לא פשוט לשמור על אופטימיות במשך יותר מ-10 חודשים, ומשפחות החטופים עברו שוב ושוב את רגע הציפייה לעסקה מוצלחת שתחזיר הביתה את יקיריהן - ואז את האכזבה הגדולה. היום (חמישי) תיפתח בקטאר פסגה נוספת למען הגעה לעסקה לשחרור החטופים, והמשפחות מבקשות - "תסתכלו לנו בעיניים ותביאו אותם הביתה". הבוקר מסרו כמה בני משפחות הצהרה בתל אביב, ואז צעדו למצודת זאב, מעוז מפלגת הליכוד.
מיצג משפחות החטופים מול מצודת זאב
(צילום: עידו ארז)
מחאת נציגי משפחות החטופים בכנסת
(צילום: מטה משפחות החטופים)
"אין לי אלטרנטיבה אלא להיות אופטימי, אבל צריך לעבוד על התקווה", אמר רובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועה עזה. "אנחנו צריכים שהמנהיגים שלנו יגלו מנהיגות. הם צריכים לקבל את ההחלטה המוסרית, הערכית, היהודית - החזרת כלל החטופים. אני סומך על הצוות המקצועי, הם יושבים איתנו, שומעים ומרגישים את הכאב שלנו. אני מאמין שהם יביאו את העסקה הכי טובה שהם יכולים, ואז הם יגיעו לממשלת ישראל שתצטרך להכריע האם נוכל להתקדם לפרק הבא שלנו כעם, או שייכנסו שיקולים פוליטיים".
לדבריו, "האמריקנים שואלים אותנו בכל פעם איך זה שלאזרחים הישראלים יש זיכרון כל כך קצר. הממשל הזה הוכיח שהוא עומד לצד ישראל, ואז הם שומעים משרים בכירים שאמריקה דוחפת ל'הסכם כניעה'. אם לא יהיה הסכם עכשיו, המציאות הפוליטית תרחיק את היכולת להגיע אליו עוד יותר. המשפחות כולן מבינות, גם אלה שלא יהיו בפעימה הראשונה - שחייבים להניע את הגלגל הזה כדי שנוכל להביא את כולם".
אסנת, אחותם של האחים יוסי ואלי שרעבי שנחטפו לעזה, מתקשה לשמור על אופטימיות. ״אח שלי שרון הרבה יותר אופטימי, אני פחות", אמרה. "אני למודת אכזבות ולא מרשה לעצמי לפתח ציפיות. עד שלא אראה אותם ברכב של הצלב האדום אני לא אאמין שזה קורה. מצד שני, אני רוצה להאמין ולהחזיק בתקווה שזה באמת הרגע הנכון לעשות את זה, כי אין רגע אחר. זה עכשיו. אני מאמינה שיוסי ואלי נמצאים לנגד עיניהם של צוות המו"מ, אני חייבת להאמין בהם ולהם. שיתחילו את השלב הראשון ויעברו בצורה חלקה לבאים, אני חייבת להאמין בזה. יש לי אח אחד שנהרג שם ואח אחד שאנחנו מקווים שחי ושורד, חייבים לראות אותו כאן".
גלעד קורנגולד, אביו של טל שהם, גם כן משתדל לא לפתח ציפיות. ״אני מנסה להתאמץ לא להיכנס לאופוריה, לתקווה. אני לא מסוגל ליפול עוד פעם", אמר. "אנחנו נראה קודם כל מי יגיע, לאן נוסעים. אני חושב שימים יגידו אם ראש הממשלה שלנו, שאחראי על המדינה, ירצה ויסכים - או שוב יספר סיפורים על חמאס שלא רוצה עסקה. אני לא מכיר חמאס. אני יודע שמדינת ישראל הפקירה אותנו, ולהטיל את האשמה על חמאס זה לא חכמה. תפקיד המדינה, על פי החוזה שנחתם לפני 76 שנה בין המדינה לאזרחיה, זה להחזיר לארץ ישראל את כולם - גם במחירים מאוד גבוהים. ולבן שלי אין מחיר. אני לא מתחנן, אני דורש לעשות את המאמץ ולהוציא את כולם מיד. הפקרת החטופים זה האיום הקיומי היחיד של מדינת ישראל, ואם הם יופקרו ראש הממשלה ייזכר לדיראון עולם".
