המלחמה באוקראינה כבר ביומה ה-90, ובעוד הקרבות בחבל דונבאס נמשכים בעוצמה, הממשלה בקייב ממשיכה לקבל סיוע רב-חשיבות ממדינות המערב – שכעת מוכנות יותר ויותר לשלוח לה כלי נשק מתקדמים, כאלו שבעבר הן חששו שהעברתם תביא לתגובה חריפה מצד מוסקבה. עדות לכך הגיעה הלילה (בין שני לשלישי) בהודעתה של ארה"ב כי דנמרק הסכימה לשלוח לאוקראינה טילי "הרפון" מתקדמים נגד ספינות. לטילים הללו, מתוצרת אמריקנית, יש טווח גדול יותר מהטילים שברשות האוקראינים כעת, וייתכן שהם יאפשרו להם להרחיק את הספינות הרוסיות מחופי הים השחור – שבו מטילה מוסקבה מצור ימי על אוקראינה כבר מתחילת המלחמה.
צפו: המונים צועקים "זין על המלחמה" בהפעה בסנט פטרסבורג, רוסיה
(צילום: מהרשתות החברתיות)
25 צפייה בגלריה
שיגור טיל "הרפון" נגד ספינות, בניסוי אמריקני ב-2019. אוקראינה תוכל בעזרתם להסיר את המצור הימי?
(צילום: רויטרס/U.S. Navy/Mass Communications Specialist 1st Class Toni Burton)
25 צפייה בגלריה
ספינת הדגל של הצי הרוסי בים השחור "מוסקבה", שהוטבעה על ידי אוקראינה בחודש שעבר
(צילום: רויטרס)
25 צפייה בגלריה
שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. הקדיש תודה מיוחדת לדנמרק, שלפי הדיווחים היא הראשונה להסכים למשלוח טילי הרפון - שעשוי לעורר את זעמה של מוסקבה
(צילום: AFP)
על החלטתה של דנמרק להסכים לשלוח לאוקראינה את הטילים הללו הודיע שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, בתום שיחות עם בעלות בריתה של ארה"ב: לדבריו בסך הכול 20 מדינות הסכימו בשיחות הללו על חבילת סיוע ביטחונית חדשה לצבא אוקראינה, בהן גם איטליה, יוון ונורבגיה. לדבריו צ'כיה הסכימה ל"תרומה משמעותית" לקייב, וכבר שלחה לה לאחרונה מסוקי קרב, טנקים ומערכות לשיגור רקטות. אולם "תודה מיוחדת" הקדיש אוסטין לדנמרק, שהסכימה כאמור לשלוח לאוקראינה טילי "הרפון", שאותם מייצרת בואינג ודגמים מסוימים שלהם יכולים להגיע לטווח של עד 300 ק"מ. לדברי אוסטין, הטילים יסייעו לאוקראינה "להגן על חופיה".
גורמים אמריקנים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי אף שכמה מדינות הסכימו לשלוח לאוקריאנה טילי "הרפון", עד עתה אף אחת מהן לא רצתה להיות המדינה היחידה או הראשונה ששולחת את הטילים המתקדמים הללו, מחשש לתגובה רוסית נוקשה במקרה שבו אוקראינה תשתמש בהם כדי להטביע ספינה רוסית. קייב, נזכיר, מבקשת כבר זמן רב כלי נשק מתקדמים יותר, כמו טילים ארוכי טווח נגד ספינות ונגד מטוסים, אך עד כה התמקדו מדינות המערב בעיקר במשלוחי נשק קצרי טווח, כמו טילי ג'אוולין נגד טנקים.
