הבחירות לרשויות המקומיות הולכות וקרבות, ובחברה הערבית יש מי שחושש להשתתף בהן - ואף החליט כבר שלא לעשות זאת בטענה כי המדינה לא מצליחה לספק ביטחון למועמדים ולנבחרי הציבור. "אנשים סוחטים כי הם מעוניינים בתפקידים, בכוח ובהעסקת קרובי משפחתם", הסביר ל-ynet מועמד לראשות מועצה מקומית בצפון, "אני מקבל איומים חמורים וקללות, ושוקל לא להתמודד - ולשמור על חיי".
תיעוד: ירי לעבר ביתו של ראש העיר טמרה
לפני כשבוע נחשף ב-ynet כי לפחות 25 נבחרי ציבור ערבים מוגדרים על ידי המשטרה כמאוימים ומקבלים אבטחה ברמות שונות. "המתיחות ביישוב שלנו גבוהה מאוד", סיפר המועמד, "לפעמים מאיימים על אנשים כי הם כותבים למי הם יצביעו. לצערי חופש הביטוי הפך להיות מסוכן, ועלול לגרום לפגיעה ממשית".
האלימות המשתוללת הגיעה אתמול בלילה גם לביתו של ראש העיר טמרה ד"ר סוהיל דיאב, כשאלמונים הגיעו לחומת חצר הבית ופתחו באש. לא היו נפגעים. שוטרים הגיעו לזירה ונפתחה חקירה, שלושה חשודים בני 18, 19 ו-34 נעצרו. כיממה קודם לכן, נורה מוסעב דוכאן, מועמד לראשות העיר נצרת, כשבוע אחרי רצח גאזי סעב (53), מועמד לראשות מועצת אבו סנאן שבגליל, ומנכ"ל עיריית טירה עבד אלרחמן קשוע (60).
"השנה הגעתי להחלטה שלא להשתתף בבחירות, אף שעד היום עמדתי מאחורי מועמד למועצה ותמכתי בו, מתוך רצון לשנות", ציין הפעיל החברתי והפוליטי איהאב ג'בארין, תושב פוריידיס. לדבריו, "הגענו לנקודה של השתלטות גורמי פשיעה בדרך ישירה או עקיפה על מוקדי הרשויות המקומיות. המועמדים השנה מצויים בסיכון גבוה, ואני לא מוכן לשתף פעולה עם העוול הזה. מצד שני, לפעמים מדובר בסכסוכים פנימיים".
7 צפייה בגלריה
"איום על ראשי רשויות זו לא אוזלת יד - אלא מדיניות של פגיעה בחברה הערבית". עז אלדין עמאש
המועד לראשות מועצת ג'סר א-זרקא עז אלדין עמאש אמר כי "בשנים האחרונות ארגוני הפשע הם הריבון ביישובים הערביים, וכך הפכו נציגי הציבור ליעדים לפגיעה ממשית". לדבריו, "מי שמשתף פעולה עם ארגוני הפשע מקבל חסות, ולצערי יש כאלה שמתחלקים אתם ברווחים. המון ראשי רשויות מאוימים רק משום שהם מנסים לדחוק ארגוני פשע מקרבתם, ויש עוד מועמדים שמאוימים גם כן היות והאג'נדה שלהם כוללת מלחמה באלימות ובפשע.
"אני חושב שהמשטרה, עם השר בן גביר, מעוניינים במה שקורה", המשיך עמאש. "איום על ראשי רשויות ומתמודדים, זו כבר לא אוזלת יד - אלא מדיניות של פגיעה בחברה הערבית שיש בה רק ריבון אחד ואלה ארגוני הפשע". הוא התייחס לכך שבשנת 2015 הוקמה תחנת משטרה בג'סר א-זרקא, ואמר כי "מאז נרצחו יותר מ-20 אנשים, ומבחן התוצאה הוכיחה שלמשטרה לא ממש אכפת ממה שקורה כאן, ובחברה הערבית בכלל.
"כרגע אין כאן ארגוני פשע אלא עבריינים בודדים, אבל החשש הוא שתהיה פה השתלטות הדרגתית של ארגוני הפשע. זה מפחיד את כל האוכלוסייה פה", הוסיף המועמד לראשות המועצה. "בתקופה האחרונה שהייתי ראש המועצה, בין 2013-2011 הוגדרתי על-ידי המשטרה כמאוים ברמה הגבוהה ביותר (6), ובבחירות לאחר מכן לא התמודדתי כי משפחתי סבלה מנושא האבטחה הצמודה והמצב".
הוא אמר כי לא קיבל איומים כמועמד לראשות המועצה, אך סיפר כי הוא מבקש מבנו לסרוק את השטח סמוך לביתם כשהוא חוזר מאוחר. "אני עושה את זה כי כמה ימים לפני בחירות 2008 עבריינים ניסו לרצוח אותי וזרקו מטען חבלה כשפתחתי את דלת הבית שלי", אמר עמאש. "זו הרגשה לא נעימה, אבל אני לא יכול לתת לפושעים לנצח. המטרה שלי בראש ובראשונה היא מיגור האלימות והפשיעה, ולבנות תוכנית חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית להורדת רמת הפשיעה בג'סר א-זרקא".
ד"ר נוהא ג'אבר בדר, ממלאת מקום ראש העיר מעאר, הוסיפה: "המצב מאוד מסוכן ומעורר חששות גדולים. אסור לנו לנוח, אנחנו צריכים להיאבק נגד התופעה. המשטרה היא האחראית לביטחון התושבים, ועליה לשמור עליהם, למגר את תופעת האלימות ולשלוט בפשיעה בחברה הערבית".