לדברי קורנגולד, "אני מתפלץ מזה שחברי כנסת ושרים יצאו לפגרה ארוכה מאוד וכמעט אין אף אחד שיוצא החוצה באומץ וקורא לראש הממשלה 'זהו, עכשיו עסקה כדי להוציא את כולם ולהרגיע את גבולות הארץ ולהתארגן מחדש'. אני חושב שהחברה הישראלית איתנו, פחות מבעבר אך עדיין, אבל לצערי חיבוק ותמיכה זה חשוב אבל ההבנה היא יותר חשובה. ההבנה שהבעיה היא לא רק שלנו. אנחנו (המשפחות) על סף התמוטטות, עברנו כל כך הרבה. הבעיה של עם ישראל היא נרמול נושא החטופים, וזה בעוכרי כולנו. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שעברנו ב-7 באוקטובר ולא מה שאנחנו עוברים עד היום כבר כמעט שנה. אנחנו מבקשים מעם ישראל לצאת לרחובות, להפגין כמו במדינה דמוקרטית ולנסות בכוח ההמון הרב לשנות את ההחלטה של ממשלת ישראל להפקיר את החטופים".
בהצהרה שמסרו בני המשפחות הבוקר פנה קורנגולד לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שהביעו באופן קבוע התנגדות לעסקה, ואמר: "אדון סמוטריץ ואדון בן גביר, אם הבן שלי הוא קורבו ראוי בעינייכם, אז קחו את נשותיכם ואת הילדים וסעו לעזה. תעלו את הקורבן שאתם כל כך רוצים". שחר מור (זהירו), אחיינו של החטוף אברהם מונדר, תקף כי "אנחנו לא סומכים על הממשלה הישראלית שגוררת רגליים, תעזרו לנו ללחוץ על כל הצדדים ובמיוחד עליה. אם נתניהו היה רוצה להביא אותם זה היה קורה, הם מתים בגלל ההפקרה שלו".
דני אלגרט, שאחיו איציק מוחזק בשבי, הוסיף: "ביבי, יצא לך הפוך. חיסלת את הנייה כדי לטרפד את המהלך אבל נראה שהיום האיראנים לוחצים על הפסקת אש. זה כבר לא תלוי בך. המלחמה האיזורית שהבאת תשחרר את החטופים. פספסת את ההזדמנות לצאת טיפה יותר טוב ממה שנכנסת לאירוע הזה. אנחנו לא סומכים עליך".
הריאיון המלאה עם אורלי גלבוע
במקביל, אורלי גלבוע אמה של החטופה דניאלה גלבוע, אמרה ל-ynet כי "אני מרגישה שזו ההזדמנות האחרונה, הזדמנות שחייבים לקחת אותה בשתי ידיים. עבר כל כך הרבה זמן, אם נדחה את ההזדמנות הזאת אני לא יודעת אם תהיה הזדמנות הבאה לחטופים שעדיין חיים. בכל יום שעובר אנחנו שומעים על מקרים כאלה ואחרים של חטופים שנהרגו בשבי. אני יודעת על כ-30 חטופים שנהרגו מינואר בשבי, אלה ההערכות - זה מספר לא נתפס. הם חייבים לעשות את העסקה הזאת. יש לנו עסק עם חיות אדם, בסוף זה תלוי בנו".
לישי מירן-לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן, התייחסה לקטגוריות השחרור בעסקה: "כל הזמן אומרים 'גברים' - חלקם אבות לילדים מאוד קטנים. חלקם גם ילדים של, אחים של. עמרי הוא לא רק 'גבר', ככה הוא נולד, אבל הוא אבא. זו הסמנטיקה שאנחנו צריכים להשתמש בה. לעמרי יש שתי בנות. אלמה בת 4 חודשים, רוני בת 3. אנחנו 10 חודשים בלעדיו. אחרי שגם הן היו בנות ערובה. הם עוד דברים חוץ מ'גברים'".
דבריה של לישי ל-ynet
לישי הוסיפה כי "אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה כתוב בשלבים. הרולטה הרוסית ממשיכה. באמת קטונתי מלהגיד מי נמצא איפה ובאיזו קטגוריה, ואנחנו עדיין בתוך הטראומה, כל עוד עמרי לא כאן. ילדה בת 3 מזכירה לעצמה איפה אבא ומה קרה והאנשים הרעים שלקחו את אבא. אי אפשר לצאת מזה. אין חיים חדשים. אני עדיין מפונה, חיה ביחידת אירוח ביחד עם ההורים שלי שגם היו תחת מתקפת חמאס בשדרות. אין פה ימין או שמאל. המשאלה שלי היא שעמרי יחזור ושאני אחזור להיות אנונימית. שימו לב להיות עם היד על המקלדת".
הערב יקיימו המשפחות את צעדת ההזדמנות האחרונה שתצא בשעה 19:00 מבית העצמאות בתל אביב (רוטשילד 16), ותגיע עד לשער שאול של הקריה, סמוך לכיכר החטופים. בצעדה יקראו המשפחות לצוות המשא ומתן: "אל תחזרו בלי עסקה! תנהלו מו"מ עד שייצא עשן לבן".
