(צילום: שמוליק דודפור)
"המספרים מזעזעים", אומרת חן קובריץ כהן ממטה המאבק למען הילדים. "830 קטנטנים רכים שזקוקים לחום ולאהבה, יגדלו תוך כדי התמודדות עם הטראומה לאורך כל חייהם. אנחנו מדברים רק על אלו שלגביהם אפשר להוכיח את המעשים של הצוות מאחר שיש שם מצלמות, אך ברור שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה".
7 צפייה בגלריה
הפגנת הורים באילת. "המספרים מזעזעים וברור שהם גבוהים עוד יותר"
(צילום: לירן בן שושן יוחאי)
זו מכת מדינה של ממש: בלוד, באשדוד, באילת או בחיפה, חדשות לבקרים נחשפת פרשה חדשה – גן, מעון או משפחתון שהילדים הרכים בו זוכים ליחס אלים ומתעלל מהצוות שאמור לדאוג ולטפל בהם.
מטה המאבק למען הילדים מלווה הורים שילדיהם נפגעו, החל מרגע החשד, בזמן ההליך המשפטי ובשיקום הילדים. על פי נתוני המטה, בשנת הלימודים האחרונה נפגעו 830 תינוקות, פעוטות וילדים ב-38 גנים, משפחתונים ומעונות ברחבי הארץ. הנתונים מתבססים רק על התקריות שהבשילו לכתב אישום, או שהוגשה בגינן תלונה שמתבססת על תיעוד מצולם שבו נראית אלימות אך התיק עדיין נמצא בחקירה או בפרקליטות. הנתון לא כולל מקרים שבהם התיק נסגר מהיעדר ראיות.
"מדינת ישראל הזניחה במשך שנים את הגיל הרך והתשתיות שנבנו למעונות היום לא מותאמות", הסבירה פרופ' תרצה יואלס מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. "תמיד מדברים על אלימות, אבל אני רוצה לדבר על מה שקודם לה – למשל גודל בלתי אפשרי של קבוצות. כשיש שלוש–ארבע מטפלות על 22 פעוטות בקבוצה, הרבה דברים גרועים קורים. אני לא מצדיקה את זה, אבל זה המצב".
פרופ' יואלס הוסיפה: "הדבר השני הוא שאין הכשרה ואין תגמול, השחיקה מאוד גדולה ואנשים בורחים מהמקצוע הזה. התמונה עגומה ובהתאם האלימות הולכת וגדלה. הגיל הרך הוא פני החברה בעתיד. ילדים שעוברים התעללות או הזנחה הם ילדים שסובלים מטראומה, שגם אם רק מדובר בחשיפה לאירוע, פוגעת בנפש בצורה קשה. היא נרשמת בגוף, ואם לא מטפלים בה יכולות להיות לה השלכות עתידיות".
לפי דוח של "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך", שותפות של יותר מ-50 ארגונים חברתיים-חינוכיים, ארגוני הורים, מומחי אקדמיה ומפעילי מסגרות לפעוטות, בתקציב המדינה לשנת 2022 הוקצה סכום של כ-1.7 מיליארד שקלים עבור חינוך לגילי לידה עד שלוש, כ-3,000 שקלים לילד לשנה. לטענת כותבי הדוח, להוצאה הציבורית הנמוכה בישראל אין אח ורע: המדינה הקרובה ביותר אלינו היא בריטניה, ואפילו שם הממשלה מקצה פי ארבעה מהתקציב בישראל.
הנתונים אכן קשים: על פי מטה המאבק למען הילדים, בשנה שבין מרץ 2022 למרץ 2023 התקבלו לא פחות מ-1,023 תלונות על אלימות וטיפול לא ראוי במעונות היום. ב-2,000 מהמעונות נפתחו מצלמות בעקבות תלונה או בעקבות חשש של הפיקוח שדרש בדיקה.
7 צפייה בגלריה
הפגנת הורים מחוץ לתחנת משטרה באשדוד. "התופעה החמירה משמעותית"
(קרדיט : מטה המאבק למען הילדים )
על פי נתוני המשטרה, שמשווים בין 2022 ל-2023, התופעה השנה החמירה משמעותית: בשנת 2022 כולה נפתחו 217 תיקים בגין התעללות או תקיפת קטין עד גיל שש בגני ילדים ומעונות. לעומת זאת, עד לתאריך 30 ביוני 2023 – בחצי שנה בלבד – נפתחו כבר 150 תיקים. לפני כשנה - במטרה להבטיח רצף חינוכי ופדגוגי בגיל הרך כמו גם פיקוח, הדרכה והכשרה של מטפלות, בטיחות ורישוי - הועברו המסגרות לגיל הרך ממשרד הכלכלה לאחריות משרד החינוך.
