נאומו של היועמ"ש מנדלבליט באוניבסיטת חיפה
(צילום: הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה)
ערב בחירת יועץ משפטי לממשלה חדש, שעשוי לכהן אולי במתכונת מפוצלת, יוצא הנושא הנוכחי בתפקיד בחריפות נגד הקוראים להחליש את מעמדו, ואומר בצורה כמעט מפורשת שמדובר במהלך בעייתי. "גישה זו של ניסיון להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה וסמכויותיו באמתלת סרק של קידום המשילות, כביכול, מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית", אמר אביחי מנדלבליט בכנס שנערך היום (ה') באוניברסיטת חיפה.
בשבוע שעבר נבחר נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס לעמוד בראש ועדת האיתור למציאת מחליפו של מנדלבליט. ל-ynet נודע כי לגרוניס הובהר ששר המשפטים גדעון סער מתכוון לפצל את התפקיד לשניים: ראש התביעה הכללית שאחראי על הפרקליטות וגופי התביעה במדינה, ויועץ לממשלה אשר עצותיו מחייבות אותה, כך שייתכן שהמועמד הנבחר ימצא את עצמו עם סמכות שונה ממה שהיה נהוג עד כה.
בנאומו היום בחיפה, התריע מנדלבליט על "מצב מסוכן שהתקרבנו אליו בשנים האחרונות: המעבר משיח המשילות לשיח הנאמנות האישית לדרג הפוליטי, באופן שעומד בסתירה מוחלטת לעקרון 'הנאמנות הציבורית'".
מכאן, לדברי היועץ המשפטי לממשלה, קצרה הדרך לרעיונות בעייתיים כמו "חוק היועמ"שים" כמשרת אמון לדרג הפוליטי, התייחסות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כ"המלצה" בלבד שאינה מחייבת את הממשלה, חסימת דרכו של היועץ המשפטי מפני ייצוג האינטרס הציבורי בהליכים משפטיים במקרים שבהם הדרג המדיני פועל בניגוד לעמדתו ועוד.
מנדלבליט הדגיש כי ללא הקפדה על שלטון החוק, גם המשילות אינה יכולה להתקיים. "יש המנסים להשתמש בדיבור ה'קליט' ו'שובה הלב' בדבר בעיית משילות עקב כביכול 'שלטון המשפטנים' ככסות, במקרה הטוב, לחוסר רצון לפתור בעיות מורכבות, ובמקרה הפחות טוב - לניסיון לשנות מן היסוד את מארג ההסדרים המבטיח את שמירת שלטון החוק.
"מכאן גם מגיע שורש הרעיון השגוי לפיו הצורך במשילות מצריך כביכול מהלכים שונים שתכליתם החלשת מעמדו וסמכויותיו של הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל כך את קידום הרעיון לפיו מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אינו צריך להיות בעל שיקול דעת מקצועי עצמאי. לפי קו מחשבה זה, על הייעוץ המשפטי הציבורי לעסוק אך ורק בתפקידו כמסייע לדרג המדיני בקידום מדיניותו, ולהשיל מעצמו את תפקידו כשומר סף. אני סביר שגישה זו של ניסיון להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. בעיניי, ללא שלטון חוק יציב ואיתן גם לא תתאפשר משילות".
"הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר"
בנאומו הוא גם הביע חשש ש"המבנה המפואר הזה, ככל מבנה מפואר, לצד עוצמתו וחרף יסודותיו העמוקים, עלול ליפול. הפעלת כוח בלתי מבוקר החותר תחת יסודותיו, פגיעה חוזרת ונשנית באמון שהציבור רוחש לו או היסחפות בלתי מבוקרת אחר הצורך לתת מענה לאתגרי השעה על חשבון עקרונות בסיסיים של הדמוקרטיה עלולים להביא לפגיעה קשה בו" .
היועץ המשפטי לממשלה ה-14 של ישראל, שיסיים את כהונתו בעוד שלושה חודשים, אמר עוד כי אחת מהתובנות המרכזיות שרכש במשך כהונתו היא שהיכולת בתפקיד היא לוודא ששלטון החוק נשמר ונשענת על מה שכינה "ערובות מוסדיות". לדבריו, "חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה משקפת את עמדתה המשפטית של הממשלה והיא מחייבת את כל גורמיה. היועץ המשפטי לממשלה הוא העומד בראש התביעה הכללית".
הוא אמר עוד על הניסיון לפצל את התפקיד כי "הראייה הרוחבית של היועץ המשפטי לממשלה, היכרותו העמוקה עם מכלול מנגנוני המדינה, וחשיפתו היום יומית למגוון האתגרים שהמדינה וראשיה מתמודדים עמם, מאפשרת לו גם לדעת מתי נכון לנהוג ב'ריסון משפטי'. בשל ראייתו הרוחבית, היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר של התנהגויות בכלל ובשדה הפוליטי בפרט".
השר סער, שגם הוא נאם בכנס, התריע: "מה שהתחיל כקמפיין דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק ובית המשפט ממשיך כקמפיין דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת ומחר הוא יהפוך לקמפיין דה-לגיטימציה לכנסת. כל מי שצפה בשיח ובהקצנה של השיח גם בדיון האחרון השבוע ראה את זה בעיניים".
סער התייחס שוב להצעת החוק שמגבילה כהונת ראש ממשלה. לדבריו, "עלינו לבחור אם ברצוננו לגלוש שוב למצב של כהונה ללא הגבלה (של ראש ממשלה. ט"צ) או שאנחנו רוצים לחוקק את החוק להגבלת כהונה. חוק שינווט את נבחרי הציבור למקום שמוקד החשיבה בו הוא מה לעשות למען הציבור ולא למקום של שרידות אישית אינסופית".
אף על פי שהביע באחרונה ספק אם ניתן יהיה להגיע לחקיקת חוק יסוד: החקיקה שמסדיר את יחסי הרשויות, אמר השר סער: "יש צורך בפשרה היסטורית ובחקיקת פסקת התגברות שאינה ברוב רגיל. אם לא יהיה חוק יסוד: החקיקה אנחנו יכולים להיות בטוחים שלאורך זמן תישחק מידת האמון של הציבור, גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת, וזה יסלים את השסעים בחברה ויהיה כר נוח לגורמים קיצונים ופופוליסטים".