עורך הדין רדא ג'אבר, תושב טייבה העוסק במקרי הרצח והאלימות בחברה הערבית, ציין: "אין ספק שכיום הפשיעה היא רכיב במערכת הבחירות בחלק מהיישובים בחברה הערבית. העבריינים גילו מזמן שהשלטון המקומי הוא מאגר זמין של משאבים, ולא רק חומריים, שניתן באמצעות איום בהפעלת כוח - ולא פעם במימושו. המבנים המסורתיים שנתנו פעם הגנה ליחידים בחברה ולמוסדותיה, כדוגמת הרשות המקומית, איבדו את מעמדם. המדינה לא פיצתה על האובדן באמצעות פיקוח והגנה, אלא נהגה במדיניות של הפקרה טוטלית. במצב זה השלטון המקומי הערבי שימש כפרצה הקוראת לעבריין".
עו"ד ג'אבר הסביר כי "העבריין של היום מתוחכם ואלים יותר, ולכן הוא פועל בכלל השיטות כדי להשתלט, באופן סמוי וגלוי, על מוקדים בשלטון המקומי. כל מכשול העומד בפניו מהווה איום עליו, והוא ינסה להסירו. אין מי שיעצור בעדו. תחושת המאוימות שמרגישים המועמדים היא אמיתית, ויש לה ביסוס כואב בעליית מעשי הפגיעה הפיזית בהם".
לדבריו, מדובר בתופעה חמורה שחלחלה לאזרחים מהשורה - ואינה מצוי עוד רק בקרב העבריינים. "אנשים הבינו בעל כורחם, בגלל המצב שבו עבריינים מקדמים את ענייניהם באמצעים אלימים, שזו הדרך. מספיק ביקור אקראי בחלק מהמועצות כדי להיווכח ברמת המתח והלחץ הקיימים. השלטון המקומי הפך למקום לחוץ, מאוים ופועל במתח מתמיד".
תושבת נוספת מטייבה תיארה גם היא את תחושת האיום השולטת בעיר. "פעם כתבתי תגובה של ביקורת על מועמד, והתחלתי לקבל איומים מחשבון בדוי. הוא כתב לי 'תסתמי את הפה ואל תדברי יותר, לפני שנשבור לך את הראש'. הגענו למצב חמור", סיפרה.
בכפר מנדא שבצפון, שם בתקופת הבחירות הקודמות אירעה אלימות קשה, מספרים על חוויה דומה. "בבחירות האלה החלטתי לשמור על שתיקה", סיפר אחד התושבים, "יש איום ממשי ועדיף לי לשמור על חיי ועל בני משפחתי. אני לא מוכן להפגין תמיכה באף מועמד כל עוד אין ביטחון אישי".
ב-2018, בעקבות ירי לעבר ביתו ואיומים ברצח, מערוף זמירו, שהתמודד על ראשות העיר קלנסווה - הסיר את מועמדותו. אחמד סלאמה, תושב העיר, אמר: "זו התקופה הכי קשה בחיינו, ואנו מקווים שהיא תעבור בשלום - ללא ירי ופגיעה באנשים. הבחירות הפכו להיות מוקד לסחיטה ולאיומים עבור אנשים שרוצים להשיג תעסוקה בכוח".
פדאא שחאדה, פעילה חברתית מלוד, הבהירה: "אנחנו רואים יום-יום את האיומים ואירועי הירי ביישובים הערביים. אנחנו חברה בטראומה. הרקע קשור במכרזים והשתלטות ארגוני פשיעה על העבודה הקבלנית. הפרטה מובילה לכניסת קבלנים, וזה יכול להגיע לארגוני פשיעה".
נאדיה חמדאן, חברת מועצה מכפר יאנוח ג'ת, מצהירה כי היא אינה חוששת לפרסם את דעתה בציבור. "הירי ממלא את היישובים הערבים ואני כמו אחרים עלולה לקבל כדור, אני פועלת בשביל העתיד של היישוב שלי, הילדים שלי והנכדים שלי", היא אומרת. "כל עוד הבחירות מתבססות על חמולות, כיסאות ותפקידים, אנחנו נדרך במקום".
מנגד, השייח כאמל ריאן מכפר ברא ציין כי להערכתו "יש הגזמה באמירה שכל הרשויות הערביות רובצות תחת איום משפחות הפשע - אף שאין ספק שישנם ניסיונות פה ושם. להכתים את כל השלטון המקומי הערבי ולהגיד שהוא מאוים? זה לגמרי לא נכון. הפגיעה בנבחרי ציבור היא תופעה שקיימת עשרות שנים, הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית. החברה הערבית עוברת מצבים קשים, מה שנותן לכל מיני פוליטיקאים תיאבון להתנהג כמו אחרוני העבריינים".
הוא סיכם: "הרקע לסכסוכים הוא השתלטות על המשאבים הקיימים בתוך הרשות - כלכליים או אנושיים. ברוך השם, מערכת הבחירות בכפר ברא שקטה מאוד, אני לא מזהה בינתיים התפרצות של אלימות. לגבי החברה הערבית בכלל, אני מאוד מודאג. אין ספק שאנחנו עוברים זמנים קשים".
פורסם לראשונה: 22:58, 03.09.23