"ישנו חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות היום, אולם לצערנו במתכונתו הנוכחית הוא רק כלי ראייתי ולא מניעתי", אמרה אתמול קובריץ כהן. "הוא כמובן הוביל לעלייה בהגשת כתבי אישום ולהוכחת מעשיהן של נשות הצוות כלפי הילדים, אך לא למניעה. חשוב להזכיר שמשפחתונים של שישה ילדים ומטה לא מחויבים בתקנות הפיקוח או התקנת מצלמות. וגם בגני העירייה אין חובת התקנת מצלמות".
אז מה צריך לעשות כדי למנוע ולצמצם את כמות מקרי האלימות?
"לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העובדה שיש עלייה בכתבי האישום שהוגשו מאז שנכנס חוק המצלמות, מראה את האפקטיביות של המצלמות", הוסיפה קובריץ כהן. "אולם, המטרה היא לא רק לפעול להגשת כתבי אישום אלא להוריד את האלימות וההתעללות במסגרות אלו באחוזים ניכרים. לכן בראש ובראשונה יש לדאוג לכוח אדם איכותי. להזרים תקציבים למערכת החינוך ובכך לאפשר לסנן את כוח האדם שנכנס למערכת, אלו שמטפלים בילדים שלנו.
7 צפייה בגלריה
הפגנת הורים בחדרה. "המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולטפל בתופעה"
(קרדיט : מטה המאבק למען הילדים )
"בנוסף יש להגדיל את מערך הפיקוח מ-43 מפקחות בלבד למינימום 500. גם היום המשרד לא יודע כמה מעונות קיימים ואם מיפה את כולם. ישנם 4,500 מעונות שהמשרד יודע עליהם, אבל ככל הנראה יש עוד אלפי מעונות שלא ידועים ואנחנו במטה המאבק מוצאים מאות מעונות שעובדים ללא רישיון, וכיוצא מכך - ללא פיקוח. החוק גם אומר שהצוותים חייבים כולם להיות עם הכשרה עד 2024. האם תוך שלושה חודשים כל הצוותים במעונות יהיו עם הכשרות? ברור שלא".
לדברי אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים, השינוי חייב להיעשות גם בגני עירייה. "כדי להתחיל להבריא את המערכת הזו צריך לפעול להפחתת כמות הילדים בכל קבוצת גיל לפחות בעשרה. לא ייתכן מצב של גן עם 30 ילדים ויותר, ועם שתי נשות צוות. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולמצוא את התקציבים. במקביל, מאחר שאין מספיק סייעות במערכת, אנחנו מציעים גם לקדם שנת שירות או עבודה מועדפת. המדינה תכשיר במשך כמה חודשים את אותן צעירות ושאר התקופה תיחשב לשנת שירות. מדובר ב-30 אלף בנות שיוכשרו וימלאו את המחסור האדיר שקיים כיום".
לטענת דניאל, גם את חוק המצלמות יש ליישם בגני עירייה שמיועדים לגילי שלוש עד שש: "לא ייתכן שקרוב ל-80 אחוז מהתיקים בגני עירייה נסגרים מחוסר ראיות. הסיבה לכך היא שעדות של ילד לא מספיקה ואין דרך להוכיח את תלונות ההורים. חוק המצלמות הוכיח שבמעונות זה מוביל להוכחות ולכתבי אישום, ויעילות החוק תוכח לאחר תקופה גם בגני עירייה".
"לא סומכת יותר על אף אחד"
קורן לוי-בנימיני מבת ים, אם לילדה בת שנתיים וחצי, מספרת על המקרה שלה: "חשדנו שמשהו לא בסדר. הבת שלי מטופלת אצל מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת, אז הייתי מביאה אותה בשעות לא רגילות של הגן, וראיתי דברים לא רגילים. ראיתי ילדים שבוכים ואף אחד לא מתייחס אליהם. ילדים מלוכלכים, מוזנחים, והן לא היו מתייחסות. כשהזמינו אותנו מהמשטרה לראות את הסרטונים, הבנתי שהתחושות שלי היו נכונות.