"זהו צעד חשוב ומדוד להגברת היכולות של האוקראינים ועוצמת הפעילות שלהם נגד הרוסים", הסביר טום קרקו, מהמכון ללימודים אסטרטגיים. לדבריו, טילי ה"הרפון" יגדילו את רמת הסיכון הנשקפת לספינות המלחמה הרוסיות בים השחור. הסיכון הזה, נזכיר, משמעותי כבר כעת: בחודש שעבר רשמה אוקראינה הישג מרשים כשהצליחה להטביע את אוניית הדגל של הצי הרוסי בים השחור, "מוסקבה". היא הוטבעה לפי הדיווחים באמצעות טיל נגד ספינות בשם "נפטון", מתוצרת אוקראינית, אך לפי גורם אמריקני ששוחח עם רויטרס, לאוקראינה אוזלים כעת הטילים הללו. אותו גורם ציין כי הרחקת הספינות הרוסיות מחופי אוקראינה תוכל לסייע לה גם לפתוח במבצע של הסרת המוקשים הימיים שהציב שם הצי הרוסי.
25 צפייה בגלריה
בריטניה תשלח ספינות לים השחור? בלונדון סירבו לומר: "בוחנים כמה אפשרויות, זה מסובך"
(צילום: AFP)
בצל העובדה שהמלחמה הולכת ונגררת, ונכנסה היום כבר לחודש הרביעי שלה מבלי שסוף נראה באופק, בעולם מפנים בימים האחרונים תשומת לב רבה יותר לחשש ממשבר מזון עולמי שעלול להגיע בעקבות המצור הימי שמטילה רוסיה על אוקראינה. רוסיה ואוקראינה, נזכיר, אחראיות יחדיו לכשליש מייצוא החיטה והשעורה בעולם, ואוקראינה היא ספקית ענקית גם של תירס ומובילה עולמית בייצור של שמן חמניות, המשמש לעיבוד מזון. כעת המלחמה עלולה להביא לירידה באספקת מוצרי המזון האלה ממש בשעה שהמחירים הם הגבוהים ביותר מאז 2011. נוסף על כך, תוכנית המזון של האו"ם, שמסייעת במאבק בחוסר ביטחון תזונתי ברחבי תבל, רוכשת חצי מכלל החיטה שלה מאוקראינה – והזהירה מהשלכות חמורות במקרה שבו הנמלים האוקראיניים ימשיכו להיות חסומים. במחסני התבואה של אוקראינה ממתינים כעת 25 מיליון טונות של דגנים ותבואה.
רוסיה ממשיכה "לגנוב" תבואה, ספינת משא בדרך לביירות
כבר בשבוע שעבר דיווחה רשת CNN כי ארה"ב ובעלות בריתה דנות ביצירת דרכים בטוחות לשינוע הדגנים והתבואה מאוקראינה. הבוקר התייחס לכך שר התחבורה הבריטי גרנט שאפס שאמר כי הסוגייה מטרידה מאוד את לונדון, ולדבריו בריטניה משתתפת בדיונים על סיוע לאוקראינה בייצוא התבואה. בריאיון לרשת סקיי ניוז אמר שאפס כי לונדון בוחנת כמה אפשרויות לכך, אך הבהיר כי אינו "מוכן להיכנס לפרטים" כאשר נשאל על אפשרות של שליחת ספינות בריטיות לים השחור. "יש הרבה מורכבויות לזה, כולל מוקשים במים סמוך לאודסה. הסיטואציה הזו עם רוסיה ופוטין – הגישה שלהם לכך – היא בבירור מסובכת ביותר", הוסיף.
גם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין התייחסה בצהריים לסוגיה, ואמרה כי רוסיה עושה שימוש במזון כנשק, וכי היא מנסה למעשה "לסחוט" את העולם באמצעות פגיעה בשרשראות האספקה של המזון, בדיוק כפי שהיא מנצלת את התלות האירופית בגז הטבעי שלה.
תמונות הלוויין שנחשפו:
לפי CNN, את הסוגיה מסבך בין היתר גם החשד שרוסיה גונבת כעת טונות רבות של תבואה מהאזורים שכבשה בדרום אוקראינה. את הטענה השמיעו בממשלה האוקראינית כבר בתחילת החודש, אז טען משרד ההגנה בקייב כי מוסקבה העבירה אל מחוץ לאוקראינה כ-400,000 טונות של תבואה גנובה. כעת, כך נראה, מגיעה הוכחה לטענות האוקראיניות: בתמונות לוויין חדשות של חברת מקסאר האמריקנית, מ-19 במאי ו-21 במאי, נראות שתי ספינות משא רוסיות עוגנות בנמל סבסטופול בחצי האי קרים – אותו סיפחה רוסיה מאוקראינה כבר ב-2014 – ומעמיסות על סיפונן תבואה, ככל הנראה אוקראינית.
