המשכיות שלו. אני מחכה בעזרת השם כבר לחבוש את הכומתה שלו, כמו שהוא חלם".