"ראיתי שהבת שלי העזה לקום מהכיסא ואז הסייעת התעצבנה, צעקה עליה, הרימה אותה מהכתף וזרקה אותה לתוך כיסא האוכל. ראיתי שהיא חילקה לכולם סנדוויץ' ולה לא. ראינו תינוק שהרימו מכף הרגל וזרקו אותו ללול. ילד שאוכל מבקבוק והסייעת לוקחת לו את הבקבוק ונותנת לו סטירה. ראינו כאפות לפנים. הן מחקו חלק גדול מהחומר המצולם, אז אנחנו לא יודעים את כל מה שהיה שם, מה הן עשו לילדים שלנו. אני מרגישה שהחיים שלי נהרסו. איך לא התעקשתי? תמיד ראיתי, תמיד הרגשתי ועדיין שמתי שם את הילדה. זה היה נחשב אחד הגנים הכי נחשבים בבת ים. אני לא יודעת איך אני אוכל לפתח אמון בצוותים שישמרו על הילדים שלי בעתיד. אני לא סומכת יותר על אף אחד".
"החיים מתחלקים ללפני ואחרי"
ענת עשוש מאשדוד, אם לילד בן שנתיים, מספרת: "הכל התחיל כשכמה ילדים התחילו להגיד שאחת מנשות הצוות 'מכה בום־בום' והדגימו על הראש. אני מאמינה שילדים לא משקרים, והחלטתי לשים מכשיר הקלטה אצל הבן שלי. במשך שישה ימים של הקלטות שמעתי דברים נוראים. ילדים בני שנתיים שמתחננים לאוכל, צעקות, חבטות, עונשים, בכי. הגשנו תלונה, ולפני שלושה שבועות 17 הורים מהגן נקראו לתחנת המשטרה לצפות בסרטונים.
"ראינו דברים מאוד קשים. ילדים שגוררים אותם מהשיער ומהידיים, שמטיחים אותם בשולחנות, אם נרדמו שופכים עליהם מים. הבן שלי היה שם בסך הכל שלושה חודשים, ומדהים כמה קל לרסק נפש שמחה של ילד בשלושה חודשים. הכנסתי ילד שמח והוצאתי משם ילד מבוהל, שעד היום לא חזר להיות מה שהוא היה. החיים מתחלקים ללפני שנחשפנו למה שקרה בגן, ולאחרי, ואין באמת חיים אחרי. את לא ישנה יותר בלילה אחרי שאת מגלה את הזוועות. את אוכלת את עצמך איך לא עלית על זה לפני. את שואלת את עצמך איך זה יכול להיות? הילדים בטחו בנו, וכל יום לקחנו אותם לתופת הזה והם לא יכלו לדבר ולספר, לא יכלו להגיד מה עובר עליהם".
"להציל את הנפש של הילד"
מזל לחמני מלוד, אם לילד בן שנתיים וחצי, מספרת: "הילד היה חוזר מהגן עם סימנים, והגננת טענה שהוא נפל או שנשכו אותו. אמרה שהוא שובב ושקשה להתמודד איתו. אבל כשהוא היה איתי בבית, עד גיל שנה, הוא היה רגוע ועדין. יום אחד הוא חזר עם סימן של יד על הצלעות, ורואים שזה סימן של אדם בוגר. סמכתי עליהן, ובדיעבד אני מבינה שהן שרטו לי אותו. זו התמודדות מאוד קשה. הוא הפך לאגרסיבי ואלים מאוד.
"אני משלמת מדי שבוע 400 שקל לטיפול רגשי של 45 דקות, בתקווה שזה יצליח להציל לו את הנפש. זה מקשה עלינו כלכלית, אבל אין לי ברירה אחרת, הילד שלי בראש מעייניי. שלושה חודשים עברו מאז שגילינו, ועד היום הפרקליטות לא איפשרה לנו לצפות בסרטונים. בהקלטה שאנחנו שמנו נשמעה מנהלת הגן מאיימת על ילד שהוא לא יקבל אוכל כל היום. אנחנו יודעים לפי הדיונים בבית המשפט שהיו שם סטירות, הטחות, הרדמות בכוח. אני רוצה שיאפשרו לי לצפות, אני רוצה לדעת מה עבר על הילד שלי. רק עכשיו אני חוזרת לתפקד. לא עבדתי שלושה חודשים, לא תיפקדתי בבית".