ברשת CNN שחשפה את התמונות הללו הדגישו כי אין הוכחה ישירה שהתבואה המתועדת בצילומי הלוויין היא תבואה שנגנבה מאוקראינה, אך הדגישו כי חצי האי קרים לא מייצר כמעט תוצרת חקלאית בעצמו, בעוד השטחים האוקראיניים הכבושים הסמוכים לו בדרום אוקראינה – במחוזות חרסון וזפוריז'יה – עשירים בשטחים חקלאיים. גורמים באוקראינה ובתעשייה אמרו לרשת החדשות האמריקנית כי הכוחות הרוסיים באותם אזורים כבושים רוקנו כמה מחסני תבואה – והסיעו אותה במשאיות דרומה, כלומר לכיוון קרים.
לפי MarineTraffic.com, אתר לניטור תנועתן של ספינות, שתי ספינות המשא הרוסיות כבר עזבו את נמל סבסטופול בקרים. אחת מהן שטה כעת בים האגאי ומדווחת כי היא עושה את דרכה לביירות, בעוד הספינה השנייה עדיין בים השחור. הספינה שנמצאת כעת בים האגאי, Matros Pozynich, ביצעה בחודש שעבר משימה דומה: היא העמיסה על סיפונה תבואה והמשיכה לים התיכון, שם ניסתה תחילה לעגון במצרים אולם סורבה – לפי הרשויות בקהיר בגלל אזהרה של פקידי ממשל אוקראינים – וגם בלבנון מנעו ממנה לעגון בביירות. בסופו של דבר היא עגנה בלטקיה שבסוריה.
25 צפייה בגלריה
לוחם רוסי באזור העיר חרסון. השלטון החדש שמינתה שם מוסקבה רוצה להיטמע בתוך רוסיה
(צילום: AP)
25 צפייה בגלריה
חרסון נכבשה כבר בתחילת המלחמה, ובתמונה הזו מתחילת מרץ נראים תושבים מפגינים נגד הרוסים
(צילום: AP)
לצד גניבת התבואה לכאורה מהשטחים הכבושים, נראה שרוסיה ממשיכה בניסיונה לבצר בהם את שלטונה – במיוחד בחרסון, העיר הגדולה הראשונה שכבש צבא פוטין כבר בימיה הראשונים של המלחמה. בעיר הזו מינה הצבא הרוסי שלטון פרו-רוסי, שבשבועות האחרונים מוביל שורת מהלכים, בהם מעבר לשימוש במטבע הרובל, במטרה להיטמע בסופו של דבר בתוך רוסיה ולהסתפח אליה. הבוקר דיווחה סוכנות הידיעות RIA על מהלך נוסף שכזה: לדבריה השלטון הפרו-רוסי בחרסון הודיע שיבקש ממוסקבה להקים בסיס קבוע של כוחות רוסיים באזור. "צריך להיות בסיס רוסי צבאי באזור חרסון", צוטט בדיווח סגן ראש הממשל הפרו-רוסי בחרסון, קיריל סטרמוסוב. "אנחנו נבקש את זה וזה מה שכל האוכלוסייה רוצה. זה דבר חיוני ויבטיח את הביטחון של האזור ותושביו", טען.
גופות רקובות במריופול, קרבות קשים בדונבאס
מזרחה משם, בחבל דונבאס, הלחימה נמשכת ללא הפסקה. לפי אוקראינה וגורמי מודיעין במערב, רוסיה מגבירה כעת את מאמציה להרחיב שם את אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים, אחרי שבסוף השבוע האחרון השלימה את כיבושה הסופי של עיר הנמל האסטרטגית מריופול, עם כניעתם של הלוחמים שהתבצרו שבועות ארוכים במפעל המתכות הענקי אזובסטל. הקרב על מריופול, בדרום דונבאס, חולל בה הרס עצום, ולפי הרשויות האוקראיניות יותר מ-20,000 נהרגו בה. בצהריים טענו בממשלה בקייב כי במרתף של בניין שקרס בעיר התגלו כעת 200 גופות במצב של ריקבון, אחרי שהסירחון מהן נידף בכל רחבי השכונה שבה נמצא הבניין.
אתמול דיווחו הרשויות האוקראיניות בדונייצק ובלוהנסק, שני המחוזות שמהם מורכב דונבאס, כי הרוסים הפגיזו 38 יישובים שונים – וגרמו למותם של שבעה אזרחים. מוקד הקרבות בדונבאס הוא העיר סברודונצק שבמחוז לוהנסק. משרד ההגנה הבריטי דיווח הבוקר, בהערכת המודיעין היומית שהוא מפרסם, כי הרוסים הרחיבו את ניסיונם לכתר את הכוחות האוקראיניים בעיר הזו וכן בעיירות ליסיקאנסק ורובז'נוי הסמוכות. לפי המודיעין הבריטי, כיס ההתנגדות האוקראיני בעיירות הללו מתפרש על פני שטח של 25 ק"מ, שמסביבו מוצבים הכוחות הרוסיים.
"ישנה התנגדות אוקראינית עזה, עם כוחות שמחופרים היטב בעמדות הגנה", מסר משרד ההגנה בלונדון, ולדבריו לצבא האוקראיני יש עדיין יכולות פיקוד ושליטה אפקטיביים על הכוחות בשטח. אולם הוא הזהיר כי הכוחות הרוסיים רשמו כבר הישגים מקומיים שונים, בזכות ירי ארטילרי עוצמתי: "כיבוש אזור סברודונצק יביא לכך שכל מחוז לוהנסק יהיה נתון לכיבוש רוסי. אף שזהו המאמץ העיקרי כעת של רוסיה, המבצע הזה הוא רק חלק אחד מהקמפיין הרוסי לכיבוש דונבאס". מושל מחוז לוהנסק, סרחיי היידאי, העריך כי מספר הלוחמים הרוסים שמנסים להשתלט על כלל המחוז שלו עומד על יותר מ-12,000.
25 צפייה בגלריה
לוחם אוקראיני מסתתר בעמדה סמוך לסברודונצק שבדונבאס. הרוסים מנסים לכתר אותם
(צילום: AFP)
גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי התייחס הלילה, בנאום המוקלט שהוא מפרסם בתום כל יום, לקרבות הקשים בדונבאס. השבוע העריך זלנסקי כי מדי יום נהרגים בקרבות בדונבאס בין 50 ל-100 לוחמים אוקראינים, וכעת תיאר הנשיא את המצב שם כקשה ביותר במלחמה. הוא טען כי הצבא הרוסי "מארגן טבח" בעיירות כמו בחמוט, פופסנה וכן בסברודונצק: "הם מנסים להשמיד כל מה שחי שם. פשוטו כמשמעו. אף אחד לא הרס את דונבאס כמו שהצבא הרוסי עושה כעת". זלנסקי הוסיף כי השבועות הקרובים של המלחמה צפויים להיות קשים: "אנחנו חייבים להיות מודעים לכך. אבל אין לנו שום ברירה אחרת מאשר להילחם. להילחם ולנצח. לשחרר את אדמותינו ואת אנשינו".
זלנסקי רוצה עסקת חילופי שבויים, כבר "מחר"
בנאום אחר שנשא הלילה, בפני משתתפי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, התייחס זלנסקי גם לאפשרות של עסקת חילופי שבויים מול הרוסים – ואמר כי הוא מוכן להוציא לפועל עסקה שכזו כבר "מחר", כלשונו. לדבריו, "אנחנו לא צריכים את החיילים הרוסים, אנחנו צריכים רק את שלנו". הוא הוסיף כי אוקראינה עירבה במגעים לעסקה שכזו "מדינות רבות", בהן ארה"ב, שווייץ – וגם ישראל.
בעבר, יצוין, התבצעו כבר כמה וכמה עסקאות חילופי שבויים בין הרוסים לאוקראינים, ובדבריו הלילה ככל הנראה התייחס זלנסקי לאותם לוחמים שנכנעו במריופול, שלפי מוסקבה מספרם עומד על 2,439. אף שרוסיה הבטיחה לספק להם יחס נאות על בסיס "סטנדרטים בינלאומיים", באוקראינה חוששים מאוד לשלומם: בימים האחרונים נשמעו ברוסיה קריאות להעמיד לדין ואף להוציא להורג חלק מאותם לוחמים שבויים, שחלקם משתייכים ל"גדוד אזוב" שהוקם אמנם כארגון לאומני וימני-קיצוני, אך הוטמע בכוחות הביטחון האוקראיניים ועבר מאז תהליך של התמתנות. מוסקבה רוחשת לגדוד הזה שנאה מיוחדת ומתעקשת כי מדובר בארגון ניאו-נאצי.
לחשש מפעולות נקמה רוסיות כלפי אותם לוחמים שבויים צפוי רק להוסיף גזר הדין שניתן אתמול בבית משפט בקייב לחייל רוסי שנפל בשבי: הוא הודה במשפטו כי ירה בתחילת המלחמה באזרח לא חמוש, ונשלח למאסר עולם, במשפט ראשון של פשעי מלחמה שמנהלת אוקראינה.
מארי אלן אוקונל, מומחית לדין בילנאומי באוניברסיטת נוטרדאם, הזהירה כי המשפט שנערך בקייב לחייל הרוסי עלול להביא לפגיעה בשבויים האוקראינים, ולדבריה ייתכן גם שמוסקבה תערוך "משפטי ראווה" על מנת לחזק את המורל בקרב חייליה שלה – ולהפיץ מידע מוטעה על פשעים שביצעו לכאורה האוקראינים. הרוסים כבר מאותתים שבכוונתם לפעול בצורה שכזו: הרשויות הרוסיות הודיעו כי ינסו לבחון מי מבין אותם לוחמים שנכנעו באזובסטל הם "לאומנים", והאם ביצעו פשעים כלשהם נגד אזרחים.
דרמה במולדובה: הנשיא לשעבר חשוד בבגידה
בתוך כך, במולדובה השכנה הודיעו בבוקר הרשויות כי נשיא המדינה לשעבר ומנהיג האופוזיציה, איגור דודון, חשוד בשחיתות ובבגידה. דודון, שכיהן כנשיא בין 2016 ל-2020, נחשב לפוליטיקאי פרו-רוסי, ונתמך אז בגלוי על ידי מוסקבה. בצל שורה של שערוריות שונות וטענות לשחיתות כלפיו, בבחירות ב-2020 הפסיד לנשיאה הנוכחית מאיה סנדו, שמובילה קו פרו-מערבי. תחילה דווח כי נעצר, אך בהמשך דווח כי החוקרים רק ערכו חיפוש בביתו בבירה קישינב. בקרמלין מיהרו להביע "דאגה" מהדיווחים על מעצרו.
25 צפייה בגלריה
נשיא מולדובה לשעבר איגור דודון. קיבל בעבר גיבוי ממוסקבה, שכעת מביעה "דאגה" ממעצרו
(צילום: EPA)
החקירה נגד דודון מגיעה על רקע החשש מגלישתה של המלחמה גם למולדובה, ששוכנת בגבולה המערבי של אוקראינה: לאורך הגבול בין המדינות שוכן חבל טרנסניסטריה, רצועת ארץ צרה שעליה שולטים בדלנים פרו-רוסים, ובחודש שעבר דווח על כמה פיצוצים מסתוריים באזור. באוקראינה ובמערב מודאגים מהאפשרות שאחרי שכבשה את מריופול ויצרה בכך מסדרון ישיר בשליטתה מדונבאס לחצי האי קרים, תנסה מוסקבה להגיע גם למולדובה – אולם קמפיין שכזה יחייב בהכרח גם את כיבוש העיר הגדולה אודסה, הסמוכה למולדובה, וההערכות הן שהרוסים לא מסוגלים לכך כעת.